על ראש השנה הסיני ושנת השור

על ראש השנה הסיני ושנת השור

מאת יוכי קשת

לפני שנים רבות התבוננו הסינים בשינויים המתחוללים באופן סדיר, רצוף וקבוע בטבע ובעיקר בתופעות של אור וחושך, בהירות וכהות. הם נוכחו לדעת כי הבהירות הביאה עימה הבנה ותנועה מהירה והכהות הביאה עמה צללים, חוסר בהירות ותנועה מואטת. ליסוד הבהיר שבטבע הקוסמי וכהד לו בגרעין האנושי הם קראו יאנג והוא סימל את השאיפה ליציב ולקבוע. ליסוד הכהה שבטבע הם קראו יין והוא סימל וייצג את הרכות והשינוי. להמחשת הרעיון הם בחרו בסמל מעגלי, סמל הטאי - צ´י ובו מתואר בצורה גרפית רעיון המחזוריות והשינויים הדינמיים המתרחשים בין שתי המהויות הנפרדות והמשלימות הנ´ל.
מהרגע בו התעצבה והתגבשה תפיסה זו, כל תופעות הטבע הוסברו דרך הדינאמיקה המשתנה שבין היין ליאנג.
כחלק מן ההתבוננות המחזורית התגבשה יחידת הזמן של יום, חודש ושנה בתרבות הסינית.
המילה שנה נגזרת מהמילה הישנות כלומר היא נושאת בחובה משמעות של דבר החוזר שוב ושוב על עצמו. התופעות חוזרות על עצמן באופן מעגלי ומחזורי במרווחים ומקצבים ידועים מראש. המילה ´ראש´ נגזרת מהמילה ראשון ומלמדת על התחלה, קצה וראשית.

ראש השנה הסיני נחגג בדרך כלל בחורף בין סוף ינואר לאמצע פברואר. הוא מסמן את נקודת הזמן בה ניתן לחזות בתופעות החורף המגיעות לשיאן ומשתנות. קור, שלגים, גשמים וחשכה נוכחים בטבע בזמן זה בעוצמה רבה, אך בקצה המערכת האקלימית אנו עדים להופעתם של שינויים: תהפוכות ומעברים בין סוגי אקלים שונים, שעות האור שהולכות ומתארכות, וניצני פריחה אביבית ראשונים מופיעים.

רעיון ההתחלה או הראשית הנובעת מתוך החשוך, השקט והנסתר, מתקשר לתפיסת העולם המזרחית העתיקה הגורסת שאין יצירה של יש מאין. שורשיו של היום החדש נעוצים ביום שחלף, תינוק מתחיל את חייו כעובר ברחם אימו ונבט מקורו בזרע שהתפתח בבטן האדמה.
מתוך ההתבוננות בטבע ובמופעיו התגבשה התובנה הסינית הקדומה אודות התמורות והשינויים העומדים בבסיס היחסים בין יין ליאנג ובהמשך לרעיון האנרגיה שמגיעה לשיאה ולכן חייבת להשתנות, להיות מותמרת, לאנרגיה הנולדת ממנה וממשיכה אותה. כך לעד, במחזוריות קבועה ומנחמת, הסוף נושק להתחלה והראשית לאחרית. ניתן להבין הכל כפוטנציאל ומימוש. חורף כפוטנציאל הצמיחה ולילה כבסיס לתנועה.

בהתאם לתפישת עולם זו, ראש השנה הסיני נקבע לזמן בשנה בו החורף הגיע כבר לשיאו אך האביב עוד לא ממש מורגש. בזמן ביניים זה, שלאחר השיא וטרם ההתגשמות, מונחות כל ההתחלות החדשות.

