מערכת חיסונית ותחלואת תינוקות בראי הרפואה הסינית והמערבית

מערכת חיסונית ותחלואת תינוקות בראי הרפואה הסינית והרפואה המערבית

מאת ד"ר ניר עמיר
מערכת החיסון מגנה על הילד בפני מחלות שונות. זוהי מערכת מורכבת הכוללת רקמות, תאים וחומרים מתווכים שונים. המערכת פועלת על פי מרקם עדין של איזונים. כאשר היא פועלת בחסר אנו נחשפים לוירוסים וחיידקים ולעתים אף לכאילו שלא היו תוקפים מערכת רגילה (פתוגנים אופורטוניסטים). לעומת זאת, כאשר המערכת החיסונית פועלת בעודף היא עלולה להכיר בגורם חיצוני שפולש זר ולהגיב באגרסיביות יתר, כפי שהדבר בא לידי ביטוי באלרגיות, או לתקוף את רקמות הגוף עצמו ולהוביל למחלות קשות (אוטואימוניות).
מסיבה זו, כל נסיון להגדיר ´חיזוק של מערכת חיסונית´ בעייתי. איזה חלק אנו מחזקים? יותר כדוריות לבנות מסוג מסוים (ויש הרבה)? את מערכות הזיכרון לטווח ארוך או את מערכות התקיפה לטווח הקצר? ואולי בטעות נחזק כאשר צריך דווקא להחליש?
גם ברפואה הסינית גישה של חיזוק בלבד נפסלת. מקובל להניח שחיזוק עלול ללכוד את הפתוגן במקום לאפשר לו לצאת. מסיבה זו, שימוש בצמחים מחזקי צ´י עלול להחמיר את המחלה ולהוביל אותה למהלך לא נכון במקום לאפשר לגוף לסלק אותה.
דוגמא לכך אנו מקבלים כאשר הורים מודאגים מתלוננים על ילד מנוזל תמידית ומבקשים בחנות הטבע צמח ש´יחזק´ את המערכת החיסונית (למשל צמח האסטרגלוס). ייתכן בהחלט שהילד מנוזל על רקע אלרגי. ´חיזוק´ המערכת החיסונית רק יחמיר את התופעה!

התייחסות חריפה ביותר ברפואה הסינית מובאת ע´י ד´ר Hyu ta Chuan לגבי שורש הג´ינסנג הנחשב כצמח מחזק:
´בין כל הדברים בעולם שהורסים אנשים, יש שהורסים את גוף האדם אך לא בהכרח את משפחתו, ויש שפוגעים במשפחה אך לא בהכרח הורגים את האדם, אך הג´ינסנג הוא הראשון בין החומרים שהורסים את משפחת האדם ואח´כ הורגים אותו.
בשימוש נכון הג´ינסנג יכול להציל ממחלות קשות. הוא יכול להזין חסרים ולעצור איבוד מרכיבים חיוניים (צ´י) לגוף. הג´ינסנג תמיד יעיל כשההשפעות המרושעות עזבו את גוף החולה, אך זה נשאר חלש ומותש, או כשהפולש המרושע חדר עמוק וכוחות הגוף הינם חלשים מלסלקו.

