זרקור על גיל ההתבגרות בראייה מערבית וסינית

זרקור על גיל ההתבגרות בראייה מערבית וסינית

מבוא:
במסגרת המרפאה המשלימה , מטופלים ילדים מגיל הינקות ועד גיל 18. בתוך טווח הגילאים הזה כלולות מספר שנים מיוחדות המהוות גשר במישור הפיזי הנפשי והרגשי , בין תקופת הילדות ובין החיים הבוגרים. תקופה זו המכונה גיל ההתבגרות, מאופיינת בקשר הדוק בין השינויים הגופניים המואצים והשינויים הנפשיים והחברתיים ובעלת השפעה רבה על המשך החיים הבוגרים ובעלת אפיונים ייחודיים שיש להתייחס אליהם במישור הטיפולי.
מאמר זה ינסה להאיר נקודות למחשבה בראייה של גיל ההתבגרות , בעיקר לפי תפיסת הרפואה הסינית.

זרקור על גיל ההתבגרות – מערבית
בארץ מוגדר טווח הגילאים של גיל ההתבגרות 12 עד 18 שנה. לשם השוואה בארה´ב מוגדר הטווח בין 10 ל-21 שנה.
בגילאים אלה המתבגרים נאלצים להתמודד לא רק עם התמורות הגופניות והנפשיות, אלא גם עם מעברים רבים הנכפים עליהם מהסביבה: בארץ מתבגרים בגילאים אלה עוברים מבית הספר היסודי אל חטיבת הביניים, ומשם במעבר נוסף אל התיכון. בגילאי 16-18 מתמודדים המתבגרים עם בחינות הבגרות, ולאחר מכן עם הגיוס לצבא. במקרים רבים גיל זה מסמל תקופה מאושרת אולם במקרים רבים אחרים, בהם סביר יותר שנתקל במישור הטיפולי, תקופה זו מלווה בקושי ובאתגרים מיוחדים.
להרגלי החיים וההתנהגויות הנרכשות בגיל ההתבגרות יש השפעה על תחלואה ותמותה בגיל הבוגר. בהשוואה לקבוצות גיל אחרות, בני הנוער ממעטים להשתמש בשירותי הבריאות, אך חשופים לסיכונים בריאותיים שמקורם בהתנהגות אופיינית לקבוצת הגיל הזו במיוחד, כמו נהיגה פרועה, קיום יחסי מין לא מוגנים, שתיית אלכוהול עישון סיגריות וסמים.
על רקע זה, התפתח בשנים האחרונות במערב שטח התמחות חדש- רפואת מתבגרים (Adolescent medicineׂ)1
בעיות הבריאות הנפוצות ביותר אצל מתבגרים קשורות בגדילה ובהתפתחות, במחלות ילדות הנמשכות אל תוך גיל ההתבגרות, ובתוצאות התנהגות מסוכנת. בתקופה של גיל ההתבגרות מצבים פסיכיאטריים כמו דיכאון, הפרעות אחרות של מצב הרוח עולות על פני השטח ועלולות להוביל להתנהגות אובדנית. (שיעורי התאבדות במיוחד במתבגרים בני 15-19 עלו ב-50 אחוזים בין השנים 1970 ל-1990) התאבדות היא סיבת המוות השנייה לאחר תאונות, בקרב מתבגרים. התנהגות אבדנית היא לעיתים קרובות תוצאה של אובדן או פרידה, אובדן הערכה עצמית לאחר ויכוח משפחתי, התייסרות לאחר הריון בלתי רצוי למשל, או תחושה של העדר כיוון מבנה וגבולות המוצבים ע´י הורים או דמויות סמכות אחרות. או בצד השני- ציפיות מוגזמות ולחץ כבד להצליח.
