Procedure of writing and presenting thesis and researches
This article details the procedure of writing and presenting thesis and researches according to the demands of the scientific community. Scientific worldwide community use homogenous way of writing and presenting papers which include abstract, introduction, methods, results, conclusion and bibliography.
מבוא:
כיוון שעבודת הגמר מונחת על ידי רופא או PhD, וכיוון שהעניין העיקרי של הרופא הוא שהעבודה תפורסם תחת שמו (זהו למעשה התגמול היחידי של הרופא) וכיוון שהמקובל (והלא ממש צודק) הוא שבתהילה זוכים אילו שהכי פחות עבדו (כלומר מי שהנחה ומי שבדק...), אז כדאי לדעת כמה דברים!
במידה שהעבודה תתפרסם אי פעם במקום כל שהוא, שמות המנחים יתפרסמו יחד עם שמות הסטודנטים כמחברי העבודה. לפעמים זה דווקא תורם כי שם של ד´ר מכובד מעלה את סיכויי הפרסום. לפעמים זה די מעליב שמשהו שבקושי טרח מקבל את רוב הקרדיט. אבל זה הנוהל האכזרי בעולם הרפואה, ואם פעם תגדלו ותנחו עבודות אז הנוהל הזה יתפוס גם לגביכם (ילד מוכה הופך להיות הורה מכה? ... )
ובנוסף, הפרסום החשוב ביותר הוא בין לאומי. זה מסביר מדוע יש להכין עותק אחד באנגלית של התקציר ומדוע מומלץ אף להכין עותק אחד של העבודה באנגלית.
עבודות ומחקרים שבוצעו לאחרונה מראים עד כמה תרומתן גבוהה לעולם הקליניקה של הרפואה הסינית. כך למשל מוכח הקשר בין הוריד התת לשוני לתופעות PMS , נמצא שבעיית העצירות בקשישים היא חסר צ´י (שמשמעותו תרגילי התעמלות ותנועה יעשו את העבודה) לא פחות מחסר יין (טיפול שמכוון יותר לצמחים ותזונה), והתחדדו הבעיות בנושא אבחנת בטן והקשר לסטגנציה של דם.
תחום נוסף שבו עבודות המחקר תורמות הוא בניית שאלונים מקוצרים ובדיקת תקיפותם ואמינותם, כחלק מתהליך שעשוי בעתיד לקצר משך תשאול בתחומים מסוימים, תוך בדיקת מידת השגיאה האפשרית.
רוב המחקרים מהווים תשתית לעבודות קליניות נרחבות יותר ולכן גם פותחים צוהר למחקר משולב בין הרפואה הקונוונציונלית לסינית.
האמת? מאוד רצוי שהעבודות תתפרסמנה, לא רק לשמחתו של הרופא המנחה ולא רק למען תהילתה המוסד התומך במחקר... החשוב הוא שיתחילו לצאת יותר ויותר פרסומים ברפואה הסינית כדי להפוך אותה ללגיטימית בעולם הממסדי. מה שהרפואה הקונוונציונלית מחשיבה זה פרסומים מדעיים ואם נספק אותם נזכה בלגיטימיות הזו. אגב, זה גם רווח אישי למי שבנה את העבודה וכרטיס כניסה למקומות עבודה שונים ומכובדים.
אופן כתיבת המאמר ועריכת המחקר:
עבודת מחקר צריכה להיות מוצגת כמאמר רפואי. תוצאות המחקר יאורגנו כמאמר רפואי ויוגשו כמקובל בשפה עברית ו/או בשפה האנגלית.
הוראות אילו מוגשות בהתאם לדרישות האחידות המקובלות בקהילה המדעית (Vancouver style ) המוגדרות על ידי הארגון העולמי לעריכת כתבי עת רפואיים.
נוהל הגשת מאמר רפואי:
א.
עימוד: יש להמציא שלושה עותקים בעברית (ואם אפשר עותק באנגלית, או ארבעה עותקים באנגלית) המודפסים במעבד תמלילים, ברווח כפול בין השורות, עם שוליים רחבים, על ניר עבה. כמו כן חובה לצרף דיסקט.
היקף העבודה: 8-12 עמודים, לפי כ- 25 שורות לעמוד A4, עשר-חמש עשרה מילים לשורה. העבודה כוללת טבלאות
ותמונות רלבנטיות.
ב.
פורמט העבודה: נושא, תקציר, מבוא, שיטות, תוצאות, דיון, מקורות, טבלאות ותמונות (אם יש).