כדי לתמוך בחיסול המרושע יש לתת את הג´ינסנג יחד עם תרופות אחרות אשר מאפשרות את הוצאת הרשע החוצה.
עם זאת - לפני שנותנים ג´ינסנג יש לוודא האם הגוף חזק או חלש. חיזוק והזנת החולה בלבד יתמכו ברשע ויעזרו לו לחדור פנימה. במקרים מסוימים הרשע לא יעזוב את הגוף. במצבים קשים יותר - מוות!
משום שאנשים טיפשים מאמינים שתרופה יקרה היא תרופה טובה ומשום שטבע האדם להאמין שהזנה והעשרה טובים מהתקפה.
אם המטפל ייתן תרופה תוקפת והחולה ימות, המשפחה תאשים אותו. לכן, המטפלים מעדיפים לתת ג´ינסנג מתוך פזילה לעבר מתת ורצון למנוע האשמות (לכסתח) והנזק הינו עצום.
עוד שגיאות לגבי הג´ינסנג: שימוש רק משום שהוא במודה, או שזו דרך להראות עושרו של אדם, ויש המאמינים שיש ביכולתה של התרופה לשנות סדרי בריא, רק משום שהיא כל כך יקרה.
ולמה אני מציין שהג´ינסנג לא רק הורג את האדם אלא הורס את משפחתו? בעבר, מחירי הג´ינסנג היו זולים יחסית. היום מחירו כה יקר שהוא יכול לרושש משפחות. במצבי מחלה קשים הרבה מוכנים להקריב כל קורבן כדי להציל את יקירים.
מטפלים לא מתחשבים ברגשות המשפחה ומפריזים ברישום הג´ינסנג. למטפלים שטעו במרשם עוד ניתן לסלוח, אבל אילו, שיום אחר יום, פוגעים והורסים משפחות, נחשבים לגנבים ושודדים.
על המטפל לבדוק תחילה שהבעיה נובעת מחסר אמיתי ולהתחשב ביכולת משפחת המטופל ובסיכויי החלמת המטפל.´

מאידך, ניתן לטעון כי הפתוגנים (מחוללי המחלות כדוגמת וירוסים או חיידקים) התוקפים אותנו פוגעים בילדים מסוימים ולא בכל ילד. הרי ילד חולה שהגיע לגן אמור להדביק את כל ילדי הגן, ובכל זאת רק חלק מהם חולה לעתים קרובות. מכאן שלא רק הגורם החיצוני מעורר את המחלה ויש לקחת בחשבון את יכולת ההתמודדות של הגוף.

ניתן להחליט לבודד את הילד זמן רב ככל האפשר. לדעתי, תהליך זה אינו נכון. מוטב שהילד ייחשף למחלות כבר בגיל צעיר (אלא אם יש לו כשל מולד של המערכת החיסונית) כדי שיתחסן. מכאן שמטרתנו לא למנוע מחלות אלא לאפשר לילד לעבור אותן בצורתן התת קלינית, ככל שניתן.

שאלה אחרת שמתעוררת כאן היא האם כדאי לחסן ילדים. אין ספק שבגן בו הילדים מחוסנים, רמת התחלואה תרד משמעותית. אמנם יש פה ושם ויכוחים אידיאולוגים האם יש לחסן ובמה לחסן, אולם הקונצנזוס הרפואי כיום גורס שחיסון הוא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר שהורידו את תחלואת (ומות) הילדים במאה האחרונה.
אלא שעיקר הדיון כאן אינו האם לחסן או לא. אני יוצא מנקודת הנחה שרוב הילדים במדינה מחוסנים. אני מניח שעיקר דאגת ההורים היא לא למחלות ילדים אותן (במקרה שהחיסון לא כיסה) עוברים פעם אחת אלא ההדבקות החוזרת הכוללות מחלות דרכי נשימה עליונות כגון נזלת או דלקות גרון, מחלות חום וכן מחלות המלוות בשלשולים.

מכאן שמומלץ להפחית את עוצמת המחלה אך לא למנוע את חשיפתה. כך מערכת החיסון של הרך לומדת להכיר את המחלה ולהימנע ממנה בעתיד.

