אבחנה וטיפול בסטרס (STRESS) – תקציר עבודת גמר

כתבו: עמרי כהן והגר טופוריק (בוגרי תמורות)

לחץ כאן להורדת הקובץ המלא של העבודה (331 Kb)

תוכן התקציר:

סטרס על פי הרפואה המערבית
מהו סטרס?
שני סוגי סטרס
סוגי התגובות ללחץ
הגורמים ללחץ
´תסמונת ההסתגלות הכללית´ – הסתגלות ללחץ בשלושה שלבים
טיפול בסטרס

סטרס על פי הרפואה הסינית
טיפול בבעיות נפשיות על פי הרפואה הסינית

מה עוד אפשר למצא בעבודה?
למטפלים מקצועיים – סיפורי מקרה



בעולם המערבי בכלל ובארצנו בפרט, הופך נושא הלחץ (סטרס) לאחד הנושאים החשובים והמדאיגים ביותר בשנים האחרונות. פיגועים, אינתיפאדה, מיתון, אבטלה, חוסר וודאות כלכלית ואישית יחד עם אווירת האלימות בחברה, במשפחה, בכבישים ובבתי הספר יוצרים רמת סטרס כמעט בלתי נסבלת.

עד לשנים האחרונות נהגו להתייחס לסטרס כאל מטרד חולף, מצב של מתח, עייפות, לחץ בראש או אי שקט פנימי. רבים ראו בסטרס תופעת לווי הכרחית של הצלחה חברתית – כלכלית או כתסמונת מנהלים בחברות עסקיות. נושא הסטרס החל לעורר עניין ציבורי ומחקרי רק כאשר התברר כי הנזק שהלחץ גורם לכל מערכות הגוף והנפש אדיר וקטלני. חוקרי לחץ קבעו כי לחץ הוא כמו רעל המטפטף לאט לאט בתוך גופינו וגורם לו לנזקים קשים עד מוות, מבלי שנשים לב.

מאמר זה מהווה תקציר של עבודה רחבה ומפורטת המתרכזת בנושא הסטרס, גם מנקודת מבט מערבית (פזיולוגית ופסיכולוגית) וגם מנקודת מבט סינית. בעבודה אנו חוקרים את מושג הסטרס, הגורמים והתסמינים לסטרס, הגישות השונות לטיפול בסטרס וכיצד הטיפול בשיאצו מסייע ומקל על המטופלים הנמצאים תחת סטרס.

מהו סטרס?
אחת ההגדרות הקיימות לסטרס והמתארת לנו את המתרחש בגוף האדם בזמן סטרס היא :

´מצב לחץ הוא מצב שבו אדם נתקל בדרישות סביבתיות המאיימות על יכולתו לעמוד בהן ולהתמודד איתן, והמחייבות אותו לשנות את חשיבתו או התנהגותו´.

למעשה במצב סטרס הגוף מגיב בתגובה פיזית ו/או מנטלית ו/או רגשית, כתוצאה מיציאת הגוף מהאיזון הטבעי (הפרת ההומאוסטאזיס). הגדרה זו משמשת אותנו להבנת תופעות גופניות ונפשיות המתרחשות בזמן לחץ הנובע מאיום פיזי וקיומי והמוביל לסימנים של חרדה, פחד ואימה כגון: רעידות, הזעה, בכי, פה יבש, כאב, עצבנות ועוד.
חשוב לציין, כי קיים גם לחץ חיובי הקשור בשמחה גדולה או התרגשות. ד´ר הנס סלייה מבחין בין ´לחץ רע´ – המתאר מצוקה ל´לחץ טוב´ – המשמש תבלין לחיים.

ניתן להבחין בשני סוגים עיקריים של סטרס:

סטרס חריף (אקוטי), מצב לחץ קיצוני = נגרם עקב חשיפה לאירוע טראומטי קיצוני (כמו תגובה לתרחיש קרב, אסון טבע, פיגוע חבלני וכו´) המעצים באופן משמעותי את התגובות הרגשיות, הנפשיות והפזיולוגיות של החווה אותם.
סטרס רציף וקבוע (כרוני) = סטרס המתקיים לאורך זמן (מתמשך) ומאיים פיזית ו/או ריגשית ו/או נפשית, מורכב יותר ממצבי חיים ידועים ונפוצים. בסופו של דבר סטרס כרוני מחליש את הגנות הגוף ומותיר אותו חשוף למחלות ובעיות פיזיות, אמוציונליות ופסיכולוגיות.