שינויים התנהגותיים המצביעים על התאבדות פוטנציאלית הם מצב רוח מדוכדך,הערכה עצמית ירודה, הפרעות בשינה ותיאבון, אי יכולת להתרכז, השתמטות מלימודים, תסמינים פיזיים כמו כאב ראש, והתעסקות מוגברת בענייני מוות והתאבדות.
הפרעות אכילה כמו אנורקסיה נרווזה ובולימיה נרווזה נפוצות אצל מתבגרים. הפרעות אלה מתחילות בדרך כלל בגיל ההתבגרות, וקשורה לדימוי גוף מעוות ולגורמים חברתיים הקשורים לדימוי גוף אידיאלי.
הגדילה התקינה בגיל ההתבגרות כוללת הבשלה מינית, ומושפעת מגורמים סביבתיים כמו תזונה.קצב ההתפתחות המינית והגדילה שונה ממתבגר למתבגר. ההתפתחות המואצת או המתעכבת עלולה להיות גורם מתח נוסף אצל המתבגר.
במחקר בו נערך מעקב אחר 246 ילדים מגיל 10 עד 17 הראו חוקרים מסאן דייגו כי כושר האבחנה שלהם ירד בכ- 20% עם כניסתם לתקופת ההתבגרות בערך בגיל 11 ורק בערך בגיל 18 הוא חזר והשתפר. ייתכן שזה תורם למצוקות ולתהפוכות של גיל הנעורים .
בתקופת גיל ההתבגרות עולה החשיבות של השתייכות חברתית לקבוצת השווים. המתבגר מצד אחר שואף לעצמאות וזהות ייחודית ונפרדת , אך מצד שני, עדיין תלוי מבחינות רבות בהורים ועל רקע זה ייתכנו מתחים אופייניים. ההערכה העצמית בגיל ההתבגרות פגיעה מאד. בסקר שנעשה על יותר מ- 300,000 גולשי אינטרנט בארה´ב נמצא כי בין גיל 9 לגיל 90 ההערכה העצמית משתנה. היא מאד גבוהה בילדות, יורדת עם ההתבגרות, עולה באיטיות עם הבגרות ויורדת בחריפות עם הזקנה.
למרות התהפוכות הרגשיות האופייניות לגיל ההתבגרות, מעניין כי בנושא זה קיימים מחסומים מחקריים. כפי שעולה בניתוח של 45022 אבסטרקטים ממחקרים שונים נמצאו 2720 בנושאי ילדים ונוער ומתוכם רק 63 טיפלו בנושאי התנהגות או רגשות.
בטיפול במתבגרים, יש לזכור את הרגישות של המתבגר ולהתייחס אליו כמטופל בוגר לכל דבר, אך עדיין להשאיר את ההורה בתמונה.
התשובה לשאלה מתי עוברים מנעורים לחיים בוגרים אינה חד משמעית.
בין הילדות לבגרות עוברים דרך שלב הנעורים וההתבגרות המינית, בעוד שתום שלב ההתבגרות המינית מוגדר כשלב בו מסתיימת צמיחת העצמות , הרי שתום הנעורים בערך בגיל 19 לא מוגדר בדיוק. הנעורים מאופיינים על ידי מגוון תכונות פיסיות, נפשיות, רגשיות וחברתיות וניכרת בהם תכונה בולטת של יכולת מדהימה להישאר ער מאוחר ולישון הרבה שעות לתוך היום. גם מבוגרים וגם ילדים לא יכולים להישאר ערים ופעילים לתוך השעות הקטנות של הלילה.
במחקר בו עקבו אחרי אופי ´הכרונו´ של 25000 משתתפים שמילאו שאלונים קצרים על הרגלי השינה שלהם, טיפוס כרונו הוגדר על פי זמן האמצע בין השעה של ההירדמות והשעה של ההתעוררות.
בסביבות גיל 20 נראה שינוי בולט באופי הכרונו שתמיד גם ליווה את הסימן הראשון של המעבר בין הנעורים לחיים המבוגרים.