מהם הגורמים שעלולים להחמיר את תגובת הילד למחלות?
א - חשיפה למחלות בגן ילדים. על תופעה זו דנו קודם והסכמנו שאין טעם ´לברוח´ ממנה. עדיף להתמודד עם מחוללי המחלה וללמוד להתגבר עליהן.
ב - ילד חלש. הכוונה כאן שהילד לא סיים מחלה קודמת והוחזר לגן בטרם החלים לגמרי. מצבו הגופני פגיע והוא חשוף למחלה חדשה שתדגור בו מרגע שחזר לגן. תוך מספר ימים הוא יחלה מחדש.
ג - תנאים סביבתיים. ידוע שעישון פסיבי ומצבי סטרס (עקה) סביבתיים מחלישים את יכולת ההתמודדות של הילד עם מחלות סביבתיות. שיפור מצב הרוח, העסקת הילד ועידודו יסייעו לו לעבור את המחלה ביתר קלות.
ד - השמנה. מחקרים חדשים תומכים בעובדה שתינוקות או ילדים שמנים חשופים ליותר מחלות. חלק מהבעיה היא שההורים אינם מזהים מתי הילד בעודף משקל. הכוונה כאן אינה להכניס את הילד למשטר דיאטה אבל בהחלט כן להנחות תזונה נכונה בבית.
ה - מחסור ברכיבי תזונה. אמנם אין הוכחה ישירה שחסר בויטמינים מוביל ליתר ´מחלות חורף´ אבל מקובל להניח שתזונה מגוונת שעשירה בויטמינים (כדוגמת C , D ו- B ) ומינרלים (כדוגמת אבץ) עשויים לצמצם תחלואה או לסייע לילד לעבור את המחלה ביתר קלות.
ו - פרוביוטיקה ופרהביוטיקה. מחקרים שונים תומכים באפשרות שהימצאות חיידקים ´טובים´ במערכת העיכול מסייעת למערכת החיסונית להתגבר על מחלות. לצורך כך לא רק זקוקים לחיידקים הפרוביוטים אלא גם למזון עבורם (פרהביוטיקה). מזון טוב כולל סיבים תזונתיים מסיסי מים כדוגמת FOS המצויים במזונות שונים כמו קוואקר.

ומה לגבי מזונות המחלישים את מערכת החיסון?
קיימת סברה שסוכר ומוצריו, מוצרי חיטה, מוצרי חלב ואולי גם מוצרי סויה פוגעים במערכת החיסון ומובילים ליצירת ליחה. הדברים לא הוכחו במסגרת מחקרים מקובלים אולם, גם ללא מחקרים, ההיגיון מורה שצריכת יתר של מזונות עתירי סוכר אינה טובה לבריאות בכל מובן שהוא.
לגבי צריכת סויה, חיטה או מוצרי חלב, כאן הדעות חלוקות. אין ספק שילדים רגישים או אלרגיים צריכים להימנע ממזונות אילו, אך מה לגבי אותם שלא הוכחה כל רגישות? במקרים שונים ניתן לבצע בדיקת אלימינציה של המזונות החשודים כבעייתיים ולאחר מספר שבועות להחזיר אותם בהדרגה. מבחן התוצאות הקליניות יקבע עד כמה נחוץ למנוע מילד מזון זה או אחר.
בתינוקות בני יומם מקובל להניח שהנקה היא גורם מונע מחלות. נראה שזוהי עובדה נכונה אך יש לסייג אותה על פי מצבה של האם. אם היא ניזונה כהלכה, מצב רוחה טוב והיא ששה להניק, אין ספק שזהו המזון העדיף ביותר. אם, לעומת זאת, היא חלשה וחולה, או במצב רוח רע להנקה, התינוק לא יקבל את כל רכיבי המזון החיוניים לו ולעתים ימנע מהנקה לשם הנאתו משום שיחוש שהאם לא מעוניינת להמשיך. במצב זה עדיף לחלק את שעות ההנקה עם תוספת תחליפי חלב ולהפעיל את האב ככל שניתן על מנת לאפשר לאם להשיב כוחות ולהתאושש מההריון והלידה.

כותב: ד"ר ניר עמיר, מנהל מרפאה משלימה לילדים במרכז רפואי וולפסון ויחד עם גיורא ליכט, מנהלי תמורות - בית הספר לרפואה סינית, שיאצו וטווינה.



חומר זה מוגש כשירות ע´י צוות ההדרכה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.