התוויות נגד בפסיכיאטריה

הטיפול בחולה הפסיכיאטרי דורש רגישות ושיתוף פעולה הדוק עם הרופא המטפל. הכשרת המטפלים כאן היא לא רק בנתינת טיפול במגע, דיקור או צמחים, למשל אלא לימודי רפואה משלימה בהיקף שיאפשר זהירות מנזק פוטנציאלי למטופל.

התוויות נגד מוחלטות:
* כל מצב פסיכוטי: התקף חריף של סכיזופרניה הפרעה דלוזיונלית, דיכאון פסיכוטי, מניה, פסיכוזה ´אורגנית´ שכתוצאה מתרופות, סמים ואלכוהול או מצב גופני או מחלה גופנית ומצבים אחרים (´שונות´).
* דיכאון מאז´ורי עם אובדנות בדרגת סיכון גבוהה וכל מצב אובדני מסוכן אחר.
* הפרעת אישיות אנטי סוציאלית.
* העברה או העברת נגד חזקה (שאי שפשר לעבוד עליה מסיבות של המטופל או של המטפל או האינטראקציה שבינם).
* ´אינטרס´ בולט של המטפל או המטופל.

התוויות נגד יחסיות:
* דיכאון מאז´ורי עם אובדנות ´קלה´, כשיש פסיכולוג קליני ו/או פסיכיאטר אשר אחראים על המטופל.
* הפרעת אישיות תלותית, היסטריונית או גבולית.
* מצב מאני.
* התמכרות לסמים.
* דיכאון לאחר לידה.
* הפרעות אכילה.
* כל מצב שלא יודעים עליו מספיק.


התוויות נגד מוחלטות להרפיה:
* דכאון מאז´ורי
* הפרעת אישיות אנטי סוציאלית
* כל מצב פרה-פסיכוטי
* התנגדות של המטופל לרעיון.


התוויות נגד יחסיות להרפיה:
* הפרעת אישיות: פרנואידית, אובססיבית או תלותית.
* כל הפרעת חרדה (בעיקר התקפי בעת)
* תסמונת טורט
* העברה או העברה נגדית חזקה.


מחלות נפש:

דיכאון  (Depression)
דיכאון היא מחלה נפוצה וכ- 15% מהאוכלוסייה סובלים מהמחלה. מאפייני המחלה הם:
1. מצב רוח רע - החולה מרגיש מדוכא ונוטה לראות את הצד השחור בכל מצב.
2. חוסר יכולת ליהנות - פעולות הגורמות בדרך-כלל להנאה, כגון אכילת מזון טעים, אינן גורמות הנאה.
3. ירידה במשקל והפרעות שינה המתבטאות בחוסר יכולת לישון או בעודף שינה.
4. רגשות אשם - החולה מרגיש אשם במצבו או אשם באופן כללי.
5. אובדן עניין בסביבה.
6. חוסר שקט וחרדה. לעתים הדיכאון מתבטא בתופעות גופניות, כגון כאב בחזה וכו´.
7. מחשבות אובדניות - החולה רוצה למות, לעתים מתכנן את הדרך שבה יתאבד. ו- 10% מהחולים מצליחים בסופו של דבר להתאבד.

הדיכאון דומה מאוד לתגובת אבל לאחר מות אדם קרוב. תגובת אבל היא תגובה נורמלית, אך בדיכאון ה´מרה השחורה´ המשתלטת על האדם אינה נובעת מאירוע חיצוני שהתרחש, אלא מהתרחשות נפשית פנימית.
הדיכאון מופיע בגלים. גל דיכאון נמשך בדרך-כלל בין 6 ל- 12 חודשים (ללא טיפול) וחולף. לאחר שחולף גל הדיכאון, האדם חוזר לתפקוד רגיל. תדירות ההתקפים שונה מחולה לחולה.

הטיפול בדיכאון הוא טיפול תרופתי. כיום קיימות מגוון תרופות היעילות בטיפול בדיכאון. בדרך-כלל התרופות אינן משפיעות באופן מיידי, אלא תוך כמה שבועות. חולים רבים הסובלים מדיכאון אינם פונים לעזרה ומסרבים לקבל תרופות נוגדות דיכאון מהחשש שיקבלו תווית של חולי נפש. יש לזכור שדיכאון היא מחלה מסוכנת לא פחות ממחלות לב, כבד וכליה והימנעות מקבלת טיפול עלולה להסתיים במוות!


הפרעה ביפולרית   (Bipolar disturbance)
מניה דיפרסיה היא מחלה שבה מופיעים גלי דיכאון וגלי מצב רוח מרומם. גלי הדיכאון דומים למתואר בפסקה הקודמת. גלי מצב הרוח המרומם (מניה) מתאפיינים על-ידי התופעות הבאות:
1. מצב רוח מרומם או איריטבלי - החולה עליז ומלא אופטימיות ללא קשר למצב סביבו. לעתים הוא נוטה לרוגז ותוקפנות.
2. שטף דיבור - החולה מדבר ללא הפסק, מתבדח ומדביק את הסובבים אותו במצב רוח טוב.
3. ביטחון עצמי מופרז - החולה בטוח במעשיו וכן מלא הערכה עצמית. מעשיו חסרי אחריות ותפקודו במסגרת העבודה והמשפחה נפגע.
4. חוסר צורך בשינה.
מצב רוח מרומם הוא דבר חיובי, כשהוא מופיע בהקשר המתאים. כשמופיעה התנהגות מנית ללא קשר למצב הסביבתי, זו תופעה קשה המטרידה את סביבתו של החולה. הטיפול במחלה הוא תרופתי, התרופה המקובלת היא ליתיום.

