מעשה ברחוב

מעשה ברחוב
שיר לפי חמש הפאזות

מאת אפרת משה - מטפלת ברפואה סינית - שיאצו וטווינא



מעשה ברחוב
במקום לא קרוב
שם חיים אנשים
על פי טעמים

היה שם בית אדום וגדול
גר שם איש שיש לו הכל
עם פרצוף די נפוח
וצחוק לא מוסבר
לפספס אותו בטוח
זה דבר שאי אפשר.
הוא היה אוכל קבוע
כל שבוע ושבוע
רק חריף אדום כאש
ששורף ומייבש.
עם אוכל די קבוע
זה הרי דבר ידוע
רק תכונה אחת לו יש
זו תכונה של איש עם אש.

במרכז הרחוב
היה בית צהוב
גרה שם אישה
עם לב רחב וטוב.
למרות שתמיד דאגה לתזונה
העדיפה ארוחה מתוקה ושמנה.
נעה בביתה במין כזו כבדות,
ותמיד התלוננה על לאות ועייפות.
עיבדה ת´אדמה, טיפחה את הגינה,
ומפרותיה לכולם תמיד נתנה.
עם אוכל די קבוע
זה הרי דבר ידוע
תכונה אחת לה מתוקה
שהיא כזו מעניקה.

היה לה שכן בבית ירוק
השתלט לה על הבית ואותה רצה לזרוק.
טיפוס של מנהל , חשוב ומצליח
מעניין אותו מאוד איך יכול הוא להרוויח.
לאכול אהב חמוץ,
מלפפון – ממש פיצוץ!!!
עצבני הוא וכועס
ואת כולם תמיד רומס.
עם אוכל די קבוע
זה הרי דבר ידוע
אם אוכלים רק חמוצים
מכעס מתפוצצים.

בבית פינתי
לבן ומתכתי
גר לו איש עצוב
מצב רוחו נראה עלוב.
אוכל הוא אוכל מר וקר
ובגלל זה הוא ממורמר.
אין לו חברים – כי הוא טיפוס סגור
לגעת לו בכסף – זה ממש אסור!
עם אוכל די קבוע
זה הרי דבר ידוע
אם אוכלים כרובית המון
נהיה פרצוף של צנון.

בבית הכחול קרוב לים
גר איש זקן שכמעט אינו נרדם.
הוא אוכל המון מלוח,
אך מת מפחד מכל משב רוח.
´אל תשאיר חלון פתוח
זה עושה לי מצב רוח!´
עם אוכל די קבוע
זה הרי דבר ידוע
כשרק מלח מוסיפים
נהיים קצת פחדנים.

ופתאום יום אחד שם בשכונה,
בית חדש צבעוני לו נבנה,
ובבית גר לו איש
אין איש יודע כיצד הוא מרגיש,
לפעמים הוא צוחק בטירוף לא מוסבר,
לפעמים הוא כועס, לפעמים ממורמר.
פעם סיפר שעצוב בגשמים,
ושקצת גם הוא מפחד מעכברים...
הוא אדם די נחמד ואדיב כמובן,
מי זה הטיפוס?
זה ממש לא מובן.

כולם בו הביטו,
ריכולים עליו הלעיטו
אף אחד לא הבין
איך יש לו כל כך הרבה צבעים?
ומילא צבעים כה רבים – זה נסלח,
אך מגוון טעמים – זה ממש מהפך!
מערבב הוא בסיר
פלפל שום ושמיר,
איך יש לו האומץ
להוסיף כפית של חומץ???

כך קרה יום אחד שהאיש המוזר
הזמין לביתו את שכניו מהכפר
הוא עמל וטרח והכין ארוחה
עם צ´ילי, כרובית, פשטידה מלוחה,
הוא בישל בהנאה מתוק וחריף,
כל מי שטעם, מחמאות עליו הרעיף.

הם בילו כך את הערב שעות כה ארוכות
כשהוא מסביר על טעמים, ריחות ורגשות.
את האוכל לערבב
זה חשוב מאוד ללב
ושיהיה קצת מגוון
זה בריא גם לישבן...

כל אחד ממקומו החל לשוחח,
עם זה לידו שהיה גם אורח,
הם החלו לטעום גם צבעים אחרים,
והכירו סוף סוף טעמים חדשים,
הם כל כך נהנו איש מרעהו,
עד ששכחו ששונה היה מראהו.
מעכשיו מבינים כל אנשי הרחוב
למה סוג אוכל אחד זה לא דבר טוב.
נהיה משעמם ומאוד לא נעים,
וכך לא מוצאים הרבה חברים.
קצת שוקולד, אפשר גם ביצה,
ומומלץ לא לשכוח אפונה וקציצה,
לכולם כבר ידוע הסוד בגדול
צריך לאכול קצת מהכל.
אפשר לאמר בקולי קולות
שטעמים וריחות זה הרי רגשות.

כתבה: אפרת משה , מטפלת בשיאצו טווינא - רפואה סינית.