הנסיך הקטן והטאואיזם

הנסיך הקטן ( על פי אנטואן דה-סנט אקסופרי) והטאואיזם- כיצד הם משתקפים זה בזה

כתב : דר´ אבי מזור, מטפל ברפואה סינית

בעבודה זו אביא מספר ציטוטים נבחרים מהספר ´הנסיך הקטן´ של אנטואן דה-סנט אקסופרי, ואנתח אותם כדי להראות שהם למעשה משקפים עקרונות של הטאואיזם.

´ כל המבוגרים היו פעם ילדים (אולם מעטים זוכרים זאת).´
´מבוגרים הם כמו מספרים. כאשר אתה מספר להם על חבר חדש, הם לעולם לא שואלים שאלות על מה שבאמת חשוב. הם לעולם לא שואלים: איך הקול שלו נשמע? אילו משחקים הוא אוהב? האם הוא אוסף פרפרים?. הם שואלים: בן כמה הוא? כמה אחים יש לו? כמה הוא שוקל? כמה כסף אבא שלו מרוויח? רק אז הם חושבים שהם יודעים אותו.´
´אם תספר למבוגרים ´ ראיתי בית אבנים אדומות יפה, עם פרחי גרמניום בחלונות ויונים על הגג...´ הם לא יוכלו לדמיין בית כזה. אתה צריך לאמר להם ´ ראיתי בית ששויו מאה אלף פרנק´ ואז הם יאמרו ´ איזה בית יפה´.

למרבית המבוגרים אין יכולת אמיתית להתבונן התבוננות עמוקה באנשים, ביצורים, בעצמים, בתופעות, בתהליכים המתרחשים מסביבם, מעבר לשטחי והפיזי שקל יחסית למדדו. אין להם היכולת להבין את הפוטנציאל והכוח הנמצא עמוק פנימה באדם האחר, באובייקט חי או דומם או בתהליכים מסביבם. מרבית האנשים שיפוטיים בדרך הסתכלותם על פי אמות מידה כמותיות ושטחיות, על פי פרמטרים של תועלת, רווח והפסד, פרמטרים של הישגיות מספרית. הם חיים באשליה שהם מבינים את העולם סביבם ויודעים איך לחיות בתוכו ואיתו.לעומתם, לילדים יש את היכולת הזו, שכן הם באים מהמקום של הפוטנציאל הסירגטי ביותר עם הטבע שאינו מושפע על ידי תבניות חשיבה והתנהגות הגורמות לאובדן דרגות חופש בחשיבה ובתפיסה.


´ הוד מעלתך... ברצוני לראות את השקיעה... עשה לי טובה וצווה על השמש לשקוע...
אם אתן פקודה לגנרל להפוך לשחף, והגנרל לא מילא אחר הפקודה, האם זו אשמתו או אשמתי ?
זו תהיה אשמתך, הוד מעלתך... אמר הנסיך הקטן בנחישות.
בדיוק. ניתן לפקוד על אחר לעשות מה שהוא יכול... אמר המלך, והמשיך... סמכות מבוססת על היגיון. את תפקוד על נתיניך לקפוץ לים, תהיה מהפכה. אני רשאי לדרוש וקבל משמעת כיוון שפקודותי הגיוניות.
אבל מה עם השקיעה שלי? התעקש הנסיך הקטן..
אתה תקבל את השקיעה שלך... אמר המלך... אני אתן פקודה. אולם אני אחכה שפקודתי תתבצע על פי חוקי הטבע של הממלכה... כאשר התנאים בשלים לכך... ואתה תראה כמה השמש נשמעת לפקודתי בסביבות שבע וארבעים הערב...´

החכם מודע למגבלות שלו... לטבע הפנימי שלו.. לכוחותיו... למה הוא מסוגל ולא מסוגל לעשות..והוא אינו מאבד את התבונה הזו של הידיעה לעשות שימוש נכון בכוחותיו ובידע שצבר. על ידי כך הוא הופך עצמו לשימושי, והוא חי בהרמוניה עם הטבע והתהליכים מסביבו. הוא אינו נלחם בהם או מנסה לכופפם לרצונו, אלא מתמזג איתם וממנף אותם בתבונה. אם אנו מנסים לעשות ולהשיג הכי הרבה שאפשר מעבר למה שאנו מסוגלים.. זה יסתיים בכך שנגרום נזק לעצמנו ולאחרים. שלטונו של החכם מבוסס על ניטרול רצונות אינוכיים, חיזוק הקשר עם האדמה והתהליכים בטבע שהם מקור ומקום יציבות שלטונו. כאשר הכל עובד בהרמוניה ובהגיון... מושגת יציבות ואז הממלכה מתנהלת מעצמה. הרבה יותר קשה לשפוט את עצמך ולשקול את צעדיך מאשר לשפוט אחרים. אם אתה מצליח בכך... הרי זה מכיוון שאתה באמת אדם חכם.


