הנחש וסמל הרפואה בתרבות העמים

הנחש וסמל הרפואה בתרבות העמים
 

מה גורם לנחש להיות כל כך קסום ומסתורי במיתולוגיות רבות? כיצד הנחש, שהוא סמל הרוע בתרבויות שונות, הפך לסמל הרפואה? אנו רואים כי הנחש מהווה מקור למסורת ארוכת טווח ומאופיינית בכוחות משיכה ורתיעה כאחד. מאמר זה יסקר את המקורות השונים להפיכת הנחש לסמל רפואה, מאדם וחווה ועד סמל תמורות, בצד המיתוסים והעובדות המיוחסות לו.

הנחש בתרבויות קדמוניות
במיתוסים של המזרח הקדום סימלו הנחש, הדרקון, התנין והלוויתן את כוחות התוהו והחושך הנאבקים באל הבורא. כך למשל, במיתולוגיה השומרית-בבלית ´אנימה אליש´, אנו פוגשים באם הקדמונית של כל האלים: תיאמת - ´תהום ים´, אשר מימיה מילאו את העולם כולו ומרחמה נולדו אלים ומפלצות שונים. האלים ובראשם מרדוק יצאו למלחמה נגדה. מרדוק רוצץ את ראשה ומגופה המבותר הוא ברא את השמיים והעולם.



במיתולוגיה המצרית אנו פוגשים בנחש מפלצתי בשם Apep-Apophis שגר במעמקי הנילוס. הוא סימל את כוחות החושך ונאבק מידי לילה באל השמש רע בנסיון לבלוע אותו. אל השמש ניצל מידי לילה במאבקיו בזכות התערבותו של נחש טוב בשם Mehen .



במקרא אנו מוצאים הדים למאבק איתנים זה של האל הבורא, בכוחות החושך והכאוס המתגלמים בנחש ובמפלצות התהום:

´ביום ההוא יפקד ה´ בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לויתן נחש בריח ועל לויתן נחש עקלתון והרג את התנין אשר בים ´ (ספר ישעיה כז´ א).

´אתה פוררת בעזך ים, שברת ראשי תנינים על המים. אתה רצצת ראשי לויתן...´(תהילים עד, יג-ד).

´תמשוך לויתן בחכה, ובחבל תשקיע לשונו...הירבה תחנונים אם ידבר אליך רכות? היכרת ברית עמך, תקחנו לעבד עולם, התשחק בו כצפור ותקשרנו לנערותיח?...´( איוב מ, כה-לב).
ליבס מבאר כי הנחש- לויתן מייצג למעשה את הכוח האלוהי המבקש לחזור מן ההרמוניה שבבריאה אל מצב הכאוס והתוהו ובוהו האחדותי והאין סופי של טרם בריאה 3 . על פי תפיסה זו, לנחש נודע תפקיד מרכזי במאבק הכוחות הדינמי המתחולל בתוך האלוהות. המיתוס השבתאי הרדיקלי כפי שהתנסח במשנתו של נתן העזתי, מעצים גישה זו. על פי תורת השבתאות, קיים בתוך האלוהות ´ אור שאין בו מחשבה´ ושכל מהותו מכוונת להישאר בעמקי עצמו ולא לצאת מתחום האין סוף. אור זה שולל במהותו כל צורה ומבנה ומתנגד באופן פסיבי לתהליך הבריאה 4 . לפי גישה זו, המאבק בין הנחש לאל אינו מאבק בין שני אויבים, או בין מהות טובה לרעה, אלא בין שתי בחינות באלוהות עצמה, כאשר הנחש (המזוהה בהמשך עם המשיח השבתאי) פועל למעשה להביא להרמוניה ולשיווי משקל בין הכוחות הפועלים באלוהות, ועל כן פועלו הוא חיובי והכרחי לכשעצמו, גם אם לעתים הוא נתפס כהרסני לעולם הנברא ומזוהה לפיכך עם כוחות הרע.


