תפילין ורפואה סינית

תפילין ורפואה סינית

בשנת 2002 פורסם בביטאון המפורסם לרפואה סינית: JOURNAL OF CHINESE MEDICINE [http://www.koshertorah.com/PDF/tefilin.pdf ] מאמר מופלא על הקשר בין הנחת תפילין לטיהור ההכרה באמצעות נקודות על המרידיאנים. מאמרו של סטבן שרם היכה גלים וממשיך להדהד במעברי האינטרנט עד היום. לא מעט מרפאים ברפואה סינית שחזרו בתשובה משתמשים בו כדי להציג את ´האחידות של האמת´.
מאמר זה סוקר את נקודת מבטו של סטבן וטיעוניו העיקריים, מציג את ההיסטוריה וההתפתחות של התפילין באמונה היהודית ובוחן בראיה מדעית (ולעתים הומוריסטית ואפילו קצת צינית) את העובדות והמיתוסים.

הקשירה על הראש
הנחת תפילין היא מצווה וטקס יהודי עתיק הכולל קשירת שתי קופסאות (טוטפות) עשויות עור על הראש ועל יד שמאל של היהודי הבוגר. קשירת התפילין על הראש ממקמת את הקופסה באזור שבין העיניים כך שגבולות בסיס הטוטפת ינוחו על קו השיער הקדמי. הסכימה להלן מציגה את הגבול של Du-24 . משקל הקופסה העיקרי נח על Du-23 בהתאם לגודל הטוטפת ואופן קשירתה. הקשר האחורי ממוקם על אזור ה external occipital protuberance המקביל לנקודת Du-16 .




הקשירה על יד שמאל
קיימות מספר וריאציות להנחת תפילין במסורת היהודית. נראה שלמרות הוריאציות השונות, כולן כוללות כ - 50 נקודות דיקור משותפות על פני הזרוע, אך מחקרו של סטבן שרם מתייחס בעיקר לנקודות אשר משפיעות על ההכרה והנפש ומתעלם מכל הנקודות שאינן רלבנטיות לנושאים אילו. כיוון שעיקר הלחץ של הרצועה מופעל על הצד האקסטריורי של היד, המאמר שלו אינו מכליל נקודות פריקרד רבות. עיקר הנקודות המשותפות המופיעות במאמרו מתייחסות ל Lu-3 , Lu-5 , Ht-7 , Lu-7 , SI-3 , LI-4 , Lu-9 .




מכאן ואילך המאמר סוקר את הנקודות המצוינות לעיל בהקשרן הנפשי דרך מרידיאן ה GV והשפעתו על המוח וההכרה ודרך ציון נקודות אשר משפיעות על הפרעות מנטאליות וההקשרים הנפשיים הנוספים. המחבר טוען שאם יציינו בפני אקופונקטוריסט את רשימת הנקודות לעיל, הוא מייד ימצא את הקשר בינן לבין מצבים מנטאליים הכוללים את חיזוק ואיזון ה Shen . לדברי המחבר, מה שמפתיע הוא שנקודות אילו נמצאו בפרוצדורה כל כך לא סינית שמתורגלת במשך אלפי שנים. האם הנחת תפילין משפיעה לאורך הזמן על ההכרה של המבצע? האם המנהג משפיע על ההכרה דרך נקודות הדיקור גם אם היהודים הקדמונים היו חסרי ידע ספציפי ברפואה סינית?
גם סדר הנחת הרצועות מעניין משום שלא מלפפים את הרצועות ברצף אלא עוצרים לפני שמגרים את מרידיאן הפריקרד. נקודות כמו SI-3 ו- LI-4 מגורות רק לאחר הפעלת הנקודות שעל הראש: Du-16 , Du-23 , Du-24 . ייתכן, כך מחבר המאמר מניח, שזהו רמז לדרך בה אנו ממליצים לבצע את הפרוטוקול הטיפולי בדיקור, אך השערה זו דורשת חקירה נוספת. מסקנתו של כותב המאמר היא שמעבר לאמונה שמאחורי הפרוצדורה, נראה כי הנחת תפילין היא דרך ייחודית לגרות את נקודות הדיקור אשר משפיעות על ההכרה ועושות הרמוניזציה לנפש.