תזונה מערבית
התהליכים המרכזיים בגיל ההתבגרות,שהם קצב גדילה מואץ, התבגרות מינית, והתבגרות חברתית, מכתיבים את הצרכים התזונתיים של המתבגר. קיימת שונות בגילאי הגדילה המואצת בבנים ובנות. אצל בנות תקופת הגדילה המואצת היא בדרך כלל בגלאי 10-13 ואצל בנים בדרך כלל בגילאים 12-15. מאחר וקצב השינוי הוא שונה ממתבגר למתבגר, התזונה צריכה להיות מותאמת לגיל הפיזיולוגי ולא לגיל הכרונולוגי. (השונות הרבה יכולה להסביר את מיעוט המחקרים בנושא תזונה בגיל זה).
תקופת גיל ההתבגרות מאופיינת לעיתים קרובות בתזונה חסרה ולא מגוונת, העלולה לגרום לחסרים תזונתיים היכולים להזיק בטווח הקרוב והרחוק.
הגדילה המואצת בגיל ההתבגרות המאופיינת בגדילה לגובה ועליה במשקל, מצריכה תוספת אנרגיה (קלוריות) במזון.
אצל בנים תוספת הרקמות המשמעותית היא בשרירים ובשלד, רקמת הגוף הרזה, ואילו אצל בנות התוספת העיקרית היא ברקמת השומן בירכיים, עכוז שדיים ובטן, ואילו הגידול בשלד ושרירים , תאים הפעילים יותר מבחינה מטבולית וצורכים יותר אנרגיה מתאי השומן, קטן יחסית אצל הבנות לעומת הבנים. מסיבה זו צורכי האנרגיה של המתבגר גדולים יותר משל המתבגרת. צריכת אנרגיה בלתי מספקת בשני המינים תפגע בקצב הגדילה וההתפתחות המינית. לרוב הבעיה אינה של חוסר בקלוריות בגילאים אלה, אלא בעיה הפוכה של צריכה קלורית מוגזמת הגורמת ביחד עם חוסר פעילות גופנית, להשמנה שהיא בעיה נפוצה בגיל הנעורים. ההשמנה בגיל הנעורים עלולה להמשך גם בתקופת הבגרות ולהוות גורם סיכון למחלות שונות.
הצורך בחלבונים לק´ג משקל גוף נמוך בגיל הנעורים מאשר בילדות וקטן מאשר בבגרות.
בדרך כלל התפריט המערבי הרגיל מספק את הצורך בחלבונים בתקופת גיל זו.
דיאטה דלת בשר נבדקה בסקר של 2041 תלמידים בגיל 15.5 מסקנדינביה. בסקר זה מצאו, בניגוד לסקרים אחרים, כי מרבית הממעיטים באכילת בשר הן בנות ואלו חלו יותר בשנה האחרונה ולא ייחסו חשיבות לבריאותן,. בנים שלא אכלו בשר היו חלשים יותר ודווחו יותר על דיכאון ועל כאבי ראש.
במחקר אחר, 4746 תלמידים ממינסוטה, בגיל ממוצע של 14.9, נשאלו לגבי הרגלי תזונתם. נמצא כי הצמחוניים שביניהם היו קרובים יותר מלא-צמחוניים לעמוד בקריטריונים של תזונה נכונה על פי פרויקט Healthy People 2010 הם גם נטו לאכול פחות מזון מהיר וצרכו פחות ויטמין B12 .

המינרלים העיקריים הדרושים בתקופת גיל ההתבגרות הם סידן, הדרוש לבניה מואצת של העצמות. ברזל, לתוספת תאי דם אדומים, ואבץ הדרוש להתפתחות המינית המואצת. בנים חשופים פחות לחסרים במינרלים אלה לעומת בנות, בגלל הנטייה לתפריטים דלי קלוריות והפרעות אכילה מסיבות נפשיות וחברתיות המאפיינות יותר את המתבגרות בחברה המערבית.
בסקירה של הרגלי אכילת הנוער בארה´ב בין השנים 1996-1965 נמצא כי הייתה ירידה ב36% בצריכת החלב של בני הנוער ובמקביל נראתה עלייה בצריכת הסוכר. ירידה זו משפיעה על בריאות השיניים ועלולה להשפיע על עלייה בתדירות האוסטיאופורוזיס בגיל מבוגר בייחוד אצל נשים.
מהמחקרים המעטים שנערכו בנושא צריכת ויטמינים בגיל הנעורים עולה כי הויטמינים בהם עלול להיווצר חסר בתקופת גיל זו, הם ויטמיני A, C, B6, B1, B2, ניאצין וחומצה פולית.
במחקר שנערך בישראל עולה כי ויטמין A חיוני לצמיחה ולהתבגרות. במחקר השתתפו 102 נערים בגיל 13-15 בעלי קומה נמוכה ועיכוב בהתבגרות המינית. הנערים חולקו ל-5 קבוצות. קבוצה אחת קיבלה oxandrolone למשך 6 חודשים, קבוצה שנייה זריקות טסטוסטרון למשך 3 חודשים, קבוצה שלישית קיבלה תוספי תזונה שהכילו ויטמין A וברזל, קבוצה רביעית oxandrolone ותוספי תזונה, וקבוצה חמישית שימשה כקבוצת ביקורת.
אחרי 6 חודשים של אספקת ויטמין A, הייתה בקבוצה צמיחה דומה לזו שנמצאה בקבוצה שקיבלה oxandrolone או טסטוסטרון, והייתה גבוהה יותר מהצמיחה של קבוצת הביקורת.
בגלל היעדר מידע הוערכה כמות הוויטמין B6 הדרושה לבני נוער על פי ההערכה למבוגרים. להערכה מחודשת של כמות הוויטמין הנחוצה נבחנה האנטרופמטריה ומצב התזונה אצל 134 בנים ובנות בגילים 13-15 בטייואן. על פי סקר זה נראה שלצמיחה נאותה, בגיל 13-15, דרוש 1.07 מ´ג ליום ויטמין B6 לבנים ו- 0.9 מ´ג ליום לבנות.