הנחש במיתולוגיה העברית
הנחש מוכר לעתים בשם שרף (במדבר כ´א ו´) בשל האמונה שרווחה כי ארס הנחש שורף את הגוף מבפנים.
במיתוסים היהודים (בעיקר בחסידות) השרפים הם יצורי על (כמו מלאכים) מחומר שורף, שלכל אחד מהם שש כנפיים ואומרים על אלוהים ´קדוש קדוש קדוש מלוא כל הארץ כבודו´ על פי חזיון ישעיהו הנביא, (ו´ א-יג´), ´...בשתים יכסה פניו, ובשתים יכסה רגליו ובשתים יעופף.´ (ו´, ב´).

לפי המסורת היהודית, אלוהים קורא לאישה: חיה, ´כי אם כל חי´ . אלא שחיויא פירושו נחש בארמית. כלומר, במסורות קדומות יותר, ייתכן שהנחש והאישה היו אותו דבר. סיפור זה יוליד תפיסת עולם הרואה באישה ´אם כל חטא´.
בתנ´ך, הנחש מופיע לראשונה בספר בראשית בפרק ג´, בסיפור על גירוש אדם וחווה מגן עדן: ´והנחש היה ערום מכל חית השדה אשר עשה ה´ אלוהים...´ (בראשית ג, 1). הנחש מתואר כיצור ערמומי וחלקלק המפתה את חוה לעבור על הציווי האלוהי ולאכול מעץ הדעת. חווה אכן מתפתה ומפתה את אדם. כעונש על אכילת פרי עץ הדעת מגורשים אדם וחווה מגן עדן ואילו הנחש מאבד את רגליו, תיאור עונשו: ויאמר ה´ אלוהים אל הנחש: ´כי עשית זאת, ארור תהיה אתה מכל הבהמה ומכל חית השדה. על גחונך תלך ועפר תאכל כל ימי חייך´. (שם, 14) ´ואיבה אשית בינך ובין האישה ובין זרעך ובין זרעה, הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב´. (שם, 15). אלא שלא בטוח שמה שהנחש איבד כאן את רגליו. יתכן שאיבד את כנפיו, וזאת על בסיס המיתוס לפיו השרף היה משרת אלוהים שנענש על שום שהתמרד והמריד באלוהים.

סיפור המקרא מנסה להסביר למה הנחש חלקלק, מתפתל וזוחל ללא רגליים ומדוע קיימת איבה בין בני אדם לנחשים? הסיפור המקראי מקבע את תדמיתו של הנחש כחיה רעה, ארסית, חלקלקה וערמומית. על אף תדמית זו הנחש הינו סימלו של שבט דן שהתברך על ידי יעקב ´יהי דן נחש עלי דרך שפיפון עלי אורח הנושך עקבי סוס ויפול רוכבו אחור´.
אדם, חווה והנחש. המדרש מספר שקודם לחטא הקדמון היו לנחש רגליים, פה ואוזניים והוא הלך ודיבר כאחד האדם.



ציור מאת הוגו ואן דר גוס. 1470


דווקא התכונות הפתלתלות והקטלניות של הנחש מזינות היטב את הסמלים של יחידות צבאיות. כך למשל שמות מסוקי הקרב נקראים על שמות נחשים: ´צפע´ (AH-1 קוברה), ´פתן´ (AH-64 אפאצ´י) ו´שרף´ (אפאצ´י לונגבו); כמו כן, גם טיל האוויר-אוויר המתקדם פיתון קרוי על שם נחש. הסמל בתג של חטיבת הצנחנים הוא נחש מכונף ושמות הגדודים בחטיבה הם על שם נחשים (890 - אפעה, 101 - פתן, 202 - צפע, גדס´ר - שרף).