לוח השנה הסיני, נערך בסביבות שנת 2600 לפני הספירה. הוא מבוסס על שילוב בין השנה הלונארית (שנת ירח) לבין השנה הסולארית (שנת שמש). הירח תואם את היסוד הכהה שבטבע ולכן זוהה עם אנרגיית היין. השמש מצידה תואמת את היסוד הבהיר שבטבע ולכן זוהתה עם אנרגיית היאנג. מכאן שמו של לוח השנה הסיני: Yin Yang Li כלומר לוח יין/יאנג או לוח לונארי – סולארי.
ראש השנה בסין נחגג כחג משפחתי ומאופיין בצורתו המסורתית בטקסים המודים לטבע על השפע ועל החיים. בחג זה הסינים מברכים את האמהות והאבות הקדמונים של המשפחה שהלכו לעולמם ואת ההורים הקדמוניים שיצרו את העולם. דמויות מיתולוגיות של ההורים הקדמונים עולות ומוזכרות בחג זה:
הראשון ביניהם הוא פאן -גו, המייצג את ימי הבראשית. הוא בקע מהביצה בהפרידו את שני חלקיה, הגדיר את השמים והארץ ואיפשר לאור לפזר את העלטה.
מצטרפת אליו בגן העדן הראשון נו -ווה, שיצרה או לשה את המין האנושי מהאדמה הצהובה ואחראית גם על המשך קיומו, יחד עם אחיה/בן זוגה פו -שי. ועוד.
הארוחה המשפחתית המסורתית נקראת Wei Lu שפירושה מסובים סביב התנור או האש. ניתן אולי לראות בהסבה זו סביב האש והחום של התנור את גילגולה המודרני של מדורת השבט הקדומה.

האסטרונומיה הסינית
האסטרונומיה הסינית התפתחה לאורך שנים רבות ומרתקות של חשיבה, הגות והתבוננות בטבע היקום על תופעותיו המשתנות ומופעיו המחזוריים. היא יוצרת קשר מושכל בין התופעות הנ´ל לבין מופעי הגוף האנושי.
שנים רבות של תצפיות מדעיות על מהלך הכוכבים בשמים וזיקתם אל כדור הארץ והחיים שעל פניו, הביאו למסקנה שהשפעתם של הכוכבים ניכרת היטב בתופעות מחזוריות כגון מופעי האור והחושך, מהלכי היום והלילה, עונות השנה, התחממות והתקררות, אקלימים, גאות ושפל, ועוד.
תפישת העולם של הסינים רואה את העולם כתמונת מראה, בה כדור הארץ הוא בבואה של היקום כולו. מתוך כך, השמש, הירח וכוכבי הלכת הם חלק מהיסודות שבראו והגדירו את העולם: כוכב חמה נקשר ליסוד ולתנועת המים, צדק לעץ, מאדים לאש, שבתאי לאדמה ונוגה למתכת. ידע זה תועד בהרחבה בטקסטים סיניים קלאסיים.
ספר השאלות הפשוטות (NEI CHING) מיוחס לקיסר הצהוב Huang Ti, דמות אגדתית בתרבות הסינית.
ספר התמורות והשינויים (I CHING ), מיוחס ל Fu-Shi הוא המקור שלנו לידע אודות האסטרונומיה והאסטרולוגיה הסינית. ספר זה מתאר את כל אפשרויות הקשר והיחסים שיתכנו בין מהויות היין והיאנג בכל הספירות; מרחבי הקיום החיצוניים והפנימיים של הגוף והתודעה האנושית וממנו נגזרת תורת הענפים והגזעים של האסטרולוגיה הסינית.

האסטרולוגיה הסינית ותאורית הגזעים והענפים
מתוך האסטרונומיה החוקרת את הכוכבים וגרמי השמיים, נגזרת האסטרולוגיה העוסקת בחיזוי העתיד על פי מצב הכוכבים וגרמי השמים.
ספירת השנים הסיניות מבוססת על מחזור בן 12 ענפים וחמישה גזעים , כך שהשילוב חוזר על עצמו במחזוריות של 60 שנה. כל 60 מחזורים (3600 שנה) נקראים עידן.
12 הענפים הארציים תואמים את שנים עשר חודשי השנה ומתארים מחזוריות של 12 שנים. כל ענף מיוצג על ידי חיה : עכבר, שור, נמר, ארנבת, דרקון, נחש, סוס, עז, קוף, תרנגול, כלב וחזיר בר.




