זהו חלקו השני של הסיפור.
לחץ כאן כדי להגיע לחלק הראשון של הסיפורזיכרון עצמיבריאן ישב, עיניו עצומות, נותן לשקט לשטוף אותו. מעולם לא חש כך, מעולם. תחושות מעודנות של שמחה הציפו את גופו, זרמים של תחושות עלו בו. הוא לא היה מתוח עוד, מבחין בעולם שלם, מופלא, המצוי בו ממש. עולם שנעלם ממנו לאורך כל חייו.
הוא פקח את עיניו, התבונן מסביבו. העולם תמיד היה שם, תמיד קרא לו. הציפורים תמיד צייצו בשמחה, העננים תמיד טיילו להם בשמיים, שולחים שלוחות של צמר גפן לבן, מתערבלים סביב מערבולות אוויר לא נראות. והים...הוא נזכר עד כמה אהב הוא את הים כשהיה ילד קטן. אהב לרכב על הגלים, לצלול, להעלם בשקט הנפלא של המים. הוא נזכר כי היה אחד עם הכול כשהיה ילד, תמיד התבונן על העולם מסביבו בתחושה של יופי ושמחה. ומתישהו..במרוצת החיים, משהו מזה דעך, משהו מזה נגמר, הוא התחיל להתעמק ברצון להשיג, ברצון שיהיה לו עוד ועוד - והוא שכח את היופי, הוא שכח את עצמו.
בריאן ישב בדממה, הדמעות החלו להרטיב את עיניו. דמעות קטנות, זולגות, בלי קול, קולו לא נשמע. הוא השיג הכול, אך שכח את עצמו.
נבל ברוח, ישב והתבונן בו. הוא ידע את שעובר בתוכו. הוא ידע מהם חיים ללא זיכרון עצמי. ליבו היה איתו, נפשו הייתה אחד עם חייו של בריאן.
“אני מרגיש נוכחות.” אמר בריאן לאחר זמן מה.
למען עצמי“ ולפני הכול, עליך לזכור תמיד כי אושר אמיתי טמון בקשר שלך עם ליבך. אין הוא טמון בהגשמת הציפיות של הסובבים אותך.”
“מצא את משאלתו הכמוסה של ליבך, עשה למען העצמי, עשה את שליבך חפץ. לך בדרך של הגשמת משאלות הלב.”
“הצב לעצמך ייעוד, הנח לו להאיר את דרכך. הייעוד הוא אותו מקום בו כמה אני להימצא. הוא אותה כמיהה לאחדות עם היקום.”
“אתה תגלה עומקים שאין בהם סוף, קיימים בתוכך. אתה תחווה דרך של נפלאות.”
“הים יודע את עצמותו, גם בשקט וגם בסערה. בפני השטח ישנה תנועה, אך בעומק ישנה דממה טהורה של שקט והכלה. בתוך כל זה מצוי אושר גדול.”
“כל הקיום מוכל בשקט, הריק מכיל את הכול. לפעמים נראה כי החיים מלאי סערות, אך בזוכרך את עצמך, אתה הוא הים.”
“אתה הוא הים, אין בך גבולות. אתה מחובר למקור בטבור, ממנו אתה שואב את עוצמתך, ממנו אתה בא במפגשך עם החיים.”
“קבע מי אתה. הגשם את מי שאתה בוחר להיות.”
“קבע מי אתה על פי הגשמתך את ייעודך, על פי הקשר שלך עם ליבך.”
“עשה למען עצמך. עשה אהבה עם אחרים, למען עצמך.”
“לפעמים אתה מדמיין את האושר, מדמיין את עצמך נמצא במקום נפלא, מקום אחר, בזמן אחר, סופג אהבה והערכה מהסובבים אותך, מרגיש ראוי לאהבה.”
“אין זה אלא חלום, שורשיו טמונים בהזדקקותך להערכה.”
“כשאתה מגשים את ציפיות הסביבה, אתה שומר בתוכך את האמת הקטנה והסמויה, של מה שאתה מצפה לקבל תמורת זה. אתה לא מדבר על זה, אתה לא מספר על זה לאנשים שאיתם אתה חווה יחסים, אתה מסתיר את זה אפילו מעצמך. אתה קורא לזה אהבה, אך בחוויה הזו אין כל חופש. בעומק של כל המפגש הזה טמון פחד, בתוך זה טמון תסכול. בתוך כל אלה טמונה ההפרדה. אלו הם זרעים של צער, זוהי הגשמה של חיים בכבלים.”
“אינך יכול שלא לפעול למען עצמך. זהו חוק טבע. אתה תמיד פועל למען עצמך, מאז ומעולם עשית זאת.”
“האמת הזאת בהירה כמו כוכב. שחרר את הפחד, דע את עצמך כאהבת אמת, שחרר את אהוביך לחיים. שחרר את הציפיות מאהוביך כי ינהגו כך או אחרת. שחרר את הכעסים, את התסכולים.”