ג.
עמוד כותרת: כותרת תיאורית (ולא הצהרתית). מתחת לכותרת שמות מלאים של מחברי המאמר והמשגיחים, עם התארים האקדמאים שלהם, שם המוסד המפקח, כתובת ופרטים אישיים של כל מחבר הכוללים טלפון / פקס וכתובת אלקטרונית של כל אחד מהם. כל זאת יש להדפיס על נייר נפרד. ליד כל מחבר יש לצרף את חתימתו כאישור לכך שעבר וקבל את העבודה כמוצר מוגמר.
1.
תקציר - Abstract
התקציר צריך לכלול שני עמודים ולכלול את הנושאים הבאים: רקע, מטרות, טכניקות, תוצאות, מסקנות. לפחות חמש מילות מפתח חייבות להופיע מתחת לתקציר. משמעות התקציר הוא שאם משהוא קורא אותו הוא יודע מה נעשה בעבודה ומה היו תוצאותיה. יש להוסיף גם תקציר באנגלית.
2.
מבוא
המבוא הוא סקירת מאמרים שקיימים בעולם האקדמי או עבודות רציניות שבוצעו בנושאים קרובים. המבוא סוקר את נושא העבודה, את האפידמיולוגיה שלה ומקדם את הקורא להבנת מטרות המחקר. המבוא מתפרס על פני עד 4 עמודים וכל נושא שרוצים להרחיב מעבר לכך, או נושאים קרובים אך פחות קשורים, יש להוסיף כנספח בסוף העבודה. יש לזכור כי מטרת המבוא לאפשר הבנת מטרת המחקר ולהראות את הנתונים הקיימים שעליו הוא מתבסס (או להשוות בין נתונים מסוימים לנתונים שיופיעו בעקבות המחקר).
יש לזכור כי המבוא הוא השלב החשוב ביותר מבחינת איסוף החומר טרם התחלת המחקר והוא מתבסס על מקורות ברורים שיופיעו ברשימת המקורות. לעניין זה חשוב לקרוא את סעיף הביבליוגרפיה.
3.
שיטות – Methods
יש לזכור שניתן להציג מאמרים בדרכים שונות וזו רק אחת מהן. הדרך הטובה לדעת איך להציג מאמר הוא לקרוא מספר מאמרים ולנהוג לפיהם.
Study design – מבנה המחקר: יש לפרט את שיטות העבודה לצורך קיום המחקר (כמה נדגמים, אוכלוסיית יעד, קבוצת ביקורת, שאלונים או סוגי טיפול שבוצעו וכו´). הכוונה בפירוט השיטות כך שאם שולבו שאלונים, יש להוסיף אותם בסוף כנספח, ואם שולבה פורמולה, יש לפרט אותה בסוף כנספח, אבל לא כחלק עיקרי מסעיף השיטות.
Treatment - טיפול: במידה ששולב טיפול (והמחקר אינו רטרוספקטיבי) יש לפרט את החומרים שניתנו, אם הופעלה שיטת מחקר כפולת סמיות ואם לא אז מה מגבלותיה, וכו´.
Evaluation - יש לפרט כיצד נרשמו התוצאות וכיצד נותח הטופס משוב (למשל אם נתנו ציונים = Scores לכל נתון וכיצד בוצעה ההחלטה).
Statistical methods - שיטות סטטיסטיות: יש לפרט כאן באילו שיטות מנותחת העבודה. זה יכול להיות דיון מפורט אך יכול להיות מספר שורות הדנות בתוכנה בה נותחו המטופלים, בשיטות הערכה והסקת המסקנות. רצוי להיעזר במנחה לכתיבת שורות אילו. כדאי בעיקר לשים לב למושגים ´מבחן מובהקות´ ו ´מבחן חי בריבוע ´ המוזכרים בכל ספר סטטיסטיקה ושיטות מחקר.
4.
תוצאות – Results
סעיף זה מסכם את כל תוצאות המחקר ויש להציגו בעזרת טבלאות או דיאגראמות. פירוט כל התוצאות הפחות רלבנטיות יוצג בנספח שבסוף המאמר. ניתן לערוך את התוצאות בדרך הבאה:
Patients Characteristics - מאפייני הנדגמים: גיל, משקל, מצב דמוגראפי וכו´. יש לזכור כי יש הבדל בין סעיף זה לבין מבנה המחקר. שם מדברים על המטופלים לפני שהמחקר בוצע וכאן מה קרא איתם בעת המחקר (בין אם המחקר קליני או סקר אפידמיולוגי). יש לציין גם אילו נדגמים הוצאו מהמחקר ולמה (לא הושגו בטלפון, לא התאימו, לא שיתפו פעולה וכו´), מיקום המחקר.
