חום ולחות במעי הגס
Diagnosis and treatment: Damp Heat in the Large Intestine כאבי בטן, שלשולים, צואה מסריחה רירית או דמית, תחושת שריפה באנוס, חום והזעות, צמא ללא רצון לשתות, כבדות בגפיים, בחזה ובאפיגסטריום. לשון אדומה עם חיפוי דביק וצהוב. דופק מתגלגל ומהיר.
אטיולוגיה: אכילת יתר של מזון מחמם וליחתי, פרזיטים.
פתולוגיה:רטנציה של לחות במעי הגס מפריעה לספיגת הנוזלים והפרשת הצואה, לכן הצואה מתמלאת בנוזלים ונוצר שלשול. המוקוס של הצואה מכוון לליחה והדם מכוון לחום הפוגע בדפנות כלי הדם. לצואה ריח חריף הצורב את פי הטבעת דבר המצביע על סימני חום. תחושת כבדות, מלאות בחזה ובאפיגסטריום, לשון דביקה ודופק מתגלגל מכוונים ללחות ויוצרים חוסר חשק לשתות למרות הצמא הנובע מן החום.
מצבי חום לחות מתבטאים לעתים כמחלת הדיזנטריה המתבטאת בשלשול דמי ורירי. תופעת הטנזמוס היא תופעה של תחושת צורך להתרוקן למרות שאין צואה בחלחולת.
חום במעי הגס
מצב פנימי-חום-עודף. עצירות עם צואה יבשה, תחושת שריפה בפה ובאנוס, לשון יבשה, שתן כהה ועכור. לשון עם חיפוי עבה, יבש וצהוב. דופק מלא ומהיר.
אטיולוגיה: מתקשר למצבי חום בקיבה, אכילת יתר של מזון מחמם ומייבש.
פתולוגיה:זהו מצב עודף של חום אמיתי ויובש. זהו יובש על רקע חום ולא על רקע חסר יין או חסר דם, אך התוצאה שלו פוגעת בנוזלי הגוף גם במקומות אחרים. מצבים אילו לרוב מלווים גם בחום בקיבה ולעתים משפיעים על המחמם התחתון, דבר שיתבטא בשתן עכור.
חום חוסם את המעי הגס
מצב פנימי-חום-עודף. מצב הדומה לחום במעי הגס רק יותר אקוטי. עצירות, תחושת שריפה באנוס, נפיחות בבטן המוחמרת בלחיצה, חום גבוה או גלי, הזעות בעקר בגפיים, הקאות, צמא, דליריום. לשון אדומה עם חיפוי צהוב עבה ויבש. דופק עמוק, מלא וגדול.
אטיולוגיה: מצב אקוטי של היאנג מינג הנגרם בגלל רוח קרה חיצונית או רוח חמה.
פתולוגיה:זהו מצב מתקדם של הפתולוגיה הקודמת. מצב זה שכיח יותר במחלת חום Fever אקוטית ומוביל לעצירות, כאב וצריבה בבטן ובאנוס. החום עובר אל הקיבה משום שהמעי הגס והקיבה שייכים לשכבה דומה וגורם ללשון להיות דביקה עם חיפוי צהוב עבה וגוף אדום. פגיעה בהורדת הצ´י של הקיבה עלולה להוביל להקאות.
אבצס במעי הגס הוא מצב עודף היכול להיווצר בשל תזונה לקויה או זיהום מקומי. הכאב מוחמר בלחיצה, מופיע Fever , חום מקומי והוא יותר שכיח ברביע הימני התחתון של הבטן, שם הוא מתבטא כאפנדיציט.
קור פולש למעי הגס
מצב חיצוני-עודף-קור. כאב בטן פתאומי, שלשול המלווה בכאב, תחושות קור בגוף ובבטן. לשון עם חיפוי עבה ולבן. דופק עמוק ותילי.
אטיולוגיה: פלישת קור חיצוני.
פתולוגיה:מדובר במצב של פלישת קור אקוטית. הקור החיצוני יכול לחדור במהירות פנימה דרך העור או מערכת העיכול . המעי הגס, הקיבה והרחם יכולים לסבול מקור חיצוני שפלש אליהם ישירות מאוד בקלות. כאן תחול פגיעה בתנועת הצ´י במחמם התחתון ולכן סטגנציה של צ´י המתבטאת בכאבים פתאומיים ותחושת עוויתות. הקור פוגע בספיגת הנוזלים ולכן שלשול. חיפוי עבה בלשון מצביע על מצב חדש של פתוגן שחדר. הדופק העמוק מצביע שהפתוגן כבר לא חיצוני אלא פנימי.
קור פנימי במעי הגס
מצב פנימי-חסר-קור. כמו חסר יאנג בטחול. שלשולים, כאבי בטן עמומים, בורבוריגמוס, שתן בהיר, גפיים קרות. לשון חיוורת. דופק עמוק ודק.
אטיולוגיה: כמו בחסר יאנג בטחול. חסרים בתזונה, אכילה לא נכונה, עייפות מנטלית, לחות חיצונית, מחלה כרונית וקור.
יובש במעי הגס
מצב של חסר דם או חסר יין באיברים אחרים. צואה יבשה עם קושי להוציא, פה וגרון יבשים, גוף רזה. לשון יבשה חיוורת או אדומה ללא חיפוי. דופק דק.
אטיולוגיה: חסר דם, חסר יין, אקלים מאוד חם ויבש.
פתולוגיה:התשת נוזלי המעי הגס היא תופעה שמתלווה לפתולוגיות אחרות ואך לעתים רחוקות נחשבת כפתולוגיה עצמאית. לרוב מדובר ביובש במעי הגס ובקיבה במשותף. אם הלשון בהירה התופעה מכוונת לחסר דם בעוד שאם הלשון אדומה אז הסבירות היא יותר בחסר יין.
תמט המעי הגס
כמו במצב כרוני של חסר צ´י ותמט צ´י של הטחול. או הקיבה. שלשול כרוני, פרולפס של הרקטום, טחורים, עייפות לאחר פעילות מעיים, גפיים קרות, חסר תאבון, העדפה למשקאות חמים, כאבי הבטן מוקלים בעיסוי. לשון חיוורת. דופק דק, חלש ועמוק.
אטיולוגיה: חסר צ´י בטחול וקיבה.
פתולוגיה:מצב כרוני של חסר צ´י בטחול ובקיבה פוגעים באחיזה של צ´י הטחול ומובילים לתמט. החסר גורם לבעיות תאבון, קור בגפיים ורצון לשתות משקאות חמים. בגלל החסר התגובה תהיה טובה ללחיצות ועיסוי בטן.
מעבר לתאור מפורט של הפיזיולוגיה של המעי הגס ומצבי פתופיזיולוגיה נוספים - לחץ/י כאן
פתופיזיולוגיות וטיפולים של המעי הגס חומר זה מוגש כשירות ע´י הקליניקה של תמורות.
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים
ולידע כללי בלבד.