הגישה המשולבת לטיפול בילדים עם בעיית גבולות

למידע על קורס טיפול בילדים באמצעות הרפואה הסינית

הגישה המשולבת לטיפול בילדים עם בעיית גבולות

ליצירת קשר איתנו
בעיית גבולות בילדים ופגיעה בסמכות המבוגרים מלווה אותנו משחר ההיסטוריה. ראיות לאין ספור מצויות בדפי ההיסטוריה הקדומים ובתנ´ך עד כדי כך שנחוצה הייתה תקנה של ´כבד את אביך ואת אמך...´. אך נראה שבשנים האחרונות הבעיה מחריפה בעוצמתה. השינויים במבנה המשפחה הפטריאכלי והפגיעה באלמנט ההענשה של ההורים והמורים הורידו מספר רב של מנגנוני הרתעה אך לא תמיד יצרו אלטרנטיבה בריאה.
במאמר זה נדון בסיבות הגורמות לבעיית גבולות בילדים בראיה מערבית וסינית ובדרכים להשמת גבולות ללא שימוש בטכניקות אלימות שהיו מקובלות בעבר.

גבולות בעולמנו זה דבר חשוב. ללא גבולות הפשיעה הייתה נוסקת, היחסים הבין אישיים היו מתערערים והאדם היה מתבהם. הרפואה הסינית מציגה את תופעת הסטגנציה (חסימה אנרגטית) כתסמונת או בעיה שצריך לטפל בה, אך ללא סטגנציות היינו עושים את צרכנו ברחוב בכל עת שצריך (לבעלי חיים לא מאולפים אין סטגנציות), והיינו אומרים את כל שבליבנו לאחרים (ומבחינה זו ניתן לשער שהישראלים לא נכונו במספיק סטגנציות יחסית לתרבות הסינית, למשל). מספיק לזכור שאלכוהול, אחד החומרים פותחי הסטגנציות החריפים והמידיים ביותר, עלול להוביל לאלימות קשה. כל מה שאנו עוצרים בעצמנו נפתח וללא מעצורים - האחד יכול להיות עליז ושמח (כי זה הרגש שהוא בלם) והשני אלים ושולף סכינים (כי זה הרגש הבלום בתוכו).

מכאן שהחינוך התרבותי האנושי שואף לסטגנציות. כבר מגיל צעיר אנו מחנכים תינוקות לשלוט על הצרכים, להמנע מפעולות מסוכנות או לא חברתיות, לשלוט על המילים שאנו מוציאים מפינו ולא לשלוח ידיים לרכוש האחר. אילו הם מעצורים טבעיים ובריאים לקיומה של כל חברה.
האם מעצורים אילו נוטעים בנו סטגנציות פתולוגיות?

להזכירנו, סטגנציה פתולוגית היא תופעה של חסימה אנרגטית של צ´י או דם המתבטאת בסימפטומים כמו כאבים ממוקדים, תסמונת קדם וויסתית, נטייה לעצירות, הדחקה (ולפעמים התפרצות כעס בעטייה) או עקשנות וקיבעון מחשבתי. כל אילו תופעות של חסימה וחוסר תנועה. סטגנציה כרונית עלולה להחמיר באשר היא הופכת לחום ולרוח.
אלמנט התרבות והסביבה משחק תפקיד חשוב. אנו יודעים כי תאונת דרכים יכולה להאט תנועת כלי רכב בכביש סואן עד כדי כך שנסיעה בת חצי שעה תמשך שעתיים. אך לתרבות אחרת, המורגלת ברכיבה על חמורים, עדיין הנסיעה תחשב למהירה ביותר ולכן לא תראה כתקלה אלא כשיפור איכות חיים.
כל אחד מאיתנו הנוהג בשעות הבוקר המוקדמות מכין עצמו לנסיעה ארוכה ועמוסה. זה לא מפתיע וזה מתקבל על הדעת. אם עומס כזה מופיע בשעה או במקום לא צפוי, הרי שאנו נעשים קצרי רוח ומאבדים את הסבלנות. זה מקור ההבדל: הנסיבות!

