הרפואה הסינית העליונה לעזרת הילד עם כאבי ראש

למידע על הכשרת מטפלים: רפואה סינית לילדים
למידע על הכשרת מטפלים: מטפלי שיאצו בילדים
מאת ד´ר ניר עמיר

 

הרפואה הסינית העליונה לעזרת הילד עם כאבי ראש
הרפואה הסינית מתייחסת לילד כאל חלק מתוך עולם הכולל את סביבתו, משפחתו, שאיפותיו ודימויו העצמי. על המטפל לטפל ב´רמה האמצעית´ על מנת לבטל גורמים העלולים לפגוע בהתקדמות הילד אך במקביל, אסור למטפל להסתפק רק בתהליך הריפוי הממוקד. אחריותו לשלב את הרפואה הסינית האצילה על מנת לשפר את איכות חיי הילד בכל המישורים האפשריים ולקדם אותו לחיים טובים יותר שאינם תלויים במטפל או בטיפול.

טיפול בדיקור, צמחים או תזונה בילדים הוא אמנות בפני עצמה. לא תמיד ברור למה דווקא מטפלים שכל כך נרגשים מקביעת נקודת דיקור על פי קריטריון שסותר את אמונתם (למשל לפי תאריך לידה, עונת שנה או שעת יום) נוהגים בקלות דעת בנותנם מרקחת צמחים מוכנה מראש ללא התאמה אישית לילד.
מטפלים שונים מכתיבים, לעתים, תזונה לילד על פי טבלאות המזון בספרות הסינית. על הילד לאהוב את המזון שהוא אוהב. אם הוא אוכל מתוך כפיה או שכנוע מסיבי (באמצעות לחץ או שוחד) הוא לא מעבד את המזון בצורה הנכונה. כיוון שהטחול של ילדים חלש ממילה, הטרנספורמציה נפגעת ואינה מאפשרת הפקת צ´י מהמזון. במקום זאת נקבל יותר ליחה למרות שהכוונה הייתה לפנות אותה.

מאמר זה מפרט את אסטרטגיות הטיפול בילד עם כאבי ראש על פי הרפואה הסינית התחתונה, האמצעית והעליונה.


תמיר (שם בדוי) בן התשע הגיע למרפאנו בתלונה של כאב ראש. היה מדובר בכאבי ראש פרונטליים בעלי אופי דיפוזי המגיבים היטב לטיפול תרופתי. לא עוצמתם אלא תדירותם הדאיגה את ההורים. הם פקדו את תמיר בשעות ומשתנות וכן בסופי שבוע וחגים, כך שהערכה ראשונית שללה אפשרות של התחזות או התחמקות מבית הספר.
כיוון שרופא הילדים הציע טיפול תרופתי (אשר, כאמור, סייע משמעותית בהקלה על הכאבים) וכיוון שההורים פסלו אפשרות לפניה לפסיכולוג (דבר שהועלה ברמיזה על ידי הרופא), פנו תמיר ומשפחתו לרפואה הסינית[1].

לא נמצאה היסטוריה משפחתית רלבנטית. בסקירת המערכות נמצא כי הילד בריא בד´כ. ממצאי התשאול לא העלו כל תמונה חריגה. התמונה הכללית העלתה כי מדובר בילד מעט גמלוני, אוהב חברה אך לא מאוד מקובל בכיתתו, בעל הישגים ממוצעים בלימודים, דימוי עצמי נמוך הפוגע ביכולותיו והישגיו, אינו חובב ספורט ומרבה להיעדר מבית הספר על רקע כאבי הראש. כמו כן, נראה כי הערכת כאבי הראש בסולם MIDAS העלתה ניקוד גבוה [דרגה III ] שהיא חורגת מרמת הכאב אותו הוא הציג [2].




תמיר שיתף פעולה כל מהלך התשאול אך לעתים לא ענה לעניין או שלא הבין את השאלה. במקרים רבים הייתה נחוצה עזרת ההורים כדי להשלים תשובות. הוא גילה סקרנות לאופי הטיפול אך לא שאל שאלות. בבירור נמצא כי הנושאים המועדפים עליו בבית הספר הם שיעורי אמנות ואנגלית, ואילו נושאים כמו חשבון ושפה אינם אהודים בלשון המעטה. תמיר אמנם עומד בדרישות הכיתה, אולם הוא נזקק ליותר זמן כדי להגיע לתשובות המצופות, להעתיק או להשלים שיעורים ולענות על שאלות.
בדיקה גופנית העלתה שתמיר בעל מבנה גוף רגיל לגילו, בטן רכה בעיקר באזור הטבור וסביבתו, הלשון מעט רחבה, צבעה תקין אך חיפוי דביק מכסה את מרכזה. דופק ללא ממצאים חריגים, מפרקים מעט גמישים מהרגיל. כתב היד של תמיר היה מתפזר ותנועותיו בהליכה, קפיצה וריצה, חסרות קואורדינציה.

