שאלות נפוצות / תזונה – שיטות תזונה שונות ורגישויות למזון
רשימת השאלות: (לחץ על השאלה כדי להגיע לתשובה)
1. כיצד מוודאים רגישות למזון?2. כיצד הרפואה הסינית רואה את הטבעונות? 3. כיצד הרפואה הסינית תופסת את הצמחונות? 4. צמחי מרפא ותזונה – האם הם מהווים רפואה עליונה או תחתונה? לשאלות נפוצות בנושאים נוספים בתחום התזונה לחץ כאן. הבדיקה עם ביוקום אינה מוכחת מדעית ולפיכך מאוד ייתכן שרופאים יתייחסו אליה בזלזול. מאידך, גם הבדיקות הקונוונציונליות אינן המדויקות ביותר וכדי לבצע אותן באופן תקין יש לשלוח בדיקת דם למעבדה (בנס ציונה) ושם בוחנים מאה סוגי מזון (ע´י בדיקת נוגדנים IgG4) . גם כאן ישנם ויכוחים אם השיטה יעילה.
הגישה היותר נבונה היא הגישה הפרקטית. שיטת האלימינציה. כל תזונאי קליני מכיר את השיטה והיא פשוטה. להימנע מכל מה שחשוב ומהרבה למשך חודש. תוך חודש חייבת להיות הטבה משמעותית, אחרת זה פשוט לא זה.
אם קיימת הטבה אז צריך להחזיר כל שבוע מזון אחר ולבדוק את תגובתו. כך מצטמצמת רשימת ה´חשודים´ למה שבאמת מפריע לבריאות.
מאידך – מנקודת ריאות סינית זה לא תקין שאת תהיי רגישה לכל כך הרבה סוגי מזון, וזה גם לא נוח לחיים. מה גם שחלק מהמזונות נחשבים לחשובים להפקת הצ´י (אנרגיה) של הגוף. הגישה הסינית תנסה, בין היתר, להציע איזון למערכת כדי להתגבר על רגישותה. לרפואה הסינית ניסיון מוכח ויעיל לטיפול בבעיות עיכול ושלשולים. הטיפול בצמחי מרפא, תזונה לפי הרפואה הסינית ודיקור או שיאצו יכולים להיות מאוד מספקים.
חזרה לרשימת השאלות אמנם יש כמה רעיונות משיקים כמו הקפדה על מזון המכיל מינימום כימיקלים, מינימום ריסוס, אינו שמן מדי או מטוגן מדי, וכו´, אבל התפיסה הסינית די רחוקה מטבעונות.
קודם כל התפיסה הסינית אינה צמחונית. הגישה היא לגוון את המזון אבל לא להגזים. אוכלי הבשר ימצאו שבמקום האנטריקוט יש להם צלחת אורז או איטריות עם נתחים קטנים של בשר או דגים. כלומר למעט בחלבונים מן החי.
הצמחונים (מטעמים אידיאולוגיים, כיוון שטעמים בריאותיים מנקודת ריאות סינית לא נלקחים בחשבון) ימצאו תפריט עשיר, טעים ומאוזן ללא בעיות בעזרת ההסתמכות על סויה, טופו, ומי שאוכל ביצים אז גם ביצים. לעומת זאת מוצרי החלב נדירים לשימוש ומתייחסים אליהם כמו מזון עשיר אנרגיה ולא כמו ´חטיפי בריאות´ המקובלים במערב.
הסינים בפירוש אינם מצדדים באכילת פירות רבה. פרי הוא ממתק שיש לאכלו מחוץ לארוחה. לרוב מומלץ לטגן אותו או לאפות אותו מעט כדי לנטרל את ה´קרירות´ שלו ולמנוע פגיעה במערכת העיכול שהיא מעין מנוע הדורש חום רוב הזמן. יש להרבות בפרות טריים בימים חמים, כיוון שהם מזינים את היין והנוזלים ומונעים פגיעות קיץ.
היחס לירקות הוא חיובי מאוד. להרבות כמה שיותר. אבל גם את אילו יש לחתוך לרצועות ולהקפיץ. הקפצה היא טיגון זריז באופן שכמעט לא נספג שמן. ההקפצה מונעת מהקור של הירקות לפגוע באנרגית הטחול לבלב (הקשורים למטבוליזם בגוף) אך אינה פוגעת בויטמינים ובמינרלים של הירק.