Tratment duration - משך טיפול: רק אם בוצע טיפול בפועל.
Efficasy - יעילות: רק אם המחקר היה קליני טיפולי או בחן תוצאות קליניות טיפוליות. בסקרים יש להציג כאן את התוצאות וניתוח התוצאות. פרוט לגבי הצגה גראפית של התוצאות מופיע בסעיף איורים ותרשימים.
5.
דיון - Discussion
הדיון בתוצאות מתבסס על סעיף 4. גם כאן ניתן להציג טבלאות או דיאגראמות אך הן צריכות להיות כבר עיבודים של תוצאות ולא חומר גולמי. בחלק זה חשוב להציג את התוצאות הסטטיסטיות המעובדות בעזרת מדריכי הקורס והמסקנות על פיהן. חשוב גם לציין באיזו מידה התוצאות מובהקות ומה מידת אמינותן. כמו כן חשוב לציין מה יכול היה להטות את המחקר לכיוונים לא מדויקים. במידת האפשר יש להשוות בין הידע הקיים בספרות לבין התוצאות שהתקבלו במחקר.
6.
סיכום
הסיכום צריך לכלול פירוט מאוד קצר של התוצאות ויותר מסקנות להמשך. אילו יכולות לדון בהמלצות למחקרים נוספים, בשיפורים למחקר זה או רעיונות למחקר המשך (חלק ב) של המחקר הקיים והסבר לתרומת המחקר לרפואה הסינית ו/או הרפואה בכלל.
7.
מקורות (ביבליוגרפיה) - Reference
רשימת הביבליוגרפיה תסודר לפי סדר ציטוט השמור במאמר ולא לפי האלף בית. שמות המחברים יודגשו. הביבליוגרפיה תכלול מאמרים עליהם מתבססת הכנת המחקר, בין 12-25 מאמרים, סקירות או מחקרים. רצוי להתמקד בציטוטים מן הספרות של השנים האחרונות.
יש לבסס את המחקר על מקורות אמינים כמו אילו המופיעים ב Med-line . מומלץ להצליב מילות מפתח ולהוריד כמה עשרות תקצירים לקובץ וורד לפני מיון ראשוני. בשלב שני ניתן לסכם את המקורות הרלבנטיים ולמחוק את אילו שלא יהיה בהם צורך. בכל שלב יש להקפיד על השארת המקורות והקישורים כדי שנוכל לציין אותם בעבודה.
בנוסף, ניתן להתבסס על מספר מקורות לא אמינים (למשל ספרים או אתרים), בעיקר בתחומים שאין עליהם מחקרים מוכרים (כמו ברפואה הסינית).
לעתים גם נציין בסקירה מקור למחקר ברפואה סינית המצביע על חשיבות המחקר, גם אם הוא אינו רלבנטי לגמרי למחקר עצמו.
א. ביבליוגרפיה (מקורות) חייבת להיות מסודרת לפי
הכללים הנהוגים בשיטת Vancouver , כלומר, מספר סידורי: אחריו נקודה (.): שם המשפחה של המחבר(ים) וראשי תיבות של שמותיו (הם) הפרטיים - פסיק (,): שנת ההופעה - נקודה פסיק (; ) : מספר הכרך - נקודותיים ( : מספרי העמוד הראשון והאחרון - נקודה (.) : בגמר כל ציטוט יש לשים נקודה (.) . לדוגמא:
Martin EW, Joyce s & Lucas J, Colorectal carcinoma in patients less than 40 yea of age. Pathology and prognosis. Dis Colon Rectum, 1981; 24: 152-156
Xu C, Poirier B, Van Huyen JP, & Al. Modulation of endothelial cell function by normal polyspecific human intravenous immunoglobulins: a possible mechanism of action in vascular disease. Am J Patbol 1998; 45:1285-300.
השמות יובאו באותיות קטנות, פרט לאות הראשונה של שמות המחבר והאות הראשונה של כותרת המאמר. שמות המחברים יודגשו בקו מתחת לשמות.
ב. אם יש יותר מ - 4 מחברים יש להביא את שמותיהם של שלושת הראשונים ולהוסיף אחר כך &al .