במקביל לענפים הארציים קיימים 10 גזעים שמימיים המייצגים חמש תנועות או יסודות החוזרים על עצמם פעמיים והם המרכיבים את העולם: מים, עץ, אש, אדמה ומתכת. חמש השנים הראשונות של כל גזע מאופיינים על ידי תכונות היאנג של כל יסוד וחמש השנים הבאות מייצגים את תכונות היין של כל יסוד.
לכל יסוד או תנועה משויך איבר גוף. מכיוון שהיסוד חוזר פעמיים כל עשר שנים, הרי שלכל יסוד שני איברי גוף מתאימים במהלך 12 שנות מחזור (ענפים). לכל איבר שעתיים ביממה בהן הוא נמצא בשיאו ופעילותו מוגברת. רעיון זה לקוח מתיאורית השעון הבילוגי הסיני שעל פיו לכל איבר זמן קצוב במהלך היממה בו הוא מופיע.
לדוגמה: בשנת 2008 התחיל מחזור חדש של 12 שנים שהחל בענף הראשון ( (TZE
הענף מיוצג על ידי החיה- עכבר, האיבר- כיס המרה שהופעתו בין השעות 23.00 -1.00,
הגזע הינו יסוד המים. השנה הנוכחית, שנת 2009, מתקשרת לענף השני ( (SHOU. במחזור 12 הענפים הוא מיוצג על- ידי השור ואיבר הכבד. הגזע הינו יסוד האדמה. שעות איבר הכבד הן בין 1:00-3:00 . יסוד האדמה הינו המרכז אליו תמיד שבים וממנו יוצאים אל המהלכים הבאים של החיים. במחזור השעות והשנים, בין החורף לאביב, ענף השור היוצא מגזע האדמה מאפשר את המעבר מחושך לאור, מלילה ליום וממנוחה לפעולה.



שנת השור - יסוד האדמה
דמות השור
שנת 2009, היא השנה השנייה במחזור 12 השנים שהחל בשנת 2008. ומכאן שהיא גם הענף השני המייצג את החודש השני ואת החיה שור/פרה . הגזע של השנה הוא יסוד האדמה.




השור או הפרה סימלו בעולם העתיק את יסוד האדמה. השור (או התאו) הוא החיה בה השתמשו לחרישת האדמה, לדיש ולייצור בשר ומכאן יוחסו לו תכונות כגון: התמדה, נחישות וחריצות. הפרה אשר בחלבה ובבשרה השתמשו למאכל ייצגה תכונות כמו הזנה, נתינה ונדיבות. המילים עצמן פר ופרה נגזרות מהמילה פריון מה שבא ללמדנו על הקשר שנוצר בין דמותם לבין נושאים כמו תנובה (תנובת האדמה ותנובת הפרה), און מיני, פריון, הזנה, ועוד. אף מבנה גופם הכבד, ותנועתם האיטית ומחזורית, שיוו להם תכונות שיוחסו לתנועת / יסוד האדמה.
מיתוסים וטקסי פולחן רבים נרקמו סביב שתי חיות אלה.
במיתוס הבריאה המצרי, הפר/ה שימשו כסמל פרעוני עתיק ונפוץ. המלכה/אלה המצרית הקדומה איזיס הייתה אלת האדמה והפריון. כתרה היה שתי קרני פרה. אוזיריס אחיה/ בן זוגה, אל המתים, קשור לירח המלא העולה במזל שור. גם האלה חתחור מופיעה בצורה של פרה.

במיתולוגיה היוונית, האל זאוס לבש דמות של פר אשר הוליד עם הנסיכה אירופה את מינוס מלך כרתים. מזיווגם של פסיפאי (´הזורחת לכל´), שגילמה את הלבנה ולבשה צורה של פרה, ומינוס שגילם בדמותו את השמש ולבש צורה של פר לבן, נולד המינוטאורוס – האדם בעל ראש של פר.
הפר והפרה שייצגו בדמותם את הזיווג בין הלבנה שייצגה את יסוד המים, לבין השמש שייצג את יסוד האש, שיקפו במיתוסים הקדומים את ברכת הפריון והשפע שהוצעו מהטבע לאדם.

בהינדואיזם, הפרה והשור נחשבים לקדושים. הפרה היא אם כל האלים והסמל לכלל מתנותיה של אמא אדמה לכלל ברואיה. מתוך קדושת האדמה נובעת קדושת הפרה, כסמל קדושת כל בעלי החיים וקדושת החיים עצמם. לכן ההינדים נמנעים מלהרוג ולאכול את הפרה ואת השור. הינדי שומר מסורת לא רק שלא יאכל בשר פרה ושור אלא אף לא יעשה כל שימוש בעור הפרה. חלב הפרה משמש בטקסים דתיים כסמל של קדושה וחזרה לאדמה.