המחסור בויטמינים נגרם כנראה מהרגלי תזונה לקויים, והצורך הפיזיולוגי המוגבר בתקופה זו. בהקשר זה חשוב לזכור כי שתית אלכוהול שלעיתים נהוגה כחלק מצורת בילוי המתחילה בגילאים אלה, אפילו שתייה מתונה, עלולה לגרום נזקים במערכת העיכול וליצור חסרים תזונתיים.
בגלל מסרים תרבותיים הקשורים בדימויי גוף מעוותים בחברה המערבית (מסרים המתייחסים לגוף רזה במידה קיצונית כנורמה שיש לשאוף אליה), הולכת ומתגברת התופעה של הרעבה עצמית, אנורקסיה או התקפי בולמוס והקאה, בולימיה, בגיל ההתבגרות.
מנגד קיימת תופעת השמנה הנובעת מחוסר פעילות גופנית מספקת וצריכת מזון המבוסס על פחמימות וקלוריות ריקות. כרבע מבני הנוער בארה´ב סובלים מהשמנת יתר. קיים מתאם חיובי בין השמנה בגיל הנעורים לבין השמנה בבגרות.
העלייה בהשמנה בקרב בני הנעורים בעשורים האחרונים הובילה במקביל לעלייה בהפרעות התנהגותיות הקשורות באכילה. עריכת דיאטות אצל בני הנעורים גוררת ההשפעות הפיזיולוגיות והפסיכולוגיות רבות וארוכות טווח.

קבוצת גיל ההתבגרות מצריכה הקפדה מיוחדת בנושא התזונה הן משום שהרגלי האכילה בה מוכתבים ע´י קודים חברתיים ומצבם הנפשי של המתבגרים יותר מאשר הצרכים הגופניים, והן משום שבתקופה זו מוטבעים הרגלי אכילה המלווים את המתבגרים בהמשך חייהם.


נקודות למחשבה- סינית
´הרך מכל חווה את הקשה מכל
יוצא מתוך חום בלי חלל
אל חלל נטול חום
מתוך כך למדתי את יתרונה של הזרימה הטבעית
את כל הנחוץ כח החיים כבר יעשה.´
לאו צה מתוך Tao Te Ching

ברפואה הסינית הקלאסית אין התייחסות למושג המערבי של גיל ההתבגרות . ניתן לבחון את המאפיינים הייחודיים של תקופת גיל ההתבגרות לפי תפיסת הרפואה הסינית, ולמצוא הקבלה לפי פרשנויות שונות שכל אחת מהן נכונה ויכולה להאיר מזווית שונה את תופעות גיל ההתבגרות: תפיסת מחזור השנים, תפיסת 5 האלמנטים, ואיברים דומיננטיים.
הבסיס לכל הפרשנויות היא הראייה של הרפואה הסינית הפדיאטרית, משום שכל תקופת הילדות מינקות ועד בגרות,ובכלל זה גיל ההתבגרות, מאופיינת בצמיחה והתפתחות מואצת.