´בוקר טוב .. אמר הנסיך הקטן. בוקר טוב... ענה הפרח. איפא האנשים? שאל הנסיך הקטן בנימוס.
הפרח ראה יום אחד קרוון עובר בדרך. אנשים? ישנם ששה או שבעה מהם שקיימים, אני מאמין. ראיתי אותם בחטף לפני שנים. אולם אתה לעולם אינך יודע איפא למצוא אותם. הרוח מפזרת אותם לכל עבר. אין להם שורשים, ולפיכך הם אינם נכס טוב. להתראות... אמר הנסיח. להתראות... אמר הפרח ´

בני האדם עסוקים יותר ב- DOING ופחות ב- BEING . הם חיים בחברה הישגית, תזזיתית, עסוקים בלעשות ולהשיג דברים, במירדף אחר נכסים, הישגיים חומריים, ידע וכו. דרכם אצה להם ממקום למקום בלכבוש עוד פיסת קרקע, בלהגיע גבוה יותר, רחוק יותר על פי תפיסת עולמם. למעשה אין להם שורשים באדמה שהיא מקור היציבות, ההזנה והכוח. הם אינם מבינים את התהליכים בטבע ובחברה ואין להם התבונה למנפם נכון ובמאמץ יחסית קטן. הם חיים בחלום, באשליה וכל הישגיהם ברי חלוף. הם במירדף חסר תוחלת אחר אושר שנמדד בסרגל שגוי


´האנשים במקום שאתה חי... אמר הנסיך הקטן... מגדלים חמשת אלפים ורדים בגינה אחת... ואף על פי כן הם אינם מוצאים את מה שהם מחפשים. הם אינם מוצאים אותו.. אמרתי. אולם, אמר הנסיך הקטן, מה שהם מחפשים יכול להימצא בורד אחד, או בקצת מים. כמובן...עניתי. והנסיך הקטן הוסיף.. אבל העינים עיוורות. אתה צריך לראות עם הלב´

החכם מתבונן בתוכו פנימה ובתופעות מסביבו התבוננות עמוקה במימדים רבים ומוצא עמוק בתוכו, במיקוקוסמוס שלו עולם ומלואו, יודע לחיות כאחד בהרמוניה עם הסובב אותו. היכולת להבחין בתהליכים משתנים באיטיות, בפרטים הקטנים, היכולת להתבונן מתוך חמלה מאפשרת לחכם להכנס לתודעה של הזולת ושל התהליכים ולהשפיע עליהם.


´מה שעושה את המדבר ליפה... אמר הנסיך הקטן, זה שהוא מסתיר באר באיזה שהוא מקום. כאשר הייתי ילד קטן גרתי בבית ישן, והייתה אגדה שאוצר קבור בבית איפא שהוא. כמובן שאף אחד לא היה מסוגל למצוא את האוצר... ואולי אף אחד לא חיפש אותו. אולם זה הטיל כישוף על הבית. הבית שלי הסתיר סוד במעמקי ליבו´

בכל אחד מאיתנו טמון פוטנציאל שאיתו נולדנו והיכולת שלנו לגלות את האוצר הזה תאפשר לכל אחד מאיתנו לממש את הפוטנציאל ולצמוח למקום של אור ולהשתנות לטובה. מציאת הבאר במדבר ומימושה תהפוך את המדבר למקום של צמיחה וחיות... למקום של חיים ואור.


´אנשים תופסים שטח קטן מאד על פני כדור הארץ. אם שני ביליוני האנשים החיים כאן היו עומדים אחד ליד השני כפי שהם היו מצטופפים באירוע ציבורי, הם היו תופסים שטח של רובע בעיר ששטחו עשרים מייל רבועים. אתה יכול לצופף את כל האנושות על פני אי באוקינוס האטלנטי. מבוגרים, כמובן, לא יאמינו לך´

צניעות, ענווה, הכרת המגבלות האנושיות ביחס לטבע, הם ביטוי של חוזק וחוכמה... כי מתוך המקום הזה החכם יגיע לכנות ולתובנה הדרושה לחיות כאחד עם הדרך ועם התהליכים ביקום.


´מה אתה עושה כאן?.. שאל הנסיך הקטן את השיכור. שותה.. ענה השיכור במבט עגמומי. מדוע אתה שותה? שאל הנסיך הקטן. לשכוח... ענה השיכור. מה לשכוח? תמה הנסיך הקטן, והרגיש צער ורחמים על השיכור. לשכוח שאני מתבייש... התוודה השיכור. במה אתה מתבייש? שאל הנסיך הקטן, שכה רצה לעזור. מתבייש בשתייה... ענה השיכור´

צריך לדעת להתרוקן ולשכוח כדי להתמלא מחדש. צריך לדעת לעזוב את הישן בתפיסת עולמנו ומנהגנו כדי לאפשר למשהוא חדש לצמוח מתוכנו. צריך לדעת לעצור כדי להגיע להתבוננות מחודשת, לרכוש תובנה חדשה ולצמוח עימה.


´השפה היא המקור לאי-הבנות´
מילים הם סוג של ניסיון לבהירות.. וכלי חשוב בתקשורת בין בני אדם. אולם מילים הן מוגבלות בטבען, הן מבחינות בין ´זה´ ו ´הוא´ ויוצרות דיסקרטיזציה בהבנה... אולם הדרך והתהליכים שבה רציפים ולא דיסקרטיים וזה מהווה מקור לאי-הבנות של עומק התבונה. זה מגדיל את חשיבות הציר הפנימי באדם ממנו הוא יונק את התבונה והשקט הפנימי.