מקובל לסווג את התגובות ללחץ לארבעה סוגים עיקריים:

שינויים גופניים כגון עליית לחץ דם, הולם לב, נשימה מואצת, התחממות הגוף, הסמקה או חיוורון
תגובות רגשיות כגון פחד, חרדה, כעס, אשמה, אובדן עניין בעצמך (מראה אישי) ו/או בסביבה
תגובות התנהגותיות כגון מתח שרירים, רעדה, תוקפנות, עצבנות, בכי
שינויים בחשיבה כגון בלבול, עיוותים בתפיסה, קושי לקבל החלטות, שיפוט לקוי.

מהם ´גורמי לחץ´?

אילו אירועים יוצרים סטרס גדול על גופנו ונפשינו?
ניתן לחלק את גורמי הלחץ למספר קבוצות:
הגורמים החברתיים– החוקרים ריי והולמס ניסו לבנות ´סולם לחץ´ המודד באופן אובייקטיבי את אירועי החיים השונים ביחס ללחץ. הם נתנו 100 נקודות (שכונו במחקר ´יחידות של תמורות חיים´) לאירוע הגורם ללחץ הרב ביותר על האדם עם התרחשותו. צירוף של 300 נקודות ויותר מסוכן מאד לאדם ועלול להתבטא במחלה חמורה ואפילו במוות. הנחקרים התבקשו לדרג שורה של מאורעות לפי מידת השינויים בחיים שהללו הצריכו. התוצאות הראו כי מות בן הזוג הוא האירוע ה´מלחיץ´ ביותר עבור האנשים ודירגו אותו ב- 100 נקודות. על המחקר והאירועים החברתיים המלחיצים בחיינו – ראו הרחבה בגוף העבודה.

הגורמים הפסיכולוגיים - אישיותיים - יכולת העמידה בלחצים מושפעת מהבשלות הנפשית והרגשית של האדם ונבנית על גורמים כגון בטחון עצמי, דימוי אישי חיובי, גמישות, ומערכות תמיכה חברתיות ומשפחתיות. תכונות כגון נוקשות, תלות, הכחשה ופסיביות מגבירות את הפיכתו של היחיד לקורבן הנסיבות. כל אלה קובעים את השפעת גורם הלחץ בחיי האדם ואת השפעתם של אירועי החיים השונים עליו. בנוסף, אלו המחזיקים בגישה הפסיכולוגית של סטרס בוחנים את הקשר בין האדם לסביבתו ומדגישים את האינטראקציה בין אופי האדם ובין טבעו של האירוע והסביבה כגורמים מרכזים המשפיעים על כוחו ומשאביו של האדם בהתמודדותו במצבי סטרס. הקשר בין אופי האדם ומצבו הפסיכולוגי לבין סטרס נבחן ונחקר על ידי חוקרים רבים, ביניהם גרהם בשנת 1982, פרידמן ורוזנמן בשנת 1974 ולזרוס שהמציא את המודל האינטראקטיבי. על המחקרים והחוקרים הללו – ראו הרחבה בגוף העבודה.

לעניין זה נציין כי מחלות הקשורות למצבי לחץ נקראות מחלות פסיכוסומטיות (פסיכה = נפש, סומה = גוף). אין זה אומר כי אלו מחלות ´מדומות´ כפי שנוטים לחשוב, אלא מחלות שבהן הגורם הביולוגי חובר יחד עם הגורמים הסביבתיים, החברתיים והפסיכולוגים בכדי לעורר או להחמיר מחלה אצל אדם.

הגורמים הפיזיולוגיים - ´גורמי מתח´ נפוצים בחיים המודרניים יכולים להיות כל דבר, החל מויכוח משפחתי, לחצים כלכליים, מגבלות זמן ובעיות בעבודה וכלה בגורמים כגון חשיפה לחום / קור, רעלנים סביבתיים, רעלנים הנוצרים ע´י מיקרואורגניזמים, חבלה גופנית או פציעה קשה. המתח מעורר מספר שינויים ביולוגיים, שבאופן קיבוצי ידועים בשם´תסמונת ההסתגלות הכללית´ (GAS).