גם סטגנציות של צ´י הן חלק מהנסיבות הפנימיות והחיצוניות שלנו. אם בתרבות מסוימת מקובל לרוקן את השלפוחית בכל מצב או לקיים יחסי מין מול הילדים ובקהל (דבר מקובל בבעלי חיים רבים ובבני האדם עד לפני כמה אלפי שנים) הרי שאיש לא יפגע מכך. מי שלא יבצע פעולות ´טבעיות´ אילו יחשב לסטגננטי. אם תופעה כזו תתרחש במציאות התרבותית שלנו, הרי שיכולות להתפתח סטגנציות בקרב הצופים (למשל ילדי אותם הורים) ונזקים נפשיים. למה? כי הנסיבות שונות.

מכאן, שמה שתפס בתרבות של חמישים שנה קודם או ברוסיה הסטליניסטית אינו תופס להיום. אלא שאם הנורמות משתנות, צריך לשנות גם את הכלים להתמודדות עם חריגה מהנורמות. אילו משתנים בקצב איטי יותר משום שלהורים ידוע שאין להרים ידיים על הילד אולם לא תמיד ידועה להם האלטרנטיבה שיוצרת סמכותיות והשמת גבולות. צריך גם לזכור שהורים אילו לא קבלו חינוך בדרך שלנו ולכן הם חסרי כלים. דוגמא לכך ניתן למצוא בשינויים המשפחתיים שחלים כיום בקהילה האתיופית ובקהילות מהגרות אחרות, באשר הדור הצעיר מיישם את מה שלומד כאן והדור המבוגר חסר אונים לעומתו.

אך נשאלת השאלה האם גבולות הם תמיד תולדה של חינוך וסביבה? אין ספק שלסביבה, לחינוך ולאילוף (אותם נזכיר בהמשך) יש חשיבות רבה, אך לעתים מדובר בתקלה פתולוגית, לפעמים אפילו אורגאנית.

ילד חסר גבולות יכול להתנהג כך בגלל שהסביבה אינה מספיק סמכותית או משימת גבולות, אך יכול גם להתנהג כך בשל מצוקות פיזיות ונפשיות שונות. הגבול בין הסיבות לכך מטושטש מכיוון, שפעמים רבות, הפרעת גבולות יכולה להתרחש על רקע בעיה אורגאנית, למשל הפרעת קשב וריכוז. גם ההורה שממנו הילד ירש את הבעיה נמצא בסיטואציה דומה. אם הוא לוקה בתופעה דומה הרי שהוא חסר כלים להתמודדות עם הבעיה וחוסר הארגון, הסבלנות והקשב שלו אינם מאפשרים הקניית כלים להתמודדות עם בעיית הגבולות של הילד.

במקרים אילו הטיפול בהורה חיוני לא פחות מהטיפול בילד. למשל, אם ההורה מאבד סבלנות בעזרה להכנת שיעורים לילד הלוקה בהפרעת קשב הרי שהעניין יסתבך שבעתיים. הילד יקום ממקומו, יבהה, לא יכין שיעורים, יתווכח והעשייה תמשך שעות במקום חצי שעה - שעה כמקובל. ההורה, חסר אונים בעצמו, יצעק על הילד להתיישב, ישלח את הילד לחדרו להכין שיעורים, יתעצבן ולפעמים, בחוסר סבלנות, יכתיב לילד את שיעוריו במקום שיתן לילד כלים להתמודד איתם בעצמו. במצבים אילו, יש מקום לשקול האם הריטלין נדרש לילד או להורה. הורה מטופל ידע להשליט סדר ושקט בזמן הכנת השיעורים, מיקוד בילד ותמיכה והקניית כלים לארגון וללמידה.