הנחש בקבלה
על פי הקבלה הנחש ´אורב על אורחות ושבילים והוא מאסף לכל המחנות´, כלומר, זהו בעל החיים שנע על גחונו, ללא מחיצות, חודר לחורים ולתהומות ודרך אותם חורים מגיע לעולמות תחתונים ופנימיים. הוא מסוכן כי הארס שהוא מחדיר לגוף קורבנו משתק אותו לנצח. בקבלה נאמר שהנחש נמצא ´בסיום כל מדרגות דקדושה´, כלומר הוא אורב לכל אדם שמתפתה לחטאים, (כישופים או סטרא אחרא) נושך ומושך אותו לתהומות המוות הן ברמה הגופנית והן ברמה הנפשית או הריגשית. הוא מעניש אנשים שמנסים למשוך חכמה מלמעלה למטה (כלומר לנצל את החוכמה לרעה) או כאילו שרוצים לנצל את החוכמה העליונה לצורך קבלת שליטה וכוח ולהרע.
הנחש משול לבן האלמוות בגלל השלת עורו לצורך חידוש נעוריו אבל זה נחש בן אלמוות שמוות יש בפיו.

הקבלה מתארת את ספרת הבינה כזו ששבילים נכנסים ויוצאים ממנה. השבילים הים דיני ישראל שבספירה זו. מן המפתחא שהוא שורש הדינים, יוצא נחש מפתחא = נחש גדול. מן המנעולא שהוא שורש הדינים בספירת המלכות, יוצא נחש מנעולא = נחש קטן. אך לנחש הקטן יש כוחות בשתי הספירות ומכיוון שהוא יכול לעלות מהמלכות לבינה, הוא מסלק את כל אילו שמנסים להגיע לרמות עליונות בדרכים לא כשרות. הוא ממתין להם ומריב אותם, כפי שנאמר: ´הנושך עקבי סוס ויפול רוכבו מאחור´. כך הוא יפיל את כל המכשפים שינסו לעלות על אחד השבילים.
הזוהר גם טוען שהסוד של תיקון הכשפים הוא ´נחש-שפיפון´ שכתוב בפרשת בלעם ´וילך שפי´. הנחש הוא סמל לידע חכמת הנסתר של עולם הרוחות והמכשפים מכאן שהנחש משמש לצרכי קדושה, הוא תוקף כל סטרא אחרא, כל מי שמנסה ניזרק לתהומות.

לשון הנחש חצויה לשתיים. לכן הנחש מסמל את הכפילות ואת העוצמות המנוגדות. מצד אחד ארס הנחש ממית ומצד שני משמש לרפואה. הוא נמצא בעולמות התהום אך גם בעליונים, יש לו אורח חיים כפול. הנחש גם מסמל ניגוד למציאות מכיוון שהוא עוסק בניחושים, דבר המנוגד לתפיסת הקבלה.

הנחש ברפואה היוונית
הנחש הוא גם סמל לרפואה. ייתכן שהדבר נובע בשל הארס שלו שיכול לשמש כסוג של סם מרפא. סביר יותר שהסיבה מיוחסת למסתורי הנחשים במצרים הקדומה, כאשר החרטומים (ומשה) כשפו מקלות לנחשים. או לסמל יווני קדום (ואח´כ רומאי) בו אל הרפואה שלהם אסקלפיוס (=Aesculapius), מופיע עם מטה ביד ימינו, כשנחש עבה מתפתל סביבו. ברבים מהפסלים שאפידאורוס (ביוון) מוצג האל אסקלפיוס ובסמוך אליו נחש, שהיה כבר אז מסמלי הרפואה. משמעותו של הנחש היא כפולה; רווחה אז האמונה כי כמו נחש המשיל עורו, כך יכול האדם להירפא. בנוסף התקשר הנחש לרעיון מורכב יותר, שלפיו כל מה שהוא טמא הוא גם קדוש, וכל שהוא רעיל וארסי - גם מרפא.



נחשו של אסקפליוס


הסיפור המקראי, אגב, מתאר את משה תופס את הנחש בזנבו,לא בגלל שהוא מפחד מהנחש אלא בגלל שאין לו אגו.למשה יש השתוות הצורה עם אלוהים. הוא רוצה רק להעניק או לפעול למען אלוהים והעם וכוח הענווה וביטול האגו מחזק אותו לרמה בה הנחש הופך למטה שהוא לכלי חזק. משה שולט על האגו ולא להיפך.