“פעל למען עצמך מתוך חירות פנימית. הגשם את מי שאתה מתוך הצבה של ערך החירות כאור המאיר לך את הדרך. בטא את עצמיותך, בטא את ייחודך.”
“ייעודי הוא החירות. טעמו של נתיבי הוא טעם החופש. את האמת לגבי מהותי אני שואב מהקשר שלי עם היקום. אני זוכר לאן אני פוסע בכל רגע ורגע, בכל צעד בדרך, עם כל נשימה.”
“אני מתבונן. אני מקשיב. אני היחיד הקובע עד כמה אני פועל נכונה, עד כמה אני מגשים את מי שאני באמת. אני בורא את עצמי מחדש בכל רגע ורגע.”
“אני יודע כי דרך של אמת היא אושר אמיתי. אושר אמיתי, הנובע מהמעיין של החיבור לכל מה שקיים.”
“אני יודע כי כאשר אני רואה עצמי נבדל, אני זורע בתוכי זרעים של צער.”
“עשייה למען כל זה היא אהבת אמת.”
שכחהבריאן חזר לשמורה, לאחר זמן. משהו בתוכו כמה שוב למפגש. צדדים בתוך עצמו כמהו להיות עם נבל ברוח, אך צדדים אחרים בתוכו התנגדו מאוד. צדדים אחרים זלזלו, צדדים אחרים התנשאו, הוא הרגיש מחולק.
הם נפגשו באוהל, המשיכו לשוחח, בריאן נדחק וכמה, קרב ומתרחק.
שוב שוחחו על מהות האושר.
נבל ברוח אמר:
“ולפני הכול, עליך לזכור תמיד כי אושר אמיתי טמון בקשר שלך עם ליבך. אין הוא טמון בהגשמת הציפיות של הסובבים אותך.”
“מצא את משאלתו הכמוסה של ליבך, עשה למען העצמי, עשה את שליבך חפץ. לך בדרך של הגשמת משאלות הלב.”
בריאן שכח את החוויה של הזיכרון. הוא שוב שכח, הרגש הכמה שחש בעבר, נעלם בתוכו. שוב עלה בו הרצון להיות צודק, ואותו רצון גרם לו לשכוח. נבל ברוח ראה זאת.
“אני לא חושב שהסיבה לחוסר שלמות שאני חש היא הגשמת ציפיות של אנשים אחרים. אני חי בדיוק כפי שנראה לי, אני עושה מה שתמיד רציתי לעשות, ולא שואל אף אחד.”, אמר בריאן.
“אתה גם לא תבין. אני חושב שאתה מתנשא מדי כדי לקבל דעה שונה משלך. אתה אטום וסגור. עבורי, להסביר לך, זה פשוט בזבוז זמן, כך או כך אתה לא מקשיב. אני הולך.”, אמר נבל ברוח לבריאן, קם, ופנה ללכת.
“מה, מה אמרת?”, אמר בריאן בטון כועס.
“מה ששמעת. אתה טיפש חסר בטחון. אדם שחצן ויהיר.”
בריאן ניצת בשנייה. “אני לא מאמין שאתה, עם כל ה ´אהבה´ והבבלת הרוחני שלך, מסוגל לדבר אליי ככה! אליי לא מדברים ככה! אתה יודע עם מי אתה מדבר?” אמר בריאן בכעס, פנים אדומות, ואגרופים קפוצים. הוא קם, מוכן ודרוך.
נבל ברוח התיישב.
“למה אתה בוחר בזה?”, שאל נבל ברוח את בריאן.
“בוחר במה?”, השיב בריאן, ניצוצות רושפים מעיניו.
“להגדיר את עצמך על פי מה שאני אומר לך שאתה.”
“אני לא עושה את זה!”, צעק בריאן.
“אז למה אתה כועס?”
בריאן לא השיב. הייתה דממה. מילותיו של נבל ברוח הכו בו כמו אלומת חלקיקים תת-מולקולאריים ביום בהיר.
“אתה לא רואה? אתה משנה את ההגדרה שלך לגבי מי שאתה עם כל משפט שאדם אחר אומר עליך. אומרים לך שאתה מכוער –אתה נפגע. אומרים לך שאתה חכם – אתה מתמלא גאווה. מעריצים אותך – אתה מתנפח ומרגיש חשוב. זה קורה לך כל הזמן.”
“אתה מחפש אושר? אתה כמו עלה נידף, עף עם הרוח. העצמיות שלך היא גיבוב של דברים שספגת מהסביבה שלך. אין לך שורש, העצמיות שלך לא מגובשת. גבש את עצמך!”
“עצור. שים לב מה קרה פה - אתה שכחת את עצמך לגמרי! כל מה שדיברנו עד היום עף ממך כמו טיל בליסטי, כמו חלקיק ביתא, כמו פוטון חסר מסה. דברים קורים לך, אך בלי שתהיה נוכח שם.”