בתקופת הילדות כולל גיל ההתבגרות, ההבדלים בין הילד לבין המבוגר מתרכזים באספקטים הבאים: רגישות באברי ה Zang-Fu מחד, ומצד שני חיוניות מתפרצת והתפתחות מהירה.
חולשת אברי ה Zang-Fu באה לידי ביטוי באופן הבא:

חסר מתמיד בריאות:
בגלל הקשר ביניהם, חסר בטחול יוביל לחסר בריאות. הריאות תלויים בטחול לצורך הזנתם. כאשר הטחול עדיין חלש, הריאות לא יוכלו לייצר צ´י מגן בצורה טובה, דבר שיקל על חדירת פתוגנים חיצוניים. אם התזונה הרגלי החיים וההתפתחות תקינה בילדות, הריאות יתחזקו.

חסר מתמיד בטחול:
הטחול בעל המשמעות המרכזית של החיים (אלמנט האדמה, המרכז) שולט בטרנספורטציה וטרנספורמציה ,בהזנה מהתזונה, ומקור לייצור צ´י ודם. מאחר וטחול וקיבה בינקות עדיין לא מפותחים, תפקודם יהיה חלש. אולם מצד שני, הגדילה המואצת צורכת יותר תזונה מאשר אצל המבוגר, ולכן נראה כי צ´י הטחול לעולם אינו מספיק לספק את הדרישות. תזונה לקויה לא תאפשר לטחול לתפקד במלא היכולת הנדרשת להתפתחות בגיל ההתבגרות.

חסר מתמיד בכליות:
יין ויאנג הכליות, הם הבסיס להתפתחות האדם (אש הMing-Men ´שער החיים´ שוכנת בין הכליות.) היין של כל איבר תלוי ביין הכליות לצורך ליחלוח והזנה, בעוד שהיאנג של כל איבר תלוי ביאנג הכליות לצורך חימום והזנה. אספקטים רבים בגיל הילדות קשורים לצ´י הכליות, ביניהם גדילה, עמידות הגוף, התפתחות ותפקוד תקינים של המוח, עצמות,שיער,אוזניים ושיניים. צ´י הכליות של התינוק עדיין לא מפותח וחזק מספיק. למרות זאת לכל אורך שנות הגדילה והתפתחות הגוף, הילד נזקק ליותר ויותר צ´י לצורך הגדילה.
מלבד אלה, התפקוד בגיל הילדות של אברי ה Zang - יש לציין את אברי הכבד והלב. הכוונה אינה לעליית יאנג הכבד, כמו בהיפראקטיביות, אלא בתופעה של הגדילה המואצת, שפע בצ´י הלב וויטאליות מלאה.
ויטאליות מתייחסת לכוח החיים. בויטאליות מלאה והתפתחות מהירה הכוונה היא שבזמן הגדילה, התינוק הופך במהירות לבוגר מושלם הן מבחינה מורפולוגית והן מבחינה פיזיולוגית תפקודית. יש הרואים מאפייני גדילה אלה כ´יאנג הטהור´. בגלל אותה חיוניות וויטאליות וגדילה מהירה, גורמי המחלה אצל ילדים הם פשוטים, וההחלמה לרוב מהירה.
ככל שהילד גדל ומתבגר, מהירות הגדילה קטנה.
לעומת הגילאים הצעירים יותר, הדגש בגיל ההתבגרות עובר ללב ולכבד ובמיוחד לכליות. הכליות קשורות לנושא ההתפתחות ההורמונאלית המואצת בגיל ההתבגרות, סדירות המחזור אצל בנות, ועלית הטסטוסטרון היאנגי אצל בנים.

מחזור השנים
´כאשר ילדה היא בת שבע כליותיה שופעות,שיניה מתחלפות ושערה מתארך. כאשר היא מגיעה לגיל ארבע עשרה היא מתחילה במחזורה ויכולה להרות והתנועה בדופק הארוך חזקה. המחזור בא בזמנים סדורים, וכך יכולה הנערה לתת חיים לילד. כאשר הנערה מגיעה לגיל עשרים ואחת, הכליות שופעות באופן סדיר, השן האחרונה בוקעת, והיא אישה בוגרת´

