התוויות נגד במחלות או מצבים שונים

המצבים המופיעים במאמר זה:

בצקת, יתר לחץ דם,
מחלות לב, סוכרת,
פצעים, כאבי בטן,
טחול מוגדל, כשל חיסוני,
שיתוק ואבדן תחושה, טיפול בילדים.

בצקת (Edema)
בצקת נגרמת מהצטברות נוזלים בין תאי הרקמה. בצקת באיבר בודד, כגון יד או רגל, נגרמת מחסימה של הוורידים המנקזים דם מאותו האיבר, או מחסימת דרכי לימפה המנקזים נוזל לימפה מאותו האיבר.

חסימת דרכי לימפה עלולה להיגרם מגרורות, לדוגמה בצקת של היד בשל סרטן השד השולח גרורות לבלוטות הלימפה שבבית השחי. חסימת דרכי לימפה עלולה להיגרם מטיפולים רפואיים שונים, כגון ניתוח והקרנה. במסגרת הטיפול בסרטן השד נהוג להוציא את בלוטות הלימפה מבית השחי ולעתים בעקבות הוצאת הבלוטות נפגע הניקוז הלימפאתי של היד ונוצרת בצקת ביד.

זיהום בגפה עלול לגרום להתפתחות בצקת בגפה בשל זרימת דם מוגברת לגפה ודליפה של נוזלים מכלי הדם אל בין תאי הרקמה. במקרה זה, אין חסימה לימפאתית והבצקת נגרמת מחוסר יכולת של המערכת הלימפטית לסלק את עודף הנוזלים. בכל מקרה של בצקת באיבר כתוצאה מזיהום, קיימת התווית נגד מוחלטת לטיפול.

חסימה וורידית יכולה להיגרם מחסימה פתאומית של וורידים עמוקים המתרחשת בוורידי הרגליים והאגן, או להתפתח בהדרגה כתוצאה משינויים בורידי הרגליים המופיעים בדרך-כלל במשך השנים.
בכל מקרה של בצקת באיבר בודד  קיימת התווית נגד מוחלטת  לטפל לפני בדיקה של המטופל על-ידי רופא ואבחנת הסיבה לבצקת. בבצקת הנגרמת מחסימה פתאומית של ורידים קיימת התווית נגד מוחלטת לטיפול, מחשש ליצירת תסחיף דם. בבצקת הנגרמת מחסימה לימפאתית כרונית ניתן לטפל ברפלקסולוגיה, שיאצו וטווינה במידה מסוימת של הצלחה.
במידה והבצקת נגרמת מגרורות סרטן קיימת התווית נגד מוחלטת לטיפול. אם הבצקת נגרמת כסיבוך של טיפול בסרטן (כריתת בלוטות לימפה בניתוח או הקרנה) ניתן לטפל, בהצלחה מוגבלת ביותר.

קיימת התווית נגד מוחלטת לטיפול במוקסה בגפה בה כרתו את הבלוטות. זיהום במקום עלול להיות מאוד בעייתי. לגבי דיקור סיני, הסיכון קיים במידה ונחדיר זיהום למקום (החדרת חידקי סטאפילוקוקוס זהוב) ולכן, בכל מקרה מומלץ לטפל בגפה הבריאה.

בצקת דו צדדית בגפיים נגרמת בדרך-כלל ממחלה סיסטמית כגון: אי ספיקת לב, אי ספיקת כבד, מחלות כליה, תת תזונה ועוד. במחלות אילו, הבצקת מופיעה בתחילה ברגליים ובהמשך תתכן הופעת בצקת בכל אזורי הגוף. התועלת בשיאצו, רפלקסולוגיה ושיטות מסג´ אחרות לחולים אלו בדרך-כלל מוגבלת. לחולים אלו יש בדרך-כלל מספר מחלות ולכן, לפני התחלת טיפול יש לברר האם קיימות התוויות נגד אחרות לטיפול המוצע.