נחש הנחושת ומעשה משה
במסורת היהודית מתלוננים בני ישראל ´כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלוקל´ (במדבר כא, ה). לה´ נמאס מהתלונות והוא מכה בהם עם נחשים שרפים. משה מתפלל על העם ומצווה: ´עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי. ויעש משה נחש נחשת וישימהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי´ (שם, ח-ט). כלומר, משה מייצר נחש נחושתן ומרפא באמצעותו את בני ישראל. המיתוס שנולד שם, אמנם התבסס על מיתוסים קדומים יותר, אך חיזק את הגישה כי נחש ממית או נחש מחיה, אלא בזמן שישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם לאביהן שבשמים היו מתרפאים, ואם לאו היו נימוקים´ (משנה ראש השנה ג, ח).

הנחשים השרפים היוו את מקור הרעה שבאה על ישראל. אלא שמקור זה עצמו שימש אף להצלתם. ניטשטשו התחומים בין המוות לחיים, לא הנחש ממית אלא החטא. ´כי אם עונותיכם היו מבדילים ביניכם לבין אלוקיכם´ (ישעיהו נט, ב). הנחש הוא שהביא את המיתה לעולם, את הפירוד. התבוננות בסיבות החטא ´והביט אל הנחש הנחושת´, מביא רפואה, אחדות וחיים לעולם - ´וחי´. (הראי´ה קוק, שמועות ראיה, פרשת חוקת עמ´ 13)


חזקיה מסלקת את נחש הנחושת
אלא שמקורות היהדות לא תמיד עולים בקנה אחד עם הערכות ועובדות היסטוריות וארכיאולוגיות. גישות מדעיות גורסות שהנחש היה סמל פולחני שבני ישראל הוציאו ממצרים והמשיכו לעבוד אותו בתקופות שונות לאורך ההסטוריה. (כפי שהמשיכו לקיים פולחנים אחרים ממקור מוצאם). נחש הנחושת עמד בישראל במשך שנים רבות, מימי משה רבנו עד ימי חזקיה מלך יהודה: ´וכתת נחש הנחשת אשר עשה משה, כי עד הימים ההמה היו בני ישראל מקטרים לו ויקרא לו נחשתן´ (מלכים ב יח, ד). מהפכת המונותאיזם הדתית של חזקיה, מלך יהודה, הובילה לסילוק כל סממן אלילי ואפילו חז´ל הסכימו עם הפעולה הזו:
´וכי עבודה זרה היא, והלא משה עשאו? אלא מלמד שהיו ישראל תועין אחריו עד שבא חזקיהו והעבירו´ (ירושלמי עבודה זרה ג, ג).


הנחש כסמל רפואה וסמל תמורות
במאה ה-20 נקבע הנחש כסמל ארגון הבריאות העולמי. כיום הוא מופיע בסמלי רופאים ורוקחים ברחבי העולם, ובחילות הרפואה בצבאות שונים, לרבות יחידות צה´ל השונות.
גם הסמל של תמורות מכיל את הנחש המסמל את הרפואה המערבית, את צמחי המרפא והמחט המסמלים את הרפואה הסינית ואת סמל היין והיאנג המסמל אינטגרציה בין הרפואה המערבית לרפואה המזרחית.