´כאשר ילד הינו בן שמונה שנים שופעות כליותיו במלואן, שערו מתארך ושיניו מתחילות להתחלף. כאשר הוא בן שש עשרה שופעים אשכיו והוא מתחיל לייצר זרע. יש בו שפעה שהוא משתוקק להוציא, ובנקודת זמן זו אם יתאחדו היסודות של הגבר ושל האישה בהרמוניה, יכול ויהרה ילד.
בגיל עשרים וארבע השפיעה של האשכים הינה סדירה, שריריו חזקים ועצמותיו חזקות, השן האחרונה צומחת, והוא מגיע למלוא גובהו.´
מתוך ספר הקיסר הצהוב
מחזור החיים מתחלק לחלקים בני שבע שנים אצל בנות ושמונה שנים אצל בנים. תהליך ההתבגרות מתחיל בגיל שבע אצל בנות ושמונה אצל בנים ומסתיים בגיל עשרים ואחת אצל בנות ועשרים וארבע אצל בנים.

במחזור הראשון, עד גילאי 7 בבנות ו-8 בבנים, אין הפרדה בין המינים. במחזור השני נוצר שוני בין זכר ונקבה.
אצל בנות בגיל 14 הטל השמימי צריך להגיע-המחזור מופיע בצורה סדירה והבת הופכת לפורייה.
כדי לייצר מספיק דם בשביל המנגנון של הגוף וההתעברות צריך טחול חזק יותר אצל הנשים. מגיל 7 ואילך הג´ינג תומך יותר בטחול אצל הנשים כדי לתמוך בכמות של דם הווסת.
בסוף המחזור השני,בגיל 16 בבנים, צ´י הכליות גדל, אנרגית הג´ינג זורמת בשפע יש יצירת זרע .
מבחינת תזונה בתקופה זו מתאימה תזונה עשירה בחלבון מחזקת יאנג ותזונה התומכת בטחול.

תחילת המחזור השני מאוד מהותי מבחינת התפתחות הטחול המיוחד התומך ביצירת הווסת(extra spleen). פגיעה בשלב זה תגרום לכך שהווסת, הטל השמימי, תגיע מאוחר, או שתתפתח אמנוריאה משנית.
בגיל 12-13 מגיע הטל השמימי לראשונה, ועבור 6-7 חודשים המחזור צריך להתאזן ולהגיע אחת לחודש. הלב הקשור למערכת האנדוקרינית ,נותן את האות להופעת הטל השמימי לראשונה. בגיל 14 נפתח מרידיאן המקשר בין הלב והרחם חלק מה- Ren ונוצר תהליך הורמונאלי שיוצר אות ליצירת הווסת.
הסינים אומרים כי בשלב השלישי, בגילאי 14-21 אסור להתעבר משום שהמערכת צריכה להיכנס למסלול תקין וליצור תבנית בריאה. לכן לפי התפיסה של הרפואה הסינית חשוב לא להתעבר ולקיים יחסי מין בגילאים 14 עד 18.
אם לאחר תקופה זו המחזור עדיין לא סדיר לפי התפיסה הסינית יש לכך השלכה תפקוד ובריאות האישה במישור המנטאלי והפיזיולוגי, והאישה תהיה עם נטייה למחלות גניקולוגיות שעלולות ללוות אותה לאורך החיים. לכן חשוב לווסת ולהזין את המחזור במצבים אלה.

גילאי 14 עד 21 בנשים ו-16 עד 24 בגברים הם תקופה בה Kid Qi, הג´ינג הכי פעיל וחזק. בתקופה זו חשוב ביותר להזין את ג´ינג הכליות.
חשוב לזכור כי באורח החיים המערבי התזונה חשופה להורמונים בחלבון מהחי וקפאין הפוגעים יותר בנשים מאשר גברים. השפעה זו באה לידי ביטוי בצורה שונה בבנים ובבנות.
התזונה הזו מאיצה את המערכת ההורמונאלית ובנות מקבלות וסת בגיל צעיר יותר, ובנים גובהים יותר.

מאמר זה נכתב על ידי נילי גן-אור גרמנוב, מטפלת בשיאצו וברפואה סינית, מטפלת בכירה במרפאה המשלימה לילדים בבי´ח וולפסון.

לקריאת המשך המאמר יש ללחוץ כאן: גיל ההתבגרות בראייה משולבת - ב

חומר זה מוגש כשירות ע´י אתר תמורות.
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים
ולידע כללי בלבד.