יתר לחץ דם (Hypertension)
יתר לחץ דם  הוא מצב שכיח ביותר ומהווה גורם סיכון למחלות לב, אירוע מוחי, מחלות כליה ועוד. בדרך-כלל לבעלי יתר לחץ הדם אין סימפטומים ולכן מומלץ לכל אדם לעבור מדידת לחץ דם באופן תקופתי וכדאי להמליץ לכל מטופל להיבדק.
במרבית המקרים, הסיבה ליתר לחץ הדם אינה ידועה ואז המחלה מוגדרת  כיתר לחץ דם ראשוני. ב- 10% מהמקרים ניתן לזהות את הסיבה למחלה ואז המחלה נקראת  יתר לחץ דם שניוני. סיבות ליתר לחץ דם שניוני כוללות מחלות כליה, מחלות אנדוקריניות, בעיות אנטומיות במבנה העורקים ועוד.
הטיפול ביתר לחץ דם כולל ירידה במשקל, הפסקת עישון, שינוי הרגלי תזונה (מזון דל מלח) ואם כל האמצעים הללו לא עוזרים - טיפול תרופתי.

ניתן לטפל ביתר לחץ דם בשיטות השונות של הרפואה הטבעית בהצלחה רבה. במצבים חריפים של לחץ דם גבוה לא מיוצב יש להחזיר את המטופל לטיפול רפואי. יעילות הטיפול והנזק של שיטות ידניות כמו שיאצו וטווינה אינן ברורות, ומומלץ לטפל בשיטות אחרות כמו דיקור, צמחי מרפא, הומיאופתיה ותזונה. שיטות טיפול כמו שיאצו, טווינה, ורפלקסולוגיה נחשבות ליעילות מאוד במקרים בהם לחץ הדם הגבוה יציב.

הבעיה נעשית משמעותית יותר, כאשר מדובר בלחץ דם גבוה שאינו מיוצב, אפילו ע´י תרופות. קפיצות מעלה של ערכי לחץ הדם מסוכנות למטופל גם ללא קשר לטיפולים המשלימים. בטיפולים אשר יכולים להוריד את לחץ הדם כבר במהלך הטיפול, כדוגמת שיאצו (ואלי גם רפלקסולוגיה) קיים סיכון לראקציה בה לחץ הדם עולה במהירות בחזרה, תופעה פתולוגית מסוכנת, אשר מכניסה את הגדרת יתר ללחץ דם לא יציב לקטגורית התוויות הנגד. במטופלים כאילו רצוי לנסות ליצב את מצבם בעזרת צמחים ודיקור או טכניקות אחרות פחות דרסטיות.

מחלות לב (Heart disease)
טיפול ידני אינו מהווה התווית נגד לטיפול בחולי לב. חשוב לוודא שהחולה נמצא תחת מעקב ולא הפסיק את נטילת התרופות על דעת עצמו. מסיבות מדיקולגליות (רפואיות- משפטיות) רצוי להימנע מטיפול בחולי לב שמצבם אינו יציב.

חלק מחולי הלב, כגון בעלי מסתמי לב מלאכותיים וחולים עם הפרעות בקצב הלב, נוטלים תרופות נוגדות קרישה (לא אספירין). בחולים אילו קיימת התווית נגד יחסית לטיפול בלחיצות חזקות ובכוסות רוח.
טיפול בשיטת פאולה מומלץ כחלק מתהליך השיקום לאחר אוטם בשריר הלב, אך מומלץ להימנע מטיפול מייד לאחר האירוע.

במטופלים עם קוצב לב קיימת התווית נגד מוחלטת לטיפול במגנטים או באלקטרו אקופונקטורה.
בכל מקרה של הפרעת קצב הלב יש לדאוג שהאלקטרו אקופונקטורה תונח לפי הכללים המחמירים (לעולם לא קונטרה- לטרלית) ותתמקד בגפה אחת בלבד בכל טיפול, כלומר רק ביד ימין, או רק ברגל שמאל למשל.

לצמחי מרפא מסוימים השפעה חזקה על קצב הלב וכושר התכווצותו. שינוי פעולת הלב בחולה לב עלול לגרום לתוצאות חמורות. יש לזכור שצמחי מרפא רבים יכולים לפעול באינטראקציה עם תרופות שונות ולהחליש או להגביר את פעולת התרופות שהחולה נוטל. מתן צמחי מרפא לחולי לב שמקבלים תרופות דורש ידע רב ויכולת מעקב אחר החולה בשיתוף עם הרופא.

טיפול בחולה לב שעבר אוטם בשריר הלב יכול לתרום רבות לשיקומו וזאת בשילוב תזונה נכונה, תרגילי התעמלות והפסקת עישון.