ג. מספרי
מובאות הספרות בגוף המאמר, אשר יובאו מייד לאחר שם המחבר(ים), יצוינו בסוגריים רבועים [ ]. שמות עצם בשפה גרמנית חייבים להתחיל באות גדולה כמקובל בשפה זו.
ד. אם המאמר בא לדווח על
ניסויים שנערכו בבני אדם, יש כמובן בהתאם לכללי האתיקה המקובלים והוראות משרד הבריאות, לקבל לכך את הסכמת המשתתפים בניסוי ולציין עובדה זו בגוף המאמר (אישור ועדת הלסינקי).
ה. לגבי
תרופות יש להשתמש בשמות הגנריים, ואפשר רק תוך כדי אזכור השם הגנרי לראשונה - להוסיף בסוגריים את השם המסחרי של התכשיר (קודם מתוצרת הארץ ואח´כ מתוצרת חוץ).
ו.
איורים ותרשימים: גרפים וטבלאות ותרשימים יש להגיש באיכות מחשב המאפשרת צמצום קנה מידה. מעל לכל איור ירשם תיאור האיור והנושא המתקשר אליו. ניתן להגיש איורים בצבע. במקרה שאיור נבנה במחשב (ולא נסרק), יש לשלוח גם בקובץ נפרד את תרשים או איור, על דיסקט.
ז.
ראשי תיבות וקיצורים: יש להשתמש רק בקיצורים המוכרים סטנדרטית ואם המושג מופיע לעתים קרובות. בפעם הראשונה יש לציין את המושג במלואו ובסוגריים את הקיצור שלו. בפעם השניה יש לציין את הקיצור עם מספר הערה או כוכבית ולרשום בתחתית העמוד את שם המושג המלא.
נוהל הכנת העבודה:
א - יש לבחור נושא נתון או נושא שלא בוצע עד כה (אלא אם המטרה היא לבדוק ממצאים של מחקר שכבר נעשה). בכל מחקר צריך להיות מעורב רופא או PhD המתקשר לתחום המחקר. ניתן לנקוט יוזמה עצמאית במידת האפשר.
ב - לפני תחילת המחקר יש לבצע סקירה ביבליוגרפית הכוללת מחקרים עדכניים הנוגעים לתכני המחקר. סקירה טובה צריכה להתבסס על 10-20 מחקרים. מקורות, יכולים למשל, להיות תקצירים (ובמידת הצורך מאמר שלם) הלקוחים מתוך המד-ליין (באינטרנט).
ג - יש להכין תכנית מחקר ולפרט את הכלים (והנוהלים). במידה והמחקר מבוצע בתמורות, לאחר כל הכנת חומר הרקע, יש להעבירו אל מרכז הפרויקט (הרופא), לניר ולאפידמיולוגית מתאמת המחקרים (רותי). במקרה של ספק יש להתייעץ עם מתאם המחקר.
ד - יש להכין שאלון מתאים או להתבסס על שאלון קיים. השאלון יכול להוות מטרה ראשונית למחקר (למשל מחקרים על בסיס סקר אפידמיולוגי) או דרך להעריך תוצאות (של מחקרים קליניים).
כדי לבנות שאלון מומלץ להתבסס על שאלונים קיימים ושאלונים שמופיעים במחקרים אמינים.
ה - לאחר האישור ניתן להתחיל במחקר עצמו.
במידה והמחקר מבוסס על שאלון חשוב לתקף את השאלון מוקדם ככל האפשר.
סיכום כל שלבי העבודה
שלב א – איסוף מידע
הגדירו היטב את שאלת המחקר
את הקישורים יש להוריד מהפאב-מד (מד-ליין), שם כל המקורות המהימנים.
בשלב ראשון יש להעתיק את הקישור, שם המאמר והתקציר שלו לקובץ וורד. מומלץ על העתקה ´עיוורת´ של לפחות 50 מאמרים הקשורים באופן ישיר או עקיף לעבודה (הגדירו קודם מילות מפתח לחיפוש).
אחר כך יש לעשות סלקציה ולנפות מאמרים לא רלבנטיים בעליל.
אחר כך, יש לכתוב משפט קצר על כל תקציר (המבוסס על המסקנות של התקציר) שמסכם את משמעות המאמר וחשיבותו לעבודתכם.
בשלב זה יש לשלוח את הקובץ לניר כדי שלוודא אם המאמרים יכולים להיות רלבנטיים או לא או שחסר משהו.
שלב ב – עריכת שאלון
בדקו בשנית אם הגדרת המחקר תואמת לחומר שאספתם.