סכיזופרניה   (Schizophrenia)
סכיזופרניה היא מחלת נפש קשה ושכיחותה באוכלוסייה היא 1%. אין קשר בין פיצול אישיות לבין המחלה ומשמעות המושג סכיזופרניה היא נפש שסועה. המחלה מופיעה בדרך-כלל בגיל 15-25 והיא מחלה כרונית. המחלה פוגעת באופן קשה במבנה האישיות ומופיעה בהתקפים חריפים. בין ההתקפים התפקוד הכללי של החולה ירוד בדרך-כלל.

במשך ההתקף החריף, הנמשך לפחות שבוע, החולים סובלים מהפרעות פסיכוטיות. אלו הפרעות הגורמות לנתק מהמציאות. החולה שומע קולות המדברים אליו והנותנים לו פקודות, תופעה הנקראת הלוצינציות (הזיות). לחולה מחשבות דמיוניות, כגון שיש לו יכולת לשדר מחשבות וכו´, תופעה הנקראת דלוזיות. לעתים קיימת הפרעה קשה באופן המחשבה והדיבור של החולה ותוכן המחשבה והדיבור מוזר ומבולבל. מבחינה רגשית החולה אטום וחסר רגש. בכל המצבים האלה יש לשלול מקור אורגני כמו תרופות, סמים, גידול במוח או הפרעות מטבוליות שונות. בדרך-כלל החולים אינם אלימים ואינם מסוכנים לסביבתם. בין ההתקפים הפסיכוטיים קיימת ירידה כללית בתפקוד החולה במסגרת החברה, העבודה והמשפחה המתבטאת בעיקר בחוסר יוזמה, אדישות ורגש אטום.

הטיפול במחלה הוא תרופתי. התרופות מצליחות בעיקר למנוע את ההתקפים הפסיכוטיים או להפחיתם, אך אינם מצליחות להחזיר את החולה לתפקוד נורמלי בין ההתקפים. כ- 10% מחולי הסכיזופרנים מתאבדים.

הפרעה כפייתית   (Obsessive compulsive disorder)
OCD  הוא מצב בו קיים צורך כפייתי למחשבה מסוימת או מעשה מסוים. המחשבות, שהחולה מודע לקיומן, חוזרות שוב ושוב וגורמות סבל לחולה. הפעולות הכפיתיות (כמו רחיצת ידיים או ספירת צעדים) נושאות אופי טכסי והחולה מקפיד על ביצוע מדויק של הפעולה. במצבים קשים המחשבה או המעשים הכפייתיים משתלטים על חלק נכבד מפעילות החולה ופוגעים באופן קשה באיכות חייו.
הטיפול המחלה הוא תרופתי או התנהגותי.

 הפרעות חרדה   (Anxiety Disorders)
הפרעות חרדה כוללות מצב הנקרא Panic Attack  וכן מצב מתמשך של חרדה. ב- Panic Attack מופיעים באופן פתאומי התקפי חרדה המלווים בדופק ונשימה מהירים, הזעה ולעתים גם תחושת מחנק ולחץ בחזה. לעתים, כשהתקף החרדה מופיע בזמן נהיגה או מחוץ לבית החולה, החולה חושש לנהוג או לצאת מביתו, מחשש שיופיע התקף נוסף.
סוג נוסף של הפרעת חרדה מתאפיין על-ידי תחושת חרדה מתמשכת ללא סיבה חיצונית ברורה. החולה מתוח, אינו מרוכז, אינו מסוגל לישון וחש עייפות.


הנחיות כלליות בנוגע לטיפול במחלות פסיכיאטריות ברפואה משלימה:
מחלות פסיכיאטריות דורשות התייחסות מיוחדת ברפואה המשלימה. הסיכון העיקרי נובע ממניעת טיפול קונונציונלי העלול לסכן את המטופל ולגרום לו לממש את יצרו ההתאבדותי. סיכון דומה קשור להפסקת התרופות עקב אופוריה מופרזת הגורמת לאמון מופרז בצורת הטיפול והמטפל, גם אם המטפל לא התכוון לכך. הנזקים עלולים להתדרדר להתפרצות מצב פסיכוטי ולגרום למטופל לעזוב את הטיפול שממנו כל כך התלהב.

על כן, שיטות טיפול אשר מתקשות לקבל שילוב עם תרופות אחרות, כמו הומיאופטיה קלאסית למשל, מהוות התווית נגד יחסית. בשיטות בהן אין מניעה לשלב טיפול נוסף על פני הטיפול הקונונציונלי, חשוב לעבוד בשיתוף הפסיכיאטר או הפסיכולוג המטפל.

בטיפולים החוזרים על עצמם מדי שבוע, כגון שיאצו, רפלקסולוגיה, פאולה ושיטות אחרות, קיימת אפשרות שהמטופל יפתח תלות במטפל וברגע שהמטפל מפסיק את סדרת הטיפולים החולה נכנס למצב נפשי קשה. קיימת לעתים גם שחיקה גדולה של המטפל ומומלץ לערב בתהליך הטיפול מטפל נוסף, וזאת כדי להקטין את מידת התלותיות ואת מידת השחיקה.

חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל וכן עם משפחתו של המטופל.

בהפרעות חרדה ניתן, לעתים, לטפל בהצלחה בשיטות שונות של רפואה טבעית. גם במקרה זה אסור להמליץ למטופל להפסיק טיפול בתרופות, אפילו אם חל שיפור ניכר בהרגשת החולה, אלא בתיאום עם הרופא המטפל.


חומר זה מוגש כשירות ע´י הקליניקה של תמורות.   © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים
ולידע כללי בלבד.