סוכרת (Diabetes Mellitus)
זוהי מחלה הנגרמת מחוסר ההורמון אינסולין או מחוסר תגובה להורמון הנ´ל. לאינסולין תפקיד חשוב באיזון רמת הסוכר בדם ובוויסות חילוף החומרים בגוף.

סוכרת נעורים   (Diabetes mellitus type 1) היא מחלה המופיעה בדרך-כלל בגיל הילדות ונגרמת מהרס התאים המייצרים אינסולין בלבלב על-ידי מערכת החיסון של הגוף. בעקבות המחסור באינסולין, רמות הגלוקוז בדם עולות. סימני המחלה הראשונים כוללים אובדן משקל, רעב, השתנה ושתייה מרובים. ללא טיפול המחלה מסתיימת במוות. החולים במחלה חייבים לקבל אינסולין בזריקות. למרות הטיפול, לאחר שנים רבות מופיעים סיבוכים של המחלה הכוללים פגיעה בכלי דם, בלב ובגפיים, פגיעה בעיניים, פגיעה בכליות, פגיעה בעצבים ונטייה לזיהומים.

סוכרת מבוגרים  (Diabetes mellitus type 2) היא מחלה המופיעה במבוגרים, בדרך-כלל שמנים, ונובעת מחוסר תגובה של רקמות הגוף לאינסולין. לחולים אילו יש בדרך-כלל מחלות נלוות, כגון יתר לחץ דם ומחלת לב. לאחר שנים, החולים בסוכרת מבוגרים מפתחים סיבוכים דומים לאילו המתפתחים בסוכרת נעורים. הטיפול במחלה כולל ירידה במשקל, פעילות גופנית ושינויי הרגלי תזונה. במידה ואמצעים אילו לא עוזרים, הטיפול הוא בתרופות ולא בזריקות אינסולין.

לחולי סוכרת סיכוי גבוה ללקות באוטם שריר הלב ולכן חשוב לנסות ולהוריד גורמי סיכון אחרים לאוטם שריר הלב, כגון עישון, תזונה עתירת שומן ויתר לחץ דם.
במידה ולחולה בעיה בתפקוד הכליות, יש לקחת זאת בחשבון בטיפול בצמחי מרפא המתפנים מהגוף דרך הכליות. לצמחי מרפא מסוימים יש השפעה על רמת האינסולין המופרשת מן הלבלב וגם זאת יש לקחת בחשבון.
בסוכרת תתכן פגיעה עצבית סנסורית המתבטאת בנימול, כאב, וירידה בתחושה, בעיקר ברגליים.

בחלק מחולי הסוכרת מתפתח נמק בכף הרגל. מכיוון שהעצבים ברגל פגועים (עקב חוסר האיזון ברמות הסוכר לאורך שנים), החולה אינו מרגיש פציעה בכף הרגל. מכיוון שכלי הדם בגפיים פגועים ואספקת הדם לאזור הפצע דלה, הפצע אינו מחלים ואף גדל והופך לנמק, המחייב לעתים כריתת חלק מכף הרגל או את כף הרגל כולה. מסיבה זו חולה סוכרת חייב לשמור על ניקיון כפות הרגלים ולבדוק לעתים תכופות את כפות הרגלים.
קיימת התווית נגד מוחלטת  לטפל ברגל סוכרתית נמקית ברפלקסולוגיה!
כשמטפלים ברפלקסולוגיה בחולה סוכרת חשוב לבדוק את הרגל ולהזהיר את המטופל מכל פצע קטן. על המטופל להקפיד מאוד על ניקיון כפות רגליו בגלל החשש להתפתחות זיהומים ונמק בכף הרגל.
קימת התווית נגד מוחלטת לטיפול במוקסה בחולה סוכרת. בגלל חוסר תפקוד העצבים התחושתיים, החולה עלול שלא להרגיש בחום ואנו עלולים לגרום לכוויה. בגלל הפגיעה בכלי דם, קצב ההחלמה של הכוויה איטי וקיים חשש להתפתחות זיהום באזור הכוויה.
בטיפול באקופונקטורה חשוב לבצע חיטוי יסודי ולשמור על סביבה נקייה.

פצעים
קיימת התווית נגד מוחלטת ללחיצה על פצעים פתוחים או על צלקות טריות. אין איסור על לחיצה באזורי צלקות ישנות.
לחיצה על פצע שלא הגליד או על צלקת טרייה עלולה לגרום לזיהום משני, פתיחת הפצע מחדש וסבל מיותר למטופל. בחתכים גדולים לאחר ניתוח מומלץ להימנע מללחוץ על האזור במשך 3 חודשים לאחר הניתוח.