המושג פרה קדושה משמש בהשאלה בעברית לתאור ערכים אמונות ומיתוסים שאין להטיל בהם ספק או לשנותם. המושג ´לשחוט פרה קדושה´ בא לתאר מצב בו הוטל ספק במוסכמה חשובה ומשמעותית.
על- פי המסורת היהודית, שמה של רבקה אימנו נגזר מהמילה ´עגלת מרבק´ (ירמיהו מו/כא, עמוס ו/ד) שפרושו העגלה הדשנה או המוזנת היטב. משמעות השם לאה באכדית הוא: פרה קשישה. סימלו של שבט אפרים היה הפר.
במקרא נעשה שימוש רב בדמות העגלה/הפרה והעגל/שור כסמלים רבי עוצמה גם אם לעתים שנויים במחלוקת כך לדוגמא: עגל הזהב כסמל אלילי בסיפור הר סיני, השור בתיאור מעשה המרכבה ביחזקאל, פרשת דם הפרה האדומה כסמל לטוהרה וזיכוך הטמאים ( במדבר יט), ועוד.

עוד מעניין לציין את סמיכות הזמנים בין ראש השנה הסיני לבין חג האילנות ( טו בשבט) בו חוגגים על - פי המסורת היהודית את פריון האדמה ומברכים על תנובתה.

יסוד האדמה
על פי הפילוסופיה הסינית אנרגיית האדמה משפיעה עלינו בשני מישורים:
במישור הראשון, אנרגיה זו היא סמל לקבלה, פריון, הזנה, התמדה, נתינה ויציבות. במישור השני היא מייצגת את נושא המעברים בין תקופות ומישורי זמן בחיים. הדימוי של שנה זו תואם את יסוד האדמה ואת האנרגיה המאפיינת אותה. הציור הגרפי של הסימנייה היא ידיים אחוזות יחד, פתוחות בחציין. הידיים מחזיקות שתיל, צמח צעיר ביניהן, באחיזה רגועה ורכה שיש בה התרגעות המאפשרת לנוע ולפרוח. זהו זמן המסמל הזדמנויות והתחלות חדשות ורעננות. הסימניה תואמת את הגננות וההורות המטיבה עם הרכים בשנים.

חיבור אל האדמה מעלה את התמונה הבאה: התמדה, ביטחון ויציבות כמו גם תחושת הזנה מנטלית ופיזית הם הבסיס ליכולתנו להכיל שינויים ולהגיב אליהם בגמישות.
ההזנה כוללת מסר של איזון ובריאות. על מנת שנוכל להזין את הגוף במזון איכותי שישמור על נקיונו ועל חיוניותו, חובה עלינו להקדים ולנקות את האדמה עליה אנו חיים ואת מקורות המים המחלחלים לתוכה מרעלים ישנים ולהזין אותה בחומרים נקיים.
בהקבלה, הכבד, מייצג האדמה בשנה זו הוא איבר הגוף הכבד ביותר, הוא מכיל הדם ומטהרו. על מנת שיפעל כראוי עלינו לנקותו מרעלים קיימים ולהקפיד שלא להכביד עליו ברעלים נוספים. בשנה זו הגוף זקוק לכך מאוד.
הפילוסופיה הסינית מציעה, שלפני הנקיון הפיסי יש להקדים ולנקות את הגוף ברמה המנטלית/חשיבתית. על כך הופקד בן זוגו של הכבד ביחסי יין/יאנג, כיס המרה, השייך לענף הראשון במעגל 12 השנים (שנת 2008) ולשעתיים הראשונות ביממה ( 23:00-1:00). נקיון זה מתרחש בזמן השינה ובאמצעות החלומות המנקים ממסך התודעה תמונות ומראות מיותרים.


החיבור בין תאוריית הגזעים והענפים והאי- צ´ינג

תורת הגזעים והענפים שהיא זרם פילוסופי וכלי טיפולי ברפואה הסינית, נעזרת בתובנות המגיעות מהאסטרונומיה אודות טבעו של היקום המשתקף בטבע בכלל ובאדם בפרט,
ולעתים אף משתמשת באסטרולוגיה בנסיון לחזות חוסרי איזון אפשריים על מנת להקדים להם תרופה.
אחת מהדרכים להבנת הקשר ההדוק שבין האסטרונומיה לאסטרולוגיה הסינית, היא התעמקות בספר התמורות והשינויים - אי - צ´ינג (I- CHING). כאמור, הסינים הקדומים ניסו להסביר את עולם התופעות דרך הדינמיקה המשתנה שבין היין ליאנג. אך עוד טרם שנוצרו מושגים אלו השתמשו במנחים להפכים כמו קשה/ מוצק, רך/ משתנה שציינו גם פעולה לעומת מנוחה וגם תגובה לעומת ויתור.