´תסמונת ההסתגלות הכללית´ (GAS) מתארת שלושה שלבים בתגובתו של הגוף לגורמים מלחיצים:

שלב א´: שלב האזעקה (ALARM) - תגובה פתאומית
מתחולל כאשר נתקלים לראשונה במצב מלחיץ של סכנה קיומית. התגובה הראשונית לסטרס היא תגובת ´הילחם או ברח´ (FIGHT OR FLIGHT). . במצב זה הגוף מפעיל את כל מערכות הגוף ובעיקר את מערכת העצבים הסימפטית הגורמת להפרשת האדרנלין והנוראדרנלין. במצב זה המערכת עובדת באופן אינטנסיבי ביותר והאנרגיה ההסתגלותית מנוצלת באופן מרבי.

שלב ב´: שלב ההתנגדות (RESISTANCE) - תגובה מתמשכת
בשלב זה מתמקדת המערכה בלחימה ספציפית נגד הגורם המלחיץ. לתגובת ההתנגדות אחראים הורמונים המופרשים מהשכבה החיצונית של בלוטת יותרת הכליה (הקליפה) ולכן שמם הכולל הוא קורטיקוסטרואידים וכולם נוצרים מכולסטרול. למרות שהמבנה הכימי שלהם דומה, תפקידם שונה והם מתחלקים לשלוש קבוצות עיקריות, כששתיים מהן רלוונטיות במיוחד במצבי סטרס: גלוקוקורטיקואידים שתפקידם לעורר את ההמרה של חלבון לאנרגיה וכך הגוף נהנה מאספקת אנרגיה גדולה לאחר דלדול מחסני הגלוקוזה. לקבוצה זו משתייך למשל ההורמון קורטיזול. רמות מוגברות של קורטיזול מסמנות למוח לגרום ל´כיבוי´ של התגובה החיסונית המאיימת להיות מוגזמת ומגיבה ביתר.
קבוצה שניה של הורמוני סטרס היא מינרלוקורטיקואידים. החשוב בקבוצה זו הוא הורמון בשם אלדוסטרון שלו השפעה עמוקה על מינרלים והוא מגביר לא רק את אצירת הנתרן אלא גם את הפרשת האשלגן ממנו. אצירת הנתרן מאפשרת לשמור על לחץ דם גבוה.
לסיכום, תגובת ההתנגדות מספקת את האנרגיה הנחוצה ויוצרת את השינויים הדרושים במחזור הדם כדי לאפשר התמודדות יעילה עם מתח ומשברים נפשיים ורגשיים.

שלב ג´: שלב התשישות
תשישות יכולה להתבטא בהתמוטטות כוללת של תפקודי הגוף או התמוטטות של איברים מסוימים. שתיים מהסיבות העיקריות לתשישות הן:איבוד יוני אשלגן וריקון מלאי ההורמונים הגלוקוקורטיקואידים כמו קורטיזון וכן היחלשות של האיברים.
מתח מתמשך יוצר עומס עצום על מערכות רבות, בייחוד על הלב, כלי הדם, בלוטות יותרת הכליה (הטוחה) ומערכת החיסון. במצב זה אין כל פלא מדוע רשימת המחלות בעלות הזיקה החזקה ביותר למתח פסיכולוגי ונפשי ארוכה כל כך וכוללת מחלות כגון: אסתמה, דיכאון, הצטננות, יתר לחץ דם, מיגרנות, כיבים, מחלות לב וכלי דם, PMS. פירוט פיזיולוגי מורחב יותר על תסמונת ההסתגלות הכללית ראה בגוף העבודה.

נוכל לסכם ולומר כי לא רק שהפעלת מערכת החירום של אדם מידי יום גורמת לשחיקה גופנית ונפשית אלא הפעלת המערכת פוגעת ביכולת האדם לתפקד ולהתמודד עם סיטואציות שונות בצורה האופטימאלית והיעילה ביותר לדוגמא: הגברת קצב הלב במצב סטרס המיועדת להזרים דם רב יותר לשרירים בעת סכנה תפגע עוד יותר ביכולת האדם לפעול בצורה הטובה ביותר לטיפול במשבר נישואיו.

סוגיה מעניינת נוספת היא נשאלת השאלה מדוע אצל אנשים מסוימים מתפתחות מחלות כתוצאה מסטרס כרוני ואילו אצל אחרים לא? לזרוס ופוקמן נותנים תשובה לשאלה זו דרך מודל הדייתזיס הגורס כי הסיבה היא נטייה אורגנית, כלומר ה´חוליה החלשה´ של הגוף. תיאוריה אחרת של אנגל גורסת כי סטרס יוצר פעילות יתר של הגוף ותוצאת תגובת הלחץ תלויה בנטייה הגנטית של האדם.

טיפול בסטרס

טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי, שיטות הרפיה ותגובת ההרפיה (כגון פעילות גופנית, מדיטציה, צ´י קונג, דמיון מודרך ועוד), תמיכה בבלוטת יותרת הכליה (באמצעות שמירה על רמות אשלגן תקינות בגוף דרך אכילת מזונות עתירי אשלגן ודלי נתרן או נטילת תוספות של אבות מזון) וכן יש אלו הנוטלים ´תרופות פלא´ להקלה ושחרור הסטרס כגון עישון, סמים, אלכוהול ותרופות הרגעה.

סטרס מנקודת מבט סינית

את המונח מתח (סטרס) לא תמצאו בספרות הסינית הקלאסית כתופעה שנובעת מסינדרום כזה או אחר, היא יותר שכיחה כפתולוגיה שתגרום לסינדרום להופיע. אך אין זה משנה אם לדוגמה המתח גרם לסטגנציה של צ´י הכבד או שמא הסטגנציה בכבד גרמה למתח, משום שברוב המקרים הטיפול וההתייחסות יהיו זהים.

השפעת המתח על השן

הלב הוא המאחסן והשולט על השן. השן גר בדם שבתוך הלב ואחראי על תפקודים גבוהים כגון אינטליגנציה, זיכרון ודמיון. השן קשור לרצון לחיות חיים מלאים, ממצים ומרגשים. לשקט הנפשי השפעה מכרעת על בריאות הלב והשן ומכאן שכדי שעולמנו הרגשי – נפשי יהיה מאוזן, הרמוני ובריא, עלינו לדאוג להזנה טובה של דם וצ´י ללב תוך שמירה על בריאותו וחיוניותו של כל אחד מהאיברים השונים (טחול, כבד, ריאות, כליות).

ניתן למיין את השפעת הסטרס על השן (כתוצאה או כגורם לסטרס) לשלושה סוגים עיקרים:
1. חוסמים את השן, מאופיינים ע´י חשיבה מבולבלת ואיטית ובמקרים קשים אובדן כושר החלטה ושיפוט נכון.
2. מסעירים את השן, מאופיינים ע´י עצבנות, אי שקט נפשי וחרדות.
3. מחלישים את שן, מאופיינים ע´י דיכאון, תשישות נפשית ומלנכוליות.

השפעת המתח על הצ´י

השן הוא הצורה העליונה ביותר של צ´י לכן ההשפעה הראשונה של המתח יהיה להוציא מאיזון את תנועותו וזרימתו של הצי, לגרום לחסר צ´י או לצ´י מתמרד. כול אחת משלושת הפתולוגיות הללו יכולות בסופו של דבר להוביל לסטגנציה של צ´י.

השפעת המתח על הדם

השפעת המתח על הדם יותר משמעותית מהשפעתו על הצ´י, משום שהדם מהווה את הבסיס החומרי לנפש (משכנה של השן). הדם מקורב לנפש גם דרך מערכת היחסים שלו עם הלב והכבד.
מתח יכול להשפיע על הדם בשלוש דרכים עיקריות: סטגנציה של דם, חסר של דם וחום בדם.

השפעת המתח על היין

השפעות המתח על היין כמעט זהות להשפעות המתח על הדם אך נחשבות חמורות יותר. גם היין בדומה לדם משמש כעוגן ומשכן לשן ולנפש. המתח פוגע בעיקר ביין של הלב, הכבד, הכליות, הריאות והטחול. חסר היין מתחלק לשני סוגים, האחד מופיע עם חום מדומה (חום מחסר) והשני בלי אותו חום.

לקבלת הסבר מעמיק יותר על השפעת המתח על הגוף מבחינה סינית עליך לפנות לעבודה גופה.
כמו כן בגוף העבודה ניתן למצוא טבלה המפרטת כיצד הפתולוגיות השונות (כגון חסר צ´י, סטגנציה של צ´י, חום בדם וכו´) יכולות להפוך לפתולוגיות חמורות יותר, המוסיפות לפגוע במצב הנפשי. בנוסף ניתן לקרוא וללמוד על הקשר שבין סטרס לבין התוצאות הנובעות מהפתולוגיות הללו (ליחה, ליחה ואש, חום מדומה ורוח פנימית).

אסטרטגיה טיפולית בבעיות נפשיות ע´פ הרפואה הסינית

ישנם חמישה עקרונות כלליים לטיפול בבעיות נפשיות שעלולות להיגרם ע´י מתח או לגרום למתח:

הזנת הלב והשקטת השן בעיקרון זה נשתמש במצבי חסר, חסר צ´י , דם או יין, שגורם לחולשת השן.
פיזור גורמים פתוגניים והשקטת השן השימוש בעיקרון זה יעשה במקרים של עודף כמו סטגנציה של צ´י או דם, אש או אש+ליחה שגורמים לתקיעות והסערה של השן.
פיזור גורמים פתוגניים, הזנת הלב, והשקטת השן בעיקרון טיפולי זה נשתמש למצבי חסר יין שמובילים לחום מדומה שמסעיר את השן.
סילוק ליחה, פתיחת המעברים והשקטת השן בעקרון זה נשתמש במצבי ליחה או ליחה+אש שחוסמות את השן.
עיגון והרגעת השן בעיקרון זה משתמשים במצבים קיצונים של צ´י ´עולה´ הגורם למצב של שן סוער מאד.

מה עוד יש בעבודה?

בגוף העבודה ניתן למצוא טבלה המסכמת בתוכה את מגוון הפתולוגיות ושיטות הטיפול המתאימות להן.
כמו כן ניתן למצוא בעבודה פירוט של הטיפול המומלץ להרגעה במצבי סטרס . ניתן לסכמו בקצרה, כטיפול במרידיאני הלב, המעי הדק והפריקארד תוך שילוב עבודת הרגעה שהיא למעשה עבודה על איזור הבטן, האפיגסטריום (איזור מקלעת השמש), החזה, הצוואר והראש. העבודה באיזורים אלו מרגיעה ביותר, משחררת ממתחים והדחקות ונותנת למטופל אפשרות ליהנות ממגע רך ועדין. ניתן לעבוד גם על כפות הידיים והרגליים וכן רצוי לשלב בטיפול מוסיקה מרגיעה, תרגילי נשימות ודמיון מודרך.

למטפלים מקצועיים
באפשרותכם לעיין בתשאולים וסדרות טיפולים שניתנו לשלושה מטופלים הסובלים מסטרס כרוני. לנוחותכם ניתן למצוא בעמוד 59 בעבודה סיכום תמציתי של שלושת המטופלים (העוקב אחר קווי הדמיון והשוני בין המקרים השונים). בעזרת חלק זה תוכלו ללמוד כיצד ניתן בעזרת טיפולי השיאצו להועיל ולהקל על התופעות הפיזיות והנפשיות הנובעות ו/או המשפיעות על הסטרס.

לחץ כאן להורדת הקובץ המלא של העבודה (331 Kb)


להפניות
לחץ כאן לרשימת עבודות נוספות בנושא גוף נפש ופסיכיאטריה.
למאמר אודות תמורות ומייסדיה ניתן ללחוץ כאן: אודות תמורות
להסבר אודות תכניות לימודים בתמורות (רפואה סינית, שיאצו, טווינה, נטורופתיה סינית, תזונה, עיסוי רפואי) ניתן ללחוץ כאן: לימודים בתמורות

חומר זה מוגש כשירות ע´י צוות ההדרכה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.