קיימת התווית נגד מוחלטת לטיפול בכוסות רוח, מוקסה או טיפול במגע באזור צלקת טרייה או פצע והתווית נגד יחסית בטיפול עם שמנים אתריים.

כאבי בטן
כאבי בטן יכולים להצביע לא רק על בעיה תמימה אלא גם על מצב אקוטי הדורש התערבות חירום רפואית. הסיבות לכך יכולות להיות מגוונות ורבות:

מצבים חריפים: זיהומים, דלקות (למשל בתוספתן), דימומים, חסימות מעיים, שבר (הרניה), אבנים במרה, טראומה ועוד.

מצבים כרונים: דלקות במעיים (כמו קרוהן וקוליטיס), גידולים, זיהומים כרונים ופרזיטים, הרעלות, מחלות מטבוליות ועוד.

כאבים מוקרנים: אילו הם כאבים המגיעים ממקור אחר ומתבטאים בבטן כמו למשל בעיות לב, ושט, בעיות גינקולוגיות, בעיות בכלי דם, דיסק פרוץ ועוד.

אנו רואים כי קיימים מצבים כרונים המגבילים אותנו בטיפול ולפעמים ישנם מצבים אקוטים אשר אינם מסכנים את החולה.

כל כאב בטן ממקור בלתי ידוע דורש בדיקה מוקדמת של רופא הבקיא בתחום. לפעמים, גם כאב בטן הנראה תמים, עלול להתגלות כסיכון אמיתי.
למעט בכאבי בטן הנובעים מבעיות המוגדרות כהתוויות נגד בסעיפים האחרים, לא חלה התווית נגד מיוחדת. נזכיר כי מצבים כמו גידולים, בעיות בכלי דם, פריצות דיסק ועוד נושאים בד´כ התוויות נגד ברורות ויש להתייעץ עם רופא לפני תחילת טיפול.

טחול מוגדל (Splenomegaly)
יכול להגרם מסיבות שונות: השכיחה בהם (בעיקר בצעירים) הן מחלות זהומיות אקוטיות כמו מחלת הנשיקה mononucleosis, זיהומים בכבד או במסתמי הלב, מחלות זיהומיות כרוניות כמו מלריה, שחפת, סיפיליס, מחלות רקמת חיבור כמו לופוס ומחלות נוספות.
סיבה אחרת לגדילת הטחול קשורה לריבוי תאים על רקע גידולי, למשל במחלת הודג´קין לימפומה (סוג של סרטן) או לאוקמיה (סרטן הדם) ואחרים.
פגיעה בטחול יכולה להגרם על רקע מחלת דם מולדת כמו אנמיה חרמשית או תלסמיה ואחרות. במקרה זה כריתת הטחול מהוה פתרון לבעיה.

בנוסף קימות סיבות רבות לגדילת הטחול. הטחול היא רקמה פריכה ולחיצה חזקה עליה עלול לגרום לקרע ודימום רב. על כן עבודה על מטופל עם טחול מוגדל נחשבת להתווית נגד יחסית (באזור הבטן).  התווית נגד מוחלטת מתקשרת למצבי טחול מוגדל על רקע מצב אקוטי. במקרה זה קים סיכון להפצת הזיהום דרך דרכי הלימפה.

כשל חיסוני
מחלות כשל חיסוני נחלקות לשני סוגים: מחלות ראשוניות הן מחלות מולדות, המופיעות בשנות החיים הראשונות לילד. לא ברורה השפעת הטיפול הטבעי במקרים אילו. במקרה של מחלות משניות כמו אידס או הפרעות במערכת החיסון הנלוות לטיפול אנטי סרטני, יעילות הטיפול במגע גדולה ביותר שכן דווקא ברגעים קשים אילו חשוב למטופל לקבל מגע וקשר. הטיפול במגע אינו מסכן כלל את המטפל ועשוי להועיל מאוד למטופל.