הקשה והמוצק שורטט בקו שלם ------- הרך והמשתנה בקו מקוטע -- --
זה היה הבסיס לאי-צ´ינג, מן הספרים המפוארים ביותר בהגות הסינית. בהמשך נוצרו שמונה סימנים גרפים לצרופים השונים שיתכנו משילובם של הקווים השלמים והקווים המקוטעים. אילו נקראו טריגרמות (תלתונים). הקו השלם נקרא קו של יאנג והקו החצוי קו של יין.
שמונה הטריגרמות מתאימות לשמונת יסודות היקום לפי התפישה הסינית הקדומה: שמים, אגם, אש, רעם, רוח, מים, הר וארץ.
מחיבורן של כל שתי טריגרמות יחד מתקבלת מערכת של 64 הקסגרמות (משושונים). לכל אחת ואחת ניתן שם וצורפה פרשנות רחבה.
על פי תורת הגזעים והענפים, לכל שנה משוייכת הקסגרמה אחת המתארת את אופיה של השנה, את מהלכה ואת הצפוי בה.
ההקסגרמה של שנת השור שהחלה ב 26 בינואר ( או בארבעה בפברואר על- פי הפנג שווי) משרטטת שני קווי יאנג תחתונים ומעליהם ארבעה קווי יין. ההקסגרמה הנקראת לִין מורכבת משתי טריגרמות: אגם ואדמה.


לפניכם ההקסגרמה:


פרוש שמה של הקסגרמה זו הוא: גדילה והתעצמות וכן קידום והתקרבות. גדלים ומתעצמים החום, האור והתנועה המיוצגים על ידי שני קווי יאנג. אילו בוקעים מתוך הקור, השקט והמנוחה המיוצגים על ידי ארבעת קווי היין. ההקסגרמה לִין מסמלת גם את תקופת המעבר שבין החורף לאביב. האנרגיה היא של האדמה במופע של פריון, התרגעות ורוך המאפשרים לצמחים הצעירים ללבלב בתוכה ומתוכה.

כאמור, ההקסגרמה מורכבת משתי טריגרמות: אגם ואדמה.
טריגרמת האגם מסמלת שימחה, עליצות ושביעות רצון
טריגרמת האדמה מסמלת תבונה, קבלה והתמסרות.
ההתקרבות המרומזת בשמה של ההקסגרמה היא זו של האדמה אל האגם. ההתקרבות היא בעלת פוטנציאל להצלחה שתביא עימה שימחה ושביעות רצון, אך דורשת נחישות, התמדה, תבונה והתמסרות. זו התקרבות של תנועות, יסודות או אנשים, השונים זה מזה במעמדם המגששים אל קירבה ודו- שיח.
בלשון הטקסט נאמר:
להתקרבות צפויה הצלחה אדירה
חשוב להתמיד
בבוא החודש השמיני
צפויה פורענות

הפרשנות: באם לא תושג הקירבה המיוחלת, בחודש השמיני יחולו פורענות ונסיגה.
ולמה דווקא בחודש השמיני?
כמו באסטרולוגיה המערבית גם בזו הסינית , לכל ענף יש ´אופק´. כלומר, ענף נגדי ומשלים לו. זוגות הענפים או ה ´מזלות´ תואמים גם את השעון הביולוגי הסיני בו שעות השיא של איבר אחד הן שעות השפל של האיבר הנגדי לו במעגל השעות.
לדוגמא: שנת השור מתייחסת לאיבר הכבד הנמצא בשיאו בין השעות 1:00-3:00 אחרי חצות הלילה או לפנות בוקר. מולו, בשעון בין השעות 13:00-15:00 , נמצא בשפל ובמיעוט אנרגיה את שעת (וגם שנת) העז, המתייחסת לאיבר המעי הדק. אלה הן תמונת מראה האחת של רעותה גם במובן הציורי והסימבולי כפי שהוא בא לידי ביטוי בהקסגרמות שלהן, דהיינו ברצף הסידורי של ששת הקווים.