הנחת תפילין בנוסח ´אשכנז´



האומנם?

לפני שנגע בליבת השאלה, קצת תאור והיסטוריה כללית לגבי מוצא התפילין. האזכור הראשון למצוות הנחת התפילין מצוי בתורה: ´ ´וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל-יָדְךָ, וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ´ (שמות י´ג, ט´). לא ברור אם הכוונה לרעיון מטפורי או או להנחת אביזר ממש. היהדות האורתודוכסית פירשה את הציווי כהנחת אביזר בשם ´תפילין´ ובמשך הזמן התקבעה השיטה כ´הלכה למשה מסיני´, כלומר כמצווה שאמנם אינה רשומה בתורה אך צוותה במעמד הר סיני ועברה מדור לדור במסגרת התורה שבעל פה.

דעה זו אינה תופסת במקורות לא אורתודוכסים. שם מפרשים את המצווה כרעיון רוחני, כלומר כתזכורת וכוונה (כמו הקראים או הרשב´ם). גם בתלמוד חלוקות הדעות. באחד האזכורים מתואר כי אלוהים עצמו מניח תפילין ואף מראה למשה את קשר התפילין שלו. חלק פירשו זאת כפשוטו וחלק אחר טענו שמדובר במשל.
חוקרים רבים סבורים שהצורה המוכרת לנו של מצוות התפילין מגיעה מהמאה ה- 12. הנחה זו מבוססת על כך שבמשנה אין תאור מדויק של התפילין או איך להניח אותם. עם זאת, ממצאים ארכיאולוגים משייכים את התפילין המוכר לנו כבר מתחילת המאה הראשונה, תקופת המרד הגדול.

הדעה המקובלת היא שהנחת תפילין הייתה נחלתם של בודדים בציבור היהודי, בעיקר של הפרושים (שמנו כמה אלפים מתוך אוכלוסיה של שניים וחצי מליון יהודים תושבי ישראל). היו כאילו שנהגו ללכת עם התפילין כל היום וכמעט לכל מקום (למשל רבן יוחנן בן זכאי ורבי עקיבא) והיו כאילו שגם הניחו תפילין בשעות הלילה (למשל רבי אליעזר בן הורקנוס).

בתפילין רבים מצאו מספר שונה של פרשיות או קטעי תפילה שונים. גם אופן הנחת התפילין שונה בין האשכנזים לספרדים ואף ההחלטה על איזה יד (שמאל או ימין שונה), שכן לפי הנחיות מסוימות צריך להניח על היד שאינה כותבת ולפי הנחיות אחרות, על היד היותר חלשה (ולא תמיד זו יד שמאל).

הנחת התפילין על היד יוצרת צורות אותיות של ש - ד - י שהיא ´שדי´ ומשמעותה אלוהים. החובה על הנחת התפילין חלה על כל יהודי מעל גיל 13 כאשר נשים פטורות מחובה זו. בעבר הרחוק, המצווה נחשבה לכזו שנשים אינן חייבות בה אך יכולות להשתתף (על פי רש´י, הרמב´ם ואחרים). ההסברים לכך מגוונים ומוזרים. בחלקם משום שנשים אינן חייבות במצוות שפטורים בהם בשבתות ובחגים, בחלקם משום שנשים מתקשות לשמור על נקיון הגוף וטהרתו בעת הנחת התפילין... מכל מקום, כיום היהדות האורתודוכסית מתנגדת להנחת תפילין ובמגזרים אחרים הדבר יותר מקובל.


הרב עובדיה מדגים הנחת תפילין בנוסח ´ספרדי´

בעולם הספרות היהודי מציינים סיבות שונות לטעם הנחת התפילין:
לפי ספר החינוך (מצוה תכא) האדם שהוא בעל גוף נמשך אחר תאוות ויצרים והוא צריך דרך שתסייע לו להיזכר בנשמה ובצלם שלו.
הכוזרי (מאמר שלישי אות א-ל) טעון כי התפילין היא אמצעי לחבר את תודעתו של האדם לעניין האלוהי ולכן יש להניח את התפילין על הראש שהוא מקום המחשבה והזיכרון ועל היד שהוא מקור הכוחות.
הרב קוק התייחס לתפילין כאל סוללות חשמליות שמפיחות אנרגיה רוחנית באנשים המניחים אותם. אילו מסמלים גם את זרי הדפנה של עם ישראל, העם שאי אפשר לשלוט ברוחו.