תסמונת הכשל החיסוני ובראשן האידס (AIDS) כה מגוונת, שהתווית הנגד מתייחסות ספציפית לכל מצב. כוסות רוח מחלישות את המטופל ונחשבות להתווית נגד. במקרה שקיימת הפרעה תחושתית (סנסורית) יש להימנע ממוקסה. השימוש במוקסה מוגבל כיוון שכוויה עלולה להסתיים בנזק מתמשך בגלל הקושי בהחלמה. בשלב הנשאות, כשמחלה עדיין לא התפרצה יש מקום לטיפול במוקסה ותתכן תועלת רבה מן הטיפול. חשוב להיזהר ממחטים. למרות שרמת הסיכון במחטים סיניות (שאינן חלולות) נמוך, עדיין קיימת אפשרות להדבקה או העברת מחלה אחרת כמו הפטיטיס B או C. סכנת הזיהום קיימת גם במטופל שעלול להיחשף לזיהום ממקור חיצוני. כשהטיפול בדיקור חיוני אין למנוע אותו, אך יש לנקוט בזהירות בעת הוצאת המחט ולהעבירה למיכל מיוחד. השימוש בכפפות בטיפולים אילו אינו חיוני, שכן בטיפולים אילו אין העברת דם, ובעוד שרגישותנו למטופל פוחתת, סכנת הדקירה במחט דרך הכפפה אינה פוחתת.

שיתוק ואובדן תחושה
שיתוק ואובדן תחושה יכולים להיגרם כתוצאה מטראומה ומחלות שונות הפוגעות במוח, בחוט השדרה או בעצבים הפריפריים.
כשנפגעים מסלולים מוטוריים במוח ובחוט השדרה, שיתוק השרירים יהיה בדרך-כלל ספסטי, כלומר השרירים יהיו נוקשים.
חיתוך מלא של עצב פריפרי כתוצאה מתאונה, מתרחש בדרך-כלל בגפים וגורם לשיתוק מלא ולחוסר תחושה באזורי העור המעוצבבים על-ידי אותו העצב. ניתוק שרירים מעצבים גורם לדלדול מהיר של השריר ולהצטמקותו תוך מספר שבועות.
לעתים, אובדן תחושה מלווה את השיתוק המוטורי וישנם מצבים בהם קיים רק אובדן תחושתי ללא חוסר מוטורי.

אין התווית נגד לטיפול ידני בשיתוק מוטורי, מלבד ממקרים שבהם השיתוק הופיעה לאחרונה ולא אובחנה הסיבה לשיתוק או שהשיתוק נגרם מפריצת דיסק.

קיימת התווית נגד מוחלטת לטיפול במוקסה באזור גוף ללא תחושה, זאת בגלל החשש ליצור כוויות. קיימת התווית נגד יחסית לטיפול בכוסות רוח באזור עם חוסר תחושה ובמידה ומחליטים לטפל, יש לעשות זאת בזהירות רבה.

מריחת שמנים וחומרים מגרים אחרים על אזורים עם חוסר תחושה בעייתית, מפני שהחולה לא ירגיש עקצוץ וגירוי במידה והוא רגיש לחומר.
אין התווית נגד לטיפול רפלקסולוגי במקרה של שיתוק מוטורי או חוסר תחושה. חשוב לציין, שבמטופלים עם שיתוק מוטורי מוחלט של הגפיים התחתונות, הנובע מפגיעה במוח או בחוט השדרה, גירוי כף הרגל באספקט הלטרלי גורם לאקטסנציה של הבוהן ופלקסיה של הברך באותה רגל. זהו רפלקס הנקרא רפלקס בבינסקי  ומהווה תופעה מוכרת במצבים אילו.

ילדים
השלב הראשון בעבודה עם ילדים הוא: Primum non nochere, כלומר- ראשית אל תזיק! כל התוויות הנגד במבוגרים חלות על הילדים אך בדרך כלל הן עניין קל יותר כיוון שאנו לא מצפים לגלות בילד פריצת דיסק, יתר לחץ דם או תרומבוזה ברגל. עבודה עם ילד מחייבת הכשרה מיוחדת בלימודי רפואה סינית לילדים.

מה בכל זאת עלול להיות בעייתי?
בראש הרשימה יש לשים מחלות זיהומיות אקוטיות. כל ילד עם פריחה או חום או גדילה של בלוטות לימפה חייב לעבוד דרך רופא טרם קבלתו לשיאצו. ככלל – אין אנו מטפלים בילדים עם מחלה זיהומית אקטיבית!!!

למידע נוסף


חומר זה מוגש כשירות ע´י הקליניקה של תמורות.   © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים
ולידע כללי בלבד.