השוואה בין הקסגרמה לין (של שנת השור) להקסגרמה טון (שנת העז) המהווה את האופק של לין:


כאמור, שנת 2009 היא הענף השני במחזור 12 השנים, החודש השני מתוך 12 חודשי השנה. הענף השמיני שהוא גם החודש השמיני מציג את ההקסגרמה Tun שמשמעותה הוא נסיגה. דהיינו ההפך מההתקרבות המובטחת של ההקסגרמה לין.
הטריגרמה התחתונה היא זו של ההר (שני קווי יין תחתונים וקו יאנג) המסמל נסיגה מתנאים המזוהים כהרסניים והתבודדות לשם שמירת מרחק. ומעל טריגרמת ההר: השמיים (שלושה קווי יאנג).

סיכום שתי ההקסגרמות מעלה את הדימוי הבא:
ההתקרבות והמפגש מביאים עימם פוטנציאל למפגש בין האדמה הנושאת עימה תבונה, נתינה ומסירות, לבין האגם המסמל את העליצות ושביעות הרצון. באם לא תצלח ההתקרבות, תחול נסיגה אל מקום של שקט והירהור תחת חסותם של השמיים. האגם הופך להר והאדמה לשמיים.
בתנאים בהם גובר החושך ניתן לסגת אל מקומות של שקט והתבוננות פנימית.
שיפוט מזהיר מפורענות מפני שיש כאן שיעור חשוב לחיים: כאשר הושטת היד לקירבה מתוך רצון לתת ולהעניק לא מצליחה, יש לסגת ולפנות את הדרך באצילות. נסיגה לא מתוך תחושה של תבוסה ונקמנות אלא מתוך מקום של רכות, וקבלת הדין, נסיגה אל מקום של שקט פנימי והתחדשות.


פרשנות חופשית אקטואלית
ההקסגרמה Lin ( אגם ואדמה) המלווה שנה זו, מסבה את תשומת לבנו לנושא מקורות המים שמתחת לאדמה ובקרבתה.
האגם מתחת לאדמה, הוא מציאותם וקיומם של חומרים המהווים את עורקי החיים ומצויים במצב צבירה נוזלי מתחת לאדמה. מכאן, משמעות השנה וההקסגרמה כשנה של הפריה, פריון, הזנה, התרגעות ונתינה לאחיזות להשתחרר ולדברים להתגלות.
בהקשר זה, אולי ניתן לראות כסנונית ראשונה את מציאת מרבצי הגז באדמה ובסמוך למים במפרץ חיפה.
בישראל 2009, לאחר שנתיים של בצורת, התמעטותם הניכרת של מקורות מים זמינים וכן איכותם הירודה, תובעת מאיתנו הכרה מושכלת בחיוניותם. עלינו להבין את יחסי הגומלין ההדוקים שבין האדמה למים: המים מחיים את האדמה, מעניקים לה את גמישותה ופריונה, והאדמה היא התוחמת ונותנת שם וצורה למים. היחסיות הנכונה בין המים לאדמה קובעת את מידת גמישותה ופריונה.
בנוסף, עוד מקדמת דנן, יסודות המים והאדמה היו היסודות התוחמים ומגדירים אזורי מחיה מחד, וסמל למקורות משותפים וליחסי קירבה מאידך. סיכסוכי עמים עקובים מדם ובריתות שלום לעולם סבבו סביב שני היסודות הללו.
ההרחבה של משמעות ההקסגרמה לין מספרת לנו ששנה זו מציעה הזדמנות להתקרבות ומפגש פורה בין אלמנטים שונים שיונקים מאותם מקורות ושורשים משותפים.

לסיכום: נושאים כמו מיחזור מים, שמירה על מקורות מים קיימים, ניקוי מי התהום, הפסקת הזרמת כימיקלים לאדמה ולמים, הם הנושאים עליהם יש לתת את הדעת בשנה זו (כמו בכל שנה) על מנת לשמור על איזון בריאות והרמוניה.

Sun Nien Fai Lok
新年快乐
בעברית: שנה טובה

מאמר זה נכתב על ידי יוכי קשת, מורה ומטפלת ברפואה סינית ורפלקסולוגיה