שופר בראי יהדות ורפואה סינית

שופר בראי יהדות ורפואה סינית

תקיעת השופר המלווה את יום הכיפורים, מזוהה עם פריצת שערי שמיים וקריאה לקבלת תפילתנו. אלא שלשופר משמעויות נוספות המוכרות לנו בעולם היהודי והסיני:
א - תקיעת השופר מציינת כי ביום זה אנו ממליכים את ה´ למלך על כל הארץ. בעבר כן היום, הייתה זו דרכם של מלכים לציין את עלייתם לכס המלוכה בתקיעת שופרות.
ב - תקיעת השופר מאפשרת לעורר זכויות אבות ולהזכיר מחדש את סיפור עקדת יצחק ועמידתו בניסיון של אברהם אבינו. כזכור, ה´ נמנע מלקבל את קורבנו העצום של אברהם, ובמקום זאת זימן לו איל שיוקרב תחת יצחק.
ג - התקיעה בשופר מזכירה את מעמד הר סיני,כאשר הכריז העם למרגלות ההר פה אחד: נעשה ונשמע!. מעד זה לווה ב´קול שופר חזק מאוד´ וסמל את הברית המחודשת בין עם ישראל לה´, נותן התורה.

השופר עשוי קרן איל (כאמור, לזכר עקדת יצחק. וחלילה לא קרן פרה שעלול להזכיר את עגל הזהב). קרן זו כפופה ומעוקלת, דבר המרמז כפיפת ברך, הנמכת קומה וכניעת גו הנדרשים מאיתנו בבואנו למשפטו של שופט עליון בבית דין של מעלה.
´בעל התוקע´ הוא כינויו של האיש, הנבחר על ידי הציבור לתקוע בשופר. בראיית הקבלה יש ביכולת התקיעה לסכור את פיו של השטן המקטרג.

חז´ל העלו ספקות ביחס לצורת התרועה. לכל ברכה יש תקיעה תוך כדי התפילה עצמה. מבחינה הלכתית - כאשר אומרים תרועה מתכוונים לתקיעה בת שלוש הברות (טו - טו - טו). חכמים אחדים טענו שהתרועה היא שלוש אנחות או יבבות (אויש - אויש - אויש) או שמה מדובר בשלוש יללות (לו - לו - לו). כיוון שהחכמים לא ידעו למה התכוונה התורה כשבקשה לבטא תרועה ´והעברת שופר תרועה...תעבירו שופר בכל ארצכם´ וכדי לצאת לידי ספק הם המליצו לבצע הן צלילים של שברים והן תרועות של יללות.
אמנם ייתכן שבימי בית שני תקעו רק שלוש פעמים. אבל כבר במשנה מוסיפים כדי להיות בטוחים.

אז מה עושים?
[ תקיעה – שברים – תרועה – תקיעה ] X3
[ תקיעה – שברים – תקיעה ] X 3
[ תקיעה - תרועה – תקיעה ] X 3
מכיוון שתקיעות השופר הן תפילות מוסף. תפילת מוסף נאמרת פעמיים (פעם בשקט ופעם בציבור) אז תקיעות השופר מבוצעות פעמיים. כך כמות התקיעות הלכו וגדלו בתפילה.

סדר הפעולות הוא:
תפילת שחרית (0)
תקיעות שופר (30)
תפילת מוסף – תפילה בלחש (30)
תפילת מוסף – בקול רם (30)
סוף התפילה (10)

חשבון מתמטי פשוט מגלה שמדובר במאה קולות. ואכן, היום מקובל שצריך לשמוע סך הכל 100 קולות. לכן תוקעים בכל ´נגלה´ 30 קולות שלוש פעמים ובסוף התפילה סט אחד של 10 קולות. וזאת עושים גם בשני ימי ראש השנה (אך מבחינת התורה מספיק להיות נוכח בסט אחד בלבד כדי לצאת לידי חובה).

ולא הייתי מעלה שיטת ספירה זו אילולי היו לה היבטים עכשוויים הן בעולם היהודי והן בעולם הסיני: לעתים אנו שוכחים שמטרת יום כיפור היא הסליחה שבין אדם לחברו. ענייני השמים פטורים בלאו הכי וקול שופר אחד יותר או פחות לא יעלה ולא יוריד בכל הנוגע לסליחה שבין האדם למקום. לעומת זאת היכולת לבקש סליחה, ולא פחות חשוב, היכולת לסלוח, הן שתי תכונות שיום הכיפורים מעורר אותן מחדש מידי שנה. אילו היבטים שכל מאמין ושאינו מאמין יכול להתחבר אליהם. אבל מרוב דקדקנות במצוות שבין האדם למקום, שוכחים לעתים את הרעיון הנאצל של הסליחה, ומי באמת הוא זה שצריך לתת אותה.

ומה לעניין הספירה והרפואה הסינית?
מטרת הרפואה הסינית היא לשפר את איכות חיי האדם ולהביאו לחיים הרמוניים יותר עם עצמו וסביבתו. אלא שלעתים הטיפול מתקדש יותר מהמטופל. דקדקנות יתר במסורת זו או אחרת, אימוץ תפיסות מאגיות של מספרי קסם (כמו למשל לסובב את המחט תשע פעמים עם כיוון השעון ושש נגדו) והתחשבות בתאריך הלידה כדי לקבוע את מאפייני הטיפול גורמים לנו להתעלם מהדבר החשוב ביותר שהוא המטופל! הטיפול הופך למטרה העיקרית וכל סטייה ממנו נחשב לחילול קודש הרפואה העתיקה והפרת כתביה המקודשים.
הרפואה המסורתית מרבה להשתמש בצמחי מרפא וחומרים מן החי, אך משתדלת להיצמד למבחן התוצאה. גם כאן משתמשים לפרקים בשופרות אלא שההקפדה היא לא ההכרזה בעזרתם (כלומר בחלק החלול של הקרן) אלא התוכן (שהוא מוך הקרן המחזק דם, ג´ינג ויאנג).
גם לקרן היהודית המתייחסת ליאנג (החלק החיצוני המאפשר קריאה) וגם לקרן הסינית המתייחסת ליין (החלק הפנימי המאפשר הזנה) יש מקום חיוני בריפוי. האחת מבקעת את הדרך אל הרוח (יאנג) ומזעזעת את הכרתנו. השנייה - מזינה את הרקמות (יין) ומעשירה את הדם. שתי תפיסות לכאורה מנוגדות, יכולות להשלים את עצמן כל כך...



נשמח לקבל את תגובותיכם בפורום המקצועי של תמורות

חומר זה מוגש כשירות ע´י צוות ההדרכה של תמורות.
© Tmurot