“ברא לעצמך עצמיות. גבש את עצמך!”
“אבל איך? מה הדרך?”, אמר בריאן, הוא התחיל לראות את המקום בו הוא נמצא.
“את הדרך בוראת ההתכוונות. תתכוון לחיי חירות. תתכוון לחיי אחדות. תתכוון לחיים שבהם אתה יודע את עצמיותך, ושום דבר ואף אחד לא ישנה את ההבנה הזאת. רק הקשב בתוכך, המקשיב לחיים ולחוויות, הוא הבורא את מי שאתה בוחר להיות.”
“איך אני מתכוון לחיי חירות? “ שאל בריאן.
“תזכור את הייעוד של חיי חירות, תזכור אותו כל הזמן, תן לו לברוא לך את הדרך. תן לעצמך את החופש לחוות את האמת של הלב. אל תשפוט את תחושותיך, תן להן להיות בתוכך.”
“הדרך נבראת מההתכוונות. אתה יכול לבחור ללכת בדרך של חווית עצמך כחירות פנימית. העולם שמסביבך מאפשר לך את החוויה הזאת, זו תכליתו.”
“זכור את עצמך תמיד. זכור כי העולם משתנה כמו הגלים שעולים ונעלמים באוקיינוס. זכור את השקט של הים.”
“בוא איתי.”
השתקפויותהם צעדו בדממה עד שהגיעו לפלג מים קטן. הפלג שטף בשלווה, עלים נושרים נישאים במימיו, דגי נהרות קטנים מקפצים במעלה זרמו. והוא שוטף, ממלא את האוויר בתחושה הטהורה של לחות המים, הנושאת בתוכה את ריחות ערבי הנחל.
הם הגיעו לבריכה קטנה, מוצלת, המסתתרת מהזרם. נבל ברוח ובריאן התיישבו לידה, והקשיבו.
“הבט פנימה”, לחש נבל ברוח, “מה אתה רואה?”
“אני רואה את עצמי”, אמר בריאן.
“אתה רואה את פניך המשתקפים בפני הבריכה”, אמר נבל ברוח, “אתה רואה את פני השטח. אל תמקד את מבטך, הבט יותר עמוק, משוחרר.”
בריאן המשיך להתבונן. הרפה את גופו, הרפה את אחיזתו המתוחה, נתן לעצמו את החופש לנשום לעומק, נתן לעיניו את החופש לחקור, והעמיק את התבוננותו.
“אני רואה עומק וצלילות. אני רואה השתקפויות של אור. אני רואה קשתות. אני רואה יופי.”, אמר בריאן.
נבל ברוח הוסיף ולחש: “נכון, זאת באמת בריכה יפה, אני אוהב אותה. אמרתי לך, העולם מזכיר לך את האמת כל הזמן, כי האמת מכילה את העולם.”
“פני השטח שראית אינם מי שאתה, הם אינם מהותך. מהותך היא הצלילות הטהורה של הבריכה, ולא פניך המשתקפים בפניה.”
“אל תגדיר את עצמך על פי הצורה. הצורות מתחלפות תמיד, מוכלות במהות אחת חסרת גבולות. זכור את הצלילות, זכור את העומקים שאין בהם סוף. זכור את מעמקי האוקיינוס, זכור את טוהר הבריכה. אתה הרבה יותר מפנים נאות שמשתקפות להן על בריכה קטנה, אתה הרבה יותר מידע פיזיקאלי מהלך, הרבה יותר מחוקר של מדע החלקיקים, אתה הרבה יותר מבעל, הרבה יותר מאבא, הרבה יותר מכל הגדרה או תחום. אתה המהות עצמה, המשתקפת דרכך באופן ייחודי לך.”
“זכור זאת.”
“זכור כי כל מה שמקיף אותך הוא הרבה יותר מהצורה שהוא מראה לך, הוא המהות עצמה, הצלילות הנשגבת של המים.”
“כשאתה חווה את עצמך כעומק שאין בו סוף, אתה רואה עומק שאין בו סוף בכל מה שמקיף אותך. אתה רואה את החיים כפלא מופלא. אתה רואה אנשים כעומקיו הנשגבים של האוקיינוס. אתה מזכיר לאנשים, מזכיר להם את הים. מזכיר להם את העומק המופלא שמעבר להשתקפות שלהם בפני המים.”
“אתה יכול לבחור בכך, כפי שעושה זאת אני.”
אני זוכר את האהבה שבלב, אני זוכר את עצמימכתב לקוראי וכותבי סיפוריםכל הזכויות שמורות למחבר, ניר בן עובד ©
ניר כרגע לומד לתואר שלישי בקנדה בתחום טכנולוגיה לאנרגיה נקייה, והוא מקווה לעזור בהפחתת אפקט החממה...
בנוסף הוא עוסק בטיפולי שיאצו.
לאתרו של כותב הסיפור ניתן ללחוץ כאן לתגובות (אשמח לקבל):
freelin@walla.co.il