מהם הגורמים שמובילים להיעדר גבולות? נמנה רק אחדים מהגורמים:

סיבות חינוך וסביבה
* מבוגר מציב דוגמא לגבולות (נאה דורש נאה מקיים וגם עמידה בהבטחות או באיומים)
* הורה מרגיש רגשי אשמה כלפי הילד: חוסר גבולות בזמן שאתה נמצא עם הילדים הוא לא פיצוי על הזמן שלא הייתם איתו.
* ילד מנצל חולשת מבוגר: בהיעדר בשלות הילד פורץ כל גבול. מתאים לתופעה של רוח ברפואה הסינית. לילדים עדיין אין סטגנציות רבות (למעט אילו שהם ירשו) ולכן לכל מקום שהוא יכול לפלוש הוא פולש.


סיבות נוירולוגיות ופיזיולוגיות שונות
* ADHD - הפרעות קשב, היפראקטיביות.
* ליקויי למידה- חוסר הקשבה או חוסר הבנה?
* חסך סביבתי- למידה מהרחוב, השפעה מועטת של ההורים בשל היעדרותם.
* טראומה נפשית - לאחר גירושים, ניצול מיני, תאונה וכו´.
* פגיעה מוחית - לאחר תאונת דרכים או טראומה פיזית, אחרי מחלה או חבלה במוח.
* הפרעות נפשיות - דיכאון, חרדה, הפרעות אישיות, סכיזופרניה.
* פיגור שכלי - גיל מנטאלי? תסמונת ה X השביר. תסמונת דאון.
* ODD - תסמונת ´דובי לא לא´ Oppositional Defiant Disorder , אישיות פסיכופאטית, בעיות פסיכיאטריות
* שימוש בתרופות - אנטיאפילפטיות, מרחיבי סמפונות, סמים, אלכוהול ורעלים בתוך הרחם.
* מחלה כרונית - אנמיה, היפרתיירואיד (היפר) והפרעות הורמונאליות אחרות.
* תזונה - צום ורעב, קפאין, קולה וסוכר.
* הפרעות שינה - הרגלי שינה לקויים, קשיי הירדמות, סיוטים, תקלה בשעון ביולוגי.


סיבות לבעיית גבולות של ילדים
צריך לזכור שבעיית גבולות היא רחבה ואנו מתרכזים בעיקר בנושאי משמעת וציות לסמכות מבוגרים. בעיית משמעת מלווה לעיתים בהתפרצות, בכי, זעם, שתיקה או הסתגרות, אלימות, השתמטות מחובות, עקשנות יתר ותופעות דומות נוספות. בעיות אילו נתפסות ברפואה הסינית כתופעת רוח.
סוג שונה של בעיית גבולות היא הבנת הגבולות העצמיים, כלומר היכן מתחיל והיכן מסתיים הגוף הפיזי שלנו או תחום השדה האנרגטי של גופנו. תחום זה בא לידי ביטוי בטשטוש הגבולות האישיים (כמו למשל חוסר הבנת הגבול האמיתי של הגוף במקרים של אנורקסיה) או בחדירה לגבולות זרים (כמו למשל הצמדות לאדם שאנו מדברים אליו למרות רצונו). תופעות אילו מיוחסות לבעיות צ´י ודם של הכבד, אך גם של הריאות, וזאת משום שהריאות נתפסות בראיה הסינית כשולטות על העור, שהוא הגבול הפיזי החיצוני של הגוף.

לפני הכל - מה לשלול?
גם מבוגר רעב ועייף מאבד סבלנות ונוטה לרגוז. על אחת כמה וכמה הילד שגופו מגיב לשינויים ברמות סוכר בדם ולעייפות בצורה קיצונית בהרבה. במצבים של חסר מספק של שינה או דילוג על ארוחה יש להשלים את החסר לפני כל התייחסות אחרת.
תופעת השינה היא בעיה כרונית של חינוך והרגלים. ילד שלא ישן מספיק שעות מתפקד באיכות גרועה במהלך היום. כדי להעיר את עצמו הוא מתפרץ ומשתולל. כמו כן הוא חסר סבלנות, דבר שתורם לתמונה הרחבה.
הרגלי שינה צריכים לכלול שיקול מדויק של כמה שעות נחוצות לילד, שכנוע הילד בנחיצות שלהן, הקניית דפוסי שינה באמצעות טקס שינה ושעות קבועות, הרחקת מכשירים חשמליים פועלים (גם על מצב השתקה) בחדרו ושמירה על מסגרת לאורך זמן.
רעב אינו נובע רק מדילוג על ארוחות אלא גם מאכילת מזון עם ערך גליקמי גבוה אשר זמן מה אחר כך מוביל לצניחת רמות הסוכר בדם, כלומר להיפוגליקמיה. תופעה זו מתבטאת באנשים מסוימים, ובעיקר בילדים, באי שקט, עייפות, חוסר ריכוז ועצבנות.
הרגלי אכילה צריכים לכלול אכילה רגועה (עדיף במסגרת משפחתית ולא מול טלביזיה), הקפדה על זמן לארוחת בוקר, ארוחת בוקר המבוססת על מזון עם ערכים גליקמיים נמוכים יחסית ומתן כריך, פרי או חטיף בריא לשעות שבין הארוחות.