ונחזור לעניין תפילין ורפואה סינית:
המאמר על תפילין מסתובב ברשת כבר שנתיים ואני מקבל אותו מאין סוף מקורות. לא יאומן עד כמה האנשים נואשים להוכיח שכל דבר בעולמנו קשור בכל דבר (ייתכן שזה גם נכון, אבל לא בגלל ההוכחות וההסברים).
נתחיל בכך שהמאמר המאוד מרשים מתעלם מהעובדה שהרפואה הסינית דוגלת בטיפול אינדיבידואלי, כך שטיפול יום יומי באותן נקודות עלול להיות לא מועיל.
ולמה רק יד שמאל (בגלל שזה לזכרים?) יהיו כאילו שיטענו שזה צריך להיות ביד השנייה.
ואם הפטנט כל כך מועיל למה כפתה היהדות הנחת תפילין בדרך מאוד מקובעת, לא היה עדיף לשנות את הקשירה באופן שיתאים לכל אדם לפי המחלה שלו?
ואם הוא כל כל מועיל לבריאות, אז מה זה משנה מה כבר כתוב בו (כלומר אפשר רק לקשור את הרצועות בלי תוכן הקלף שהוא מכיל)?
אבל הכי מרגיז, למה נשים פסולות להניח תפילין? מילה היו פטורות, אז אפשר היה לחשוב שהיהדות האורתודוכסית סוברת שהן נורא מאוזנות ובריאות ולכן לא צריכות הנחת תפילין לשיפור הבריאות, אבל לקבוע שרק זכרים יניחו תפילין - טיפה מטורף!
התפילין הוא מנהג מאוחר שאפילו בימי בית שני עדיין לא היה נפוץ, ובוודאי שלא בתקופת בית ראשון, שם המנהג לא היה מוכר. מהן טוטפות איש לא בטוח אבל מה מקור ההתלהבות מהמאמר? כאמור, הניסיון הנואש לראות קשר בין כל דבר לכל דבר.

אז בשביל כל המאמינים הנה מספר רעיונות למחקרים מדהימים:
* הצטלבות מול פסלה של מריה הקדושה מפעיל את צ´י החזה (יותר יעיל מהנקודות שסומנו בתפילין וגם סימטרי). לכן מומלץ להצטלב הרבה ככל האפשר.
* קשירת רצועות על הזרוע יוצרת סטגנציה זמנית אשר עלולה לגרום למשתמשים הקבועים להתחרפן בראשם.
* חיטוט קבוע בנחיר השמאלי משפיע על חצי המוח השמאלי (לא הימני לידיעת הקוראים) וכדאי לבצע זאת בארבע כיוונים ופנימה כדי לענות על כל חמש הפאזות המיוצגות בנחיר.
* הפלצה לעתים קרובות בחדר סגור עם אנשים מזרימה אנרגיה קוסמית דרך מרידיאן הצ´ונג עד לאזור העין השלישית ותורמת (תרתי משמע) לאווירה.
* אמונה באמונות תפלות עלולה להוביל למזל רע.
יש לי עוד, אבל יש גבול כמה אפשר להיות ציני, אז שיהיה לכולנו טוב, ותזכרו: לא באתי בתגובה זו להתנגד למנהג התפילין אלא למנהג לנסות להסבירו ברפואה סינית. מי שמאמין לא צריך הסברים כאילו, ומי שלא ממש מאמין, מוטב שיאחז בהסברים קצת יותר רציונאליים.

 

למידע נוסף   

למידע אודות מסלול לימודי רפואה סינית  בתמורות

למידע אודות מסלול לימודי דיקור סיני   בתמורות

חומר זה מוגש כשירות ע´י צוות ההדרכה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.