עברו על שאלונים לדוגמא ובנו שאלון.
שלחו אותו לניר ולרותי.
שלב ג – בניית מבוא
בינתיים תקבלו את רשימת המאמרים המסודרת בחזרה.
בנו מבוא על פי כל הכללים שלמדנו ושכתובים באתר תמורות.
הקפידו על עברית תקינה וסדר. היו ממוקדים בשאלת המחקר.
שלחו לניר בחזרה.
שלב ד – תיקונים ותיקוף שאלון
קבלו בחזרה את השאלון.
תקנו את מה שצריך.
בדקו שהוא עולה על קובץ אקסל.
תקפו אותו על חמישה נדגמים והציבו את הנתונים בקובץ האקסל.
שלחו לניר ולרותי.
שלב ה – גימור המבואות
תקנו את כל מה שצריך ותשלחו במרוכז (כקובץ אחד) לניר ולרותי.
עד כאן המבואות וההכנה לעבודה.
כל השאר:
אחרי זה מחלקים את הטפסים לנדגמים.
מציבים את הנתונים.
שולחים לרותי.
מקבלים מידע סטטיסטי.
מסיקים מסקנות.
כותבים אותן.
מלטשים את העבודה.
שולחים לבדיקה ראשונית.
מתקנים שגיאות.
מוסיפים המחשות (גרפים).
כותבים תקציר באנגלית.
מקבלים אישור שהכל בסדר.
נפטרים מהעבודה לתמיד.
הערה: בין שלב לשלב עלול לעבור זמן ממושך (ימים עד שבועות) בשל הצטברות עבודות קודמות שדורשות בדיקה.
העבודות נבדקות לפי סדר הגעתן ולפי סדר הדחיפות שבהוצאתן. לכן, מומלץ להקדים ולשלוח אותן.
איך לתקף שאלון?
שאלון, ככל שיהיה מפורט, עלול להחטיא את מטרתו. אם אנחנו חוקרים, למשל, מצב חסר דם, וחלק מהשאלות מכוונות לסינדרומים אחרים, ייתכן שבעת ניתוח השאלון לא נגיע למסקנה הנכונה.
מה עלינו לעשות כדי למנוע מצב זה?
בספרות הרפואית קיימים שאלונים מתוקפים יעילים ביותר. אילו עברו מחקרים על מאות ואלפי אנשים. אין לנו את הזמן לבצע תיקוף כל כך יסודי ומדעי על כל שאלון שנשתמש בו. לכן נסתפק בשיטה מעט פרימיטיבית אבל מקובלת ויעילה.
נקח חמישה שאלונים לא מתוקפים ונעבירם למילוי על ידי חמישה נדגמים. לאחר המילוי נשב ונבצע תשאול מלא על כל אחד מהם. הבוחן (מטפל) שביצע תשאול לא יסתכל על השאלונים אלא יעבירם למטפל / בוחן אחר. שני המטפלים / בוחנים צריכים להגיע לאבחנה מדויקת ככל שניתן על פי המידע שבידיהם. אם האבחנה יצאה דומה בלפחות ארבעה מתוך חמשת המקרים, יש להניח שהשאלון מתוקף ומצדיק את מטרתו.
אם הוא יצא דומה בשלושה מקרים או פחות, יש לעבור עליו פעם נוספת ולבדוק אילו שאלות הוחמצו או הטעו את הבוחן.
לאחר התיקון יש לנסות זאת שוב על חמישה מטופלים נוספים.
ניתן לקחת את המידע שהופק בשאלונים הראשונים ולצרפו למכסת הנדגמים. במידה והיה חסר מידע בשאלון המקורי, ניתן להשלימו מתוך התשאול שבוצע.
יתרון נוסף לשיטה זו היא בחינה מחדש של השאלון והוספה או הסרת שאלות חשובות אחרות, שעלולות לצוץ בהמשך, בדיקה האם השאלון נוח למילוי ומובן למטופל ועוד.
חזרה למאמר על נהלי כתיבת עבודות ומאמרים
למידע נוסף:
למאמר אודות תמורות ומייסדיה ניתן ללחוץ כאן:
אודות תמורות
להסבר אודות תכניות לימודים בתמורות ניתן ללחוץ כאן:
לימודים בתמורות
להסבר אודות התכנית המשולבת ברפואה סינית (נטורופתיה סינית) ניתן ללחוץ כאן:
המסלול המשולב
חומר זה מוגש כשירות ע´י צוות הקליניקה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד