על החיים ועל המוות - ניחוש או תחזית

´כאשר הצ´י זורם דרך העיניים הוא הופך לדמעות
כאשר הצ´י זורם דרך האף הוא הופך לליחה
וכאשר הוא זורם תחת הלשון הוא הופך לרוק.
כאשר הוא נע החוצה הוא הופך לזיעה וכאשר הוא נע פנימה הוא הופך לדם
כאשר הוא זורם לתוך העצמות הוא הופך למח העצם
וכאשר הוא זורם לתוך הכליות הוא הופך לתמצית.
אם הצ´י שלך מלא-אתה תחיה, אם תאבד אותו-תמות.
כאשר הצ´י של חסון-אתה צעיר וכאשר הוא שוקע-אתה מזדקן
לעולם תגרום לצ´י שלך, לא להתפזר´
The Daoist Canon of the period ming

´חיים ומוות חשובים לחייו של אדם´. ברפואה הסינית המסורתית ניתן להעריך על סמך מישוש דופק את מצבו של האדם. זוהי בדיקה פשוטה אך מסובכת, דורשת רגישות ועדינות מחשבה ומעל הכול דורשת התנסות רחבה. הרעיון הנאמר לעיתים בספרות העתיקה וע´י מטפלים כי ניתן להעריך בשני ידיים (הכוונה למישוש הדופק), בדיוק רב ובהסתמך על הבסיס של תנועת הצ´י החלשה מתי המטופל ימות או יחיה מסתמך על טענה שקרית.
מאמר זה נכתב לטובת אלו המבקשים תשובות מסובכות לשאלות הפשוטות. לאלו מתלמידי שמסיימים את השיעור ונשארים מבולבלים, מבינים את עוצם המערכת האנרגטית הזאת הנקראת אדם ואת חוסר היכולת שלנו להבין במדויק מערכת זו.
בזמנים העתיקים, אלו שטיפלו באנשים לרוב, לא איבדו מטופלים (טעו באבחון המחלה) אלא אחד ממאה. נשאלת השאלה-איך זה יתכן? העקרונות החשובים בחיזוי מותו או הישרדותו של אדם מובאים להלן:

א - אסכולה חשובה החשיבה את השפעת הקיבה כבסיס של החיים. חיי אדם תלויים במשקה ומזון ונאמר ב-LING SHU : ´הדגנים נכנסים אל הקיבה וכאשר הם מועברים אל הריאות, משם הם יועברו אל כל חמשת האיברים המלאים וששת האיברים החלולים שיוזנו בחומרים והשפעות´ תנועת הזרימה הראשונית משויכת אל תעלת הריאות. זוהי נק´ מפגש של התנועה הראשונית אל תוך כל המסלולים. לפיכך כל ההשפעות נובעים משם, בנוסף להשפעה החיונית והמחייה שנשלחת על ידי הקיבה. אם ההשפעות הנובעות בנק´ פתיחה זו מתונות ולא מעוכבות והם מכילות את התמצית של המרכז ושל מעבר האדמה, זה סימן שהשפעת הקיבה החיונית קיימת וכל עוד היא קיימת האדם יחיה. אם היא חסרה-האדם ימות וזהו הכלל הבסיסי. (לכן בפרקטיקה של הטיפול הסיני חשוב מאוד למצוא את הדופק של ה-St Chi כדי להעריך את מצב החיות של האדם וכשדופק זה חסר או לא נמצא Lu-9 מחזירה אותו לנוכחות.)

ב - אסכולה שנייה חקרה מתי תנועת הצ´י במסלולים עוקבת או סותרת את מהלך השמיים. ההשפעות של האדם וההשפעות של השמיים משקפים אחד את השני. לדוגמא: ההשפעה של האביב מקושרת עם תנועת העץ. בזמן האביב-תנועת הצ´י במסלולים אמורה להיות מיתרית. בזמן הקיץ-תנועת הצ´י במסלולים אמורה להיות גועשת וגואה. כאשר תנועת הצ´י מנוגדת לתנועה שהיא צריכה להיות אז היא אינה משקפת את השפעות השמיים. כאשר ישנה התנתקות בין שמיים לאדם האדמה לא יחיה.

ג - אסכולה שלישית חקרה את השפעות האיברים החלולים במובן של יחסי היצירה המשותפת ויחסי ההרס והחורבן של חמשת המעברים. לדוגמא במצבי חולי של הטחול הם חששו מלמצוא תנועת דופק מיתרי במסלולים מה שמסמן עץ התוקף את האדמה. במצבי חולי של הריאות הם חששו למצוא תנועת דופק גואה וגועש במסלולים מה שמסמן אש התוקפת את המתכת. ולכן כאשר תנועת הצ´י במסלולים התאימה למה שנכון וראוי הם הבינו שהאדם מקבל את השפעות תנועת האיברים החלולים. כאשר תנועת הצ´י נתקעת כתוצאה מבקרת יתר האדם יחלה.

ד - אסכולה רביעית חקרה את השונות בתנועת המסלולים כאשר היא נלחמת במחלה וכאשר היא אינה עושה זאת. לדוגמא: כאשר אדם מאבד דם תנועת הצ´י צריכה להיות רגועה ועדינה. אם היא בניגוד לכך גועשת וגדולה זה מצביע שלא רק דם נפגע אלא גם השפעות נוספות אבדו ויצאו מן הגוף החוצה. במצבי חום-קור התנועה הנכונה צריכה להיות גועשת ומהירה. אם היא בניגוד לכך דקה וחלשה הצ´י המקורי והשפעות נוספות נפגמו.
התנועות במסלולים מציינות את מצב ההשפעות האמיתיות על האיברים, כאשר זרימת ההשפעות של הקיבה נגמרת ולכן נכשלת להגיע אל תוך חמשת האיברים החלולים תנועות המסלולים מאבדות את כיוונם והאדם ייחלש.

מצבים אלו מטופלים ומבוארים ב-NEI-CHING וב- NAN-CHING. ונאמר ´שכל מי שילמד רעיונות אלו בהתעמקות ובשמחה יקבל ידע רב שיאפשר לו להעריך בצורה מכובדת את מצבו של המטופל´.
א. יש לזכור, עם זאת, שלמרות שחקר התנועה במסלולים מאפשר לאבחן מהו סוג המחלה ואיך הוא מתבטא בגוף, הוא לא מאפשר לציין במדויק האם אדם יחיה או ימות ואלו הטוענים ליכולת כזו – טענתם אינה אמת.

זאת עובדה שמגוון התנועות במסלולים אינו סדיר. לעיתים אדם יכול להיות מותקף ע´י השפעות חיצוניות רעות (פתוגנים), אבל השפעות אלו לא יחדרו בהכרח אל המסלולים. לפיכך, לא ניתן יהיה להרגיש שינוי בתנועת הצ´י במסלולים באותו הזמן.
לעיתים המחלה ממוקמת בעומק הגוף, במקום בו היא הופכת להיות ממושכת. כאשר זמן רב עובר ההשפעות המשויכות למחלה מתמזגות ונטמעות יחד עם ההשפעות הנורמליות ושתיהן זורמות יחד עם הדם בגוף. במצב זה יהיה קושי להעריך האם המחלה קלה או חמורה.
לעיתים המחלה כופה על התנועה לנוע לתוך ומתחת ,משנה צורה בפנים ובחוץ ,נעה לכאן ולשם ,ללא מקום בו היא מתיישבת אף לדקה. במצב זה בלתי אפשרי לאסוף תנועה אחת אל המסלולים ולזהות את הדרך הנכונה, משל היה אדם תועה בתוך סערה.

מספר הכינויים, האפשרויות והציונים למחלות הוא עצום ורב מספור, הן כאשר הם מושפעים ע´י מספר של תנועות במסלולים והן במהלך מצב של מחלה אחת. תמיד, כל מנעד האפשרויות יכול להתרחש.

ב. מצבים פתולוגים שונים מחייבים חיים או מוות, כמו גם זרימת הצ´י במסלולים. על אלו נכתבו מילים מספר בספרות הסינית העתיקה ואנסה להביא שתי דוגמאות שיסבירו את הקושי בתרגום הספרות ששיקפה את העולם העתיק לימינו אנו.

נאמר כי כאשר אדם סובל מהידלדלות ומחסור ב-YIN המלווה בשיעול, צריכת המזון והמשקאות היומית שלו ואורח חייו - קימה ומנוחה - לא השתנו ויישארו כרגיל. אם תנועת הצ´י בששת המסלולים דקה ומהירה במשך זמן רב - אדם זה חייב למות.
זהו מצב שאומר לנו לעקוב אחר תנועת הצ´י במסלולים ולא אחר המצב הפתולוגי.
נאמר, כי כאשר אדם אינו יכול לבלוע מזון ובמקום זה הוא מקיא תנועת הצ´י במסלולים יכולה להיות דומה לתנועת הצ´י של אדם בריא.
אם מצב זה ימשך זמן רב הקיבה שלו תישאר ללא חומרים ותנועת הצ´י תקבל שינויים אלימים. אף לא אחד ממאה ישרוד במצב כזה. זוהי דוגמא לכך שצריך לעקוב אחר המצב הפתולוגי ולא אחר תנועת הצ´י במסלולים.

רעיונות אלו שבספרים מסמנים לנו את דרך החקירה שלנו בניסיון להבין את חידת מצבו של אדם. רק כאשר נחקור את תנועת הצ´י בצוותא עם חקירת המצב הפתולוגי נוכל להגיע לתחזית נכונה יותר לגבי מצבו של אדם.

´הכליות הן לאדם מה שהשורש בשביל העץ´ נכתב בספרות הסינית. מקור להזנה מתמשכת, כזו שהתחילה עם היווצרות האדם הראשון ונמשכת עד ימינו אנו. לפיכך אם אף תנועה לא תקושר עם הכליות, עם אותו שורש האדם – נאמר כי האדם ימות בקרוב.
ולכן, לסיום נשאלת השאלה איך, בכל זאת ניתן לדעת ולהעריך איזה סוג של מחלה משפיעה על האדם?
המטפל, כבלש חיוני שיפעיל בחקר האדם את כל שלושת יכולות האבחנה הנוספות: התבוננות (בחינה האם צבע וחזות פני האדם משתנית), הקשבה (לקולו וריחו של האדם) ותשאול (לגבי העדפות במזון ומשקה). אם כל אלו נאספות ביחד עם מישוש הדופק (חקר תנועת הצ´י במסלולים) נאמר כי המטפל לא יאבד אחד ממאה.
לפיכך, אדם יכול להניח שאפשר להישען רק על תנועת הצ´י במסלולים, אבל לעיתים אין זה מספיק להישען רק על זה. מצד שני יהיו מצבים שבהם לא נוכל להישען על תנועת הצ´י במסלולים, בעוד שלאמיתו של דבר, תנועת הצ´י במסלולים מאוד מהימנה וניתן לסמוך עליה.
באופן תמידי, אותם רופאים שלמדו ביסודיות את הדוקטרינות של הספרות הקלאסית העתיקה והשביחו את עצמם באמצעות מחשבות עצמיות עמוקות יוכלו להצליח ברוב המקרים בהם הם יטפלו.

´ההצהרות הלא מבוססות אשר כעת הם באופנה של ימינו אנו- אינן ראויות כלל להקשבה´ כותב בספרו חוקר הספרות הרפואית הסינית פול אנשולד. בכך הוא שם מראה בפני המטפלים ברפואה הסינית.

אסיים מאמר זה במלותיו של הסופר העברי מיכה יוסף ברדיצ´בסקי: ´רק בשעה שיחסר לנו הכשרון להקיף את כל תאי החיים בסקירה אחת, אז נראה בהם הרכבה והפרדה, חיים ומוות, הוויה וכליון. אבל בשעה שנתרומם על, בשעה שנבין לערך מעשי-יה, אז ניוכח לדעת, כי הכל אחד, שהכל חי, שבּכל שורה רוח אלוהים.´

ובמזמור לד´ תהילים יג´ ,יד´,ט´ו : ´מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב. נצור לשונך מרע ושפתך מדבר מרמה. סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו´

כותב המאמר הוא טל בלו M.A.O.M

הערות:
התרשמתי עמוקות ממאמרו של טל בלו ובקשתי את רשותו להכליל מאמר זה באתר תמורות. בשיחתי עימו העלנו שנינו את הנקודה שניתן להסיק ממאמר זה לא רק משמעות של חזיית הפרוגנוזה של המטופל אלא ספקות לגבי בלעדיותה של שיטת איבחון זו או אחרת כדי להפיק אבחנה חד משמעית.
הרפואה ככלל מתקשה להעניק לנו אבחנה שהיא בבחינת 100 אחוז נכונה. לעתים אנו יכולים להשתכנע שהלכנו על פי האבחנה הנכונה רק לאחר שהשגנו תוצאות, וגם אז תמיד יתכן מקום לספק: האם המטופל נרפא בזכות האבחנה? ואולי ללא קשר אליה? השאיפה ל golden standard ברפואה הסינית צריכה להיות נושא חשוב שיקדם רבות את הטיפול והריפוי.
ככל שהגבולות פחות ברורים, ככל שהמסתורין יותר גדול, נדרשת אמונה ומיסטיפיקציה לפזר את הערפל. הרפואה הטיבטית מתייחסת לדופק בגישה אפילו יותר מטפיזית מזו הסינית. דרך הדופק ניתן לאמוד לא רק את בריאות המטופל אלא גם את בריאות הוריו וילדיו (ביחסי אם - בן במעגל חמש הפאזות), את תוחלת חייו וסוג הרוח שפוגעת בקרמה שלו.
ככל שהדרישה לתשובה אמינה נעשית יותר לגיטימית, הביקורת והראייה המדעית הודפת את הערפל ומפוגגת אותו.
ובינתיים? על כל מטפל להתבסס הן על אבחנה פיזיקאלית (כמו לשון, בטן, הסתכלות, דופק וכו´) והן על תשאול מדוקדק. ותמיד ראוי להשאיר מקום לספק!
ניר עמיר.

מקורות:
1. -Production and Reunion of Ying and Wei (Ying Wei Sheng Hui)פרק 18
2. מיכה יוסף ברדיצ´בסקי (בִּן-גוריון) / (1865–1921)-מחשבות.
3. B. C. Asian Review volume VI, 1992 / Steve Eskildsen
4. MA DANYANG´S TWELVE ACUPOINTS / Subhuti Dharmananda, Ph.D.
5. Chinese medical psychiatry / Bob Flaws & James Lake
6. Chinese Life Science / Paul U. Unschuld
7. Introduction to Chinese Pulse Diagnosis / Robert Flaws O.M.D