שימושים רפואיים לארס נחשים
ארס נחשים נוצר בבלוטות ארס מיוחדות ומועבר באמצעות שיני הארס לבעל החיים המוכש. הארס הוא תמיסה מימית המכילה מרכיבים שונים, ובעיקר חלבונים בגדלים שונים. בין החלבונים מוצאים אנזימים מפרקי חלבונים (פרוטאזות), אנזימים מפרקי שומנים, אנטגוניסטים או אגונסטים לסינפסות בין שרירים לעצבים ובין עצבים לעצבים וחומרים נוספים שהשפעתם לא לגמרי בורה.
הרעלנים - טוקסינים, נגזרים מאופן השפעתם על הגוף. נוירוטוקסינים משפיעים על מערכת העצבים וקרדיוטוקסינים על הלב. במהלך האבולוציה התפתחו ארסי הנחשים ועברו התאמות ייחודיות. כיום הם מהווים מאגר עשיר של חומרים העשויים לשמש את חקר הרפואה. כדי להפוך את הרעלנים לתרופה כנגד מחלות יש לבודדם, לזהות את המבנה שלהם ואת מנגנוני הפעולה להם, להקטין או לשנות את רעילותם כך שיפעלו רק כנגד המחלה המבוקשת ולמצוא דרך להכניסם לגוף.
לדוגמא: קרישת הדם היא תהליך מורכב, שמעורבים בו גורמי קרישה רבים, וביניהם אנזימים. בארסי נחשים קיימים סוגים אחדים של חומרים נוגדי קרישה = anticoagulants פיברינוליטים והמורגיים המובילים לשטפי דם. הבנת מנגנוני קרישת הדם חשובה לשיפור הטיפול באירועים מוחיים, קרישי דם שונים, אירועי לב או טראומה. בשנים האחרונות מפתחים תרופות המבוססות על רעלני נחשים כמו Integrilin המונע התקבצות טסיות דם ואחרים.



הנחש ברפואה הסינית
בשר הנחש משמש מזון מחזק צ´י, יין ודם. סוגי נחש שונים משמשים לפיזור רוח וחודרים לכבד. בחלקם, בשר הנחש מתוק ולפיכך הם חודרים גם לטחול. לדוגמא:
= Bai Hua She Agkistrodon seu Bungarus
קטגוריה: מסלקים רוח לחות
אנרגיה: חמים, מתוק, מלוח. חודר לכבד ולטחול-לבלב.
תפקידים:
מדובר בסוג של צפע ארסי לבן. מסלק בחוזקה חסימות מהמרידיאנים ומכניע רוח במצב כרוני של רוח לחות המלווה בחוסר תחושה או בחולשת גפיים עם כיווצים של הגידים. מסלק רוח מהעור. לחוסר תחושה בעור או לכל סוג של פריחה על העור. מסלק רוח מהשרירים. יעיל לכל סוג של ספזם, רעידות או תפיסות שרירים. יכול לשמש למצבים של שיתוק פנים או המיפלגיה על רקע שבץ - רוח.

She Tui = Serpentis Periostracum
קטגוריה: מסלקים רוח לחות
אנרגיה: ניטרלי, מתוק, מלוח. חודר לכבד.
תפקידים:
מדובר בנשל של נחש ארסי. מסלק בחוזקה חסימות מהמרידיאנים ומכניע רוח במצב כרוני של רוח לחות המלווה בחוסר תחושה או בחולשת גפיים עם כיווצים של הגידים. מסלק רוח מהעור. לחוסר תחושה בעור או לכל סוג של פריחה על העור. מסלק רוח מהשרירים. יעיל לכל סוג של ספזם, רעידות או תפיסות שרירים. יכול לשמש למצבים של שיתוק פנים או המיפלגיה על רקע שבץ - רוח.



במקומות שונים במזרח הרחוק (בעיקר בסין) דם הנחש משמש לחיזוק ומעורבב לעתים עם יין אורז למשקה אלכוהולי ואילו בשר הנחש משמש לחיזוק דם, יין וג´ינג ובכך גם לחיזוק כוח הגברא ולאונות מינית.

למידע נוסף על נחשים במיתולוגיית העמים והקשר לפסיכולוגיה דינאמית
למצגת עזרה ראשונה למצבי חירום - הטיפול בעקיצות ונשיכות בעל חיים




ציור של בוטיצ´לי: משה ונחש הנחושת

למידע נוסף   

למידע אודות מסלול לימודי רפואה סינית  בתמורות

 

 

חומר זה מוגש כשירות ע´י צוות ההדרכה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.