האם ניתן לטפל בבעיות גבולות ומשמעת בילדים באמצעות צמחים בלבד?
השאלה המתבקשת הרלבנטית היא: האם ניתן לסייע לילדים עם בעיות משמעת וגבולות באמצעות שימוש של צמחי מרפא! השימוש התרופתי נפוץ ולא פעם ניתנת תרופה כמו ריטלין או אחרת, לא בגלל בעיית הקשב אלא בגלל בעיית המשמעת (אף שזו לא ההתוויה הרפואית שלה). מכאן שלחומרים כימיים יש השפעה על התנהגותנו ואין לשלול השפעה דומה דרך שימוש בצמחים.

אך כמו שלא ניתן לטפל בבעיית משמעת בטיפול תרופתי בלבד, כך אין לצפות לגדולות מהטיפול ההרבולוגי. הטיפול ההרבולוגי נועד לתמוך ולסייע לילד ולמשפחתו לעבור את תקופת הארגון מחדש (עיצוב גבולות מחדש) יותר בקלות. אם לילד יש בעיית ´חום´ על פי הרפואה הסינית הרי שריסון, אמנם יוכל להציב לו גבולות, אך עוצמת הריסון תהיה גבוהה משום שלרסן חום מתפרץ זה לא דבר פשוט. התופעה עלולה לצור סטגנציה שכולאת את האש ובעתיד היא עלולה להתפרץ בדרכים אחרות.
דוגמא: ילדים ש´נרגעו´ לאחר שהוכו מתפרצים ומכים בסיטואציות בהם הם לא חשים מאוימים.
לכן יש לפזר את החום או להפחית אותו במקביל לעבודה ההתנהגותית עם הילד. מכאן שהטיפול ההרבולוגי במצבים אילו הוא טיפול משלים. פעמים רבות הוא טיפול חיוני מכיוון שהוא מקצר את משך העבודה ומאפשר הישגים מהירים יותר. במקרים רבים יש לשקול מתן הטיפול להורה ולא לילד, אך כאן ישנה בעיה, באשר ההורה רואה את ההתנהגות הבעייתית של הילד ואינו משליך תובנות אילו על עצמו.


רוח
שינויים במצבי רוח, כעס ואימפולסיביות, חוסר מנוחה, חוסר שקט ותנועה של חלקי גוף שונים. נטיית הרוח לעלות מעלה, דבר היכול לבוא לידי ביטוי כטיקים. עיקר תופעות הרוח בילדים עם הפרעת גבולות מופיעות על רקע חום או חום וליחה (סטגנציה שנפתחה ) אך גם חסר דם.
אסטרטגית הטיפול: יתמקד בסיבה לרוח ולא בדיכוי הרוח עצמה.
צמח בחירה: אונקריה וגסטרודיה. למידע על צמחים אילו ואחרים מומלץ לפנות למדריך הצמחים שבאתר