ניתוח התמונה
אבחון ילד הוא אמנות בפני עצמה. לעתים חסר מידע שהיה אמור להתווסף אם היה מדובר במטופל מבוגר ולעתים המידע אינו נמסר בצורה תקינה, אם בשל תקשורת לקויה עם הילד ואם בשל חילוקי דעות בינו לבין הוריו (ואפילו בין האב לאם). במידה מסוימת, תשאול ילד מזכיר בירור וטרינרי. מעט ממצאים שמהם צריך להפיק הרבה מסקנות.
אולם, למרות מיעוט המידע שנמסר במהלך התשאול, האבחון כיוון לבעיית פנימית של עודף ליחה של הטחול והקיבה: מדובר בכאבי ראש פרונטאליים המכוונים לטחול-קיבה. מידע זה מתחזק על סמך האופי הדיפוזי של הכאבים, מראה הלשון ואבחון הבטן. גמלוניות ובעיות קואורדינציה מכוונות לבעיית ליחה-לחות. גם החשיבה האיטית במקצועות כמו חשבון ושפה מכוונות לליחתיות יתר.
הערה: אבחנה מבדלת של דימוי עצמי נמוך כוללת גם חסר דם, אולם כל התסמינים כיוונו לליחתיות ונראה שבעיית הדימוי נובעת מהישגים נמוכים המיוחסים לבעיה זו. עם זאת, אין לפסול אפשרות של חסר דם, דבר ששכיח מאוד בילדים בגיל של תמיר [3].

כיצד נטפל בתמיר, מהי האסטרטגיה המתאימה ביותר?
האם עשינו את מלאכתנו נכונה אם הצלחנו להעלים את כאבי הראש?

 הרפואה הסינית התייחסה לעולם הטיפולי בשלושה צירים אפשריים:

התחתונה: אמורה לתת מענה סימפטומאטי למצבים שונים. שימוש למצבי חירום או מצבים אקוטיים. לשיטה זו משתייכת בעיקר הרפואה הקונוונציונלית ובעיקר ההתייחסות לטראומה.
ברמה זו הרפואה תתמקד בטיפול בסימפטום. למשל, במקרה של תמיר, טיפול תרופתי או דיקור סיני להקלה על כאב ראש, מנוחה ושחרור ממטלות בית ספר עשוי לתת מענה מידי להקלה מהכאבים.

האמצעית: אמורה לפתור את הבעיה / מחלה על ידי איזון הגוף ברמה האנרגטית. כיום זה מה שרוב הרפואה הסינית עוסקת.הכוונה לטיפול בשורש הבעיה: למשל, במקרה של תמיר נחזק את תפקודי הטחול ליחה ונסלק ליחה-לחות.

העליונה: רפואת מניעה שמטרתה למנוע יציאה ממצב איזון ולכן שמירה על בריאות. לשיטה העליונה משתייך ניהול אורח חיים בריא, התעמלות, תזונה נכונה, תרגילי נשימה, טאי צ´י ועוד. למשל, במקרה של תמיר, נשפר לו את כישורי המתמטיקה, שפה וספורט, נקנה לו מיומנויות חברתיות ונכשיר אותו לקבל החלטות [4].

 שלב מקדים – תאום ציפיות

לפני התחלת סידרת טיפולים יש לתאם ציפיות עם הילד והוריו. מובן שמטרתנו העיקרית היא לאפשר לילד חיים סדירים ללא כאבי ראש, אולם עלינו להבהיר שעל פי הרפואה הסינית, קיים קשר בין בעיות הסרבול שלו, ההישגים הלימודיים והחברתיים, הדימוי העצמי וכאבי הראש. לכן לא מדובר בטיפול אלא ברכישת כלים לשיפור איכות החיים ומיקסום ההישגים.
תוצאות אילו נראה בתוך סדרת טיפולים אחת (שמונה מפגשים) אך לרוב, בהתאם להתקדמות, יהיה צורך ביותר מסדרה אחת עד להגעה לתוצאות המצופות.בהחלט ייתכן שכאבי הראש יפחתו למינימום עד תום הסדרה הראשונה אך חשוב להתמיד עם התהליך כדי להביא את