תזונה לפי הרפואה הסינית היא תורה שלמה הקשורה למאפיינים אישיותיים ובריאותיים של המטופל. היא אינדיבידואלית וכל אדם יכוון את התזונה שלו לפי דפוסי הבריאות האישיים שלו. הטבעונות היא תפיסה יותר כללית, כיוון שהיא ממליצה דרך שלטענתה מתאימה לכל האנשים, כמעט.
הסינים מאמינים שטעם טוב של מזון מחזק את הגוף. דגנים הם חלק עשיר ועיקרי בתזונה. גיוון (לפי צבעים, טעמים וריחות) הוא חלק בלתי נפרד מהבריאות. שינויים לפי תקופות השנה משפיעים על הארוחה. אלו נתונים שקשה למצוא אותם בטבעונות המערבית.
המושג טבעונות הוא גם לא חד משמעי. זה כולל מזון טבעי מן החי? מזון לא מבושל? מזון מקרוביוטי? טבעונות לפי ד´ר שלטון (צרופי מזון) היא לא לפי אן ויגמור (עשב חיטה). הגישות מאוד שונות וקיצוניות, אבל כל אחת טוענת שהיא הטובה ביותר, בעוד שהגישה הסינית מציעה תזונה אישית לכל אדם (ובשום שלב הכוונה לא הייתה לאוכל השמנוני של המסעדות הסינית).
בסך הכל יש תפיסה משיקה אבל לא ממש חופפת.
חזרה לרשימת השאלות הסינים ידועים ככאלו שאוכלים כל דבר שזז ושאינו מכונית. תפיסת הצמחונות אינה מפותחת בסין כמו באזורים אחרים במזרח, אף שהנושא קיים ומוכר במידה מסוימת. אפילו המילה צמחוני לא ממש ברורה להם (אני הסתובבתי עם פתק בסינית שאמר: ´בבקשה, לא לתת לנושא פתק זה כל מאכל שיש לו פנים´ ונקלעתי לדיון בלתי מובן בסינית אם לשרימפסים שבצלחת שלי יש או אין פנים...
אבל ברפואה הסינית יש מרחב עצום לכל שיטות ותפיסות התזונה. היא מתאימה את עצמה לצרכים ולתפיסות של כל אדם. לכן אין בעיה להיות צמחוני וללכת על פי עקרונות התזונה הסינית.
חזרה לרשימת השאלות הרפואה הסינית התייחסה לרפואה בשלושה צירים אפשריים:
התחתונה: זו שאמורה לתת מענה סימפטומטי למצבים שונים. התפיסה הסינית היא שיש להשתמש בה במצבי חירום או מצבים אקוטיים. (בד´כ יותר משתייך לתחומים של הרפואה הקונוונציונלית).
האמצעית: כלומר לפתור את הבעיה / מחלה על ידי איזון הגוף ברמה האנרגטית. כיום זה מה שרוב הרפואה הסינית מתעסקת.
העליונה: רפואת מניעה שמטרתה למנוע יציאה ממצב איזון ולכן שמירה על בריאות.
לשיטה התחתונה משתייכת בעיקר הרפואה הקונוונציונלית, ובעיקר ההתייחסות לטראומה.
לשיטה האמצעית משתייכת הרפואה הסינית וכן כמעט כל שיטות הריפוי שלאחר המחלה.
לשיטה העליונה משתייך ניהול אורח חיים בריא, התעמלות, תזונה נכונה, תרגילי נשימה, טאי צ´י ועוד.
התחומים די מעורבים כי למשל תכנית חיסונים או הסברה נגד עישון ואיידס נחשבים לרפואה מונעת ולכן לרפואה עליונה.
לעומת זאת יש הרבה שיטות דיקור וצמחי מרפא שמטפלים רק בסימפטומים והם כמובן רפואה תחתונה.
הצמחים עצמם נחלקים למצמחים למצבים חיצוניים ו/או סימפטומטים, וצמחים לטיפולים לאיזון הגוף. כלומר רפואה תחתונה ואמצעית. אבל אפילו בניהם ניתן למצוא תחומים המתעסקים ברפואה העליונה. כיוון שהסינים לא הבחינו בין צמחים, תרופות ומזונות, ולכולם קראו חומרים (שתורגמו לתרופות בטעות), הגבולות די מטושטשים. ניתן לאמור שמזונות הם צמחים לא מרוכזים שהשפעתם נכרת לאחר זמן רב. תבלינים הם צמחים מעט יותר מרוכזים שיש להם השפעה בטווח הבינוני. וצמחי מרפא מקובלים הם צמחים או מזונות מרוכזים בעלי השפעה כמעט מידית.
חזרה לרשימת השאלות
חומר זה מוגש כשירות ע´י הקליניקה של תמורות.
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.