חוסר דם
כאן נראה ילדים עגומים, נעלבים בקלות וחרדתיים. הילד יראה חוור, רזה עם נטייה לעצירות ויובש בעור. אצל ילדים עם הפרעה בג´ינג נראה איחור התפתחותי ולעתים מבנה שלד לא תקין ( למשל סקוליוזיס ). לעתים כוללת מצבי חסר אחרים כמו חסר צ´י וקור. הילד עצור, מרבה לבכות, מאשים את הסביבה בנסיון לפגוע או להעליב אותו ולעתים מעלה רוח המתבטאת בזעם לא צפוי.
אסטרטגית הטיפול: תזונה מחזקת דם, שיאצו לשיפור הדימוי העצמי, צמחי מרפא.
דוגמאות לצמחים מתאימים: רהמניה ופאוניה. למידע על צמחים אילו ואחרים מומלץ לפנות למדריך הצמחים שבאתר


חום פנימי
תופעה זו נובעת לעתים בגלל הצפת הגוף בטוקסינים. החום פוגע ביין (הרגיש מאוד בילדים) וגורם להיפראקטיביות של היאנג העולה.
אסטרטגית הטיפול: תזונה, שיאצו פיזורי (בעיקר טווינה). אפשרי צמחים מקררים או דיקור בנקודות לניקוז חום.
דוגמאות לצמחים מתאימים: מנתה, גרדניה. למידע על צמחים אילו ואחרים מומלץ לפנות למדריך הצמחים שבאתר




סטגנציה
גם סטגנציה יכולה להוביל להתפרצות רוח. במקרים אילו האדם עצור ומכונס עד שהרוח מתפרצת בדומה לנחשול מים הממיטים את הסכר. התפרצות זו מאפיינת אנשים שקטים שברגע לא צפוי מתפרצים. התופעה פחות שכיחה בילדים אך יכולה לבוא בשילוב עם כל אחד מהמקרים האחרים.
אסטרטגית הטיפול: טיפול משולב בסטגנציה ובגורמים נוספים. התמקדות בסטגנציה בלבד עלול להוביל להחמרת התופעה!
דוגמאות לצמחים מתאימים: בופלאורום. למידע על צמחים אילו ואחרים מומלץ לפנות למדריך הצמחים שבאתר


ליחה
עודף ליחה המציפה את המרידיאנים גורמת להאטת החשיבה, לקואורדינציה לקויה והפרעות בתחום הגראפו-מוטורי. זוהי סיבה שכיחה ביותר להפרעות קשב. הליחה סטגננטית ולכן מתחממת ומצטמגת. החום מוביל לעליית רוח.
אסטרטגית הטיפול: תזונה מייבשת, שיאצו להנעת הצ´י, פעילות גופנית, צמחי מרפא.
דוגמאות לצמחים מתאימים: סקוטלריה וקופטידיס. למידע על צמחים אילו ואחרים מומלץ לפנות למדריך הצמחים שבאתר



ולסיכום כמה טיפים...
לכל אחת מההמלצות נדרש נסיון וכישורים שלרוב הם נרכשים. הדרכה מתאימה בנושאים אילו יכולה להנתן גם במרפאה המשלימה לילדים בב´ח וולפסון

1. חשוב לשמור על הגבולות שאנו מציבים
2. עקביות - לגבי כל הורה בפני עצמו ובין שני ההורים.
3. הקפדה על סדר יום קבוע: שעות שינה, ארוחת בוקר והכנת שיעורי בית
4. לא לאיים בסנקציה שאח´כ לא נוכל לממש (עדיף לא לפרט את הסנקציה, ככה לא מתחייבים וההשפעה הלא נודעת שלה אפקטיבית יותר)
5. הסבר קצר וקולע למטרות הילד לגבי משמעות הגבול (אפשר להגיד שעליך להכין שיעורים כדי שבעתיד תיהיה עם מקצוע מועיל, אבל הרבה יותר אפקטיבי להגיד שעליך להכין שיעורים כי זו חובתך לבית ספר למחר).
6. יש להתאים את הגבול וההסבר לגיל הילד וליכולת תפיסתו.
7. תיקון מצב - גם אם מתפרצים, וזה הרי נורמאלי, יש להסביר אח´כ את ההתפרצות.



חומר זה מוגש כשירות ע´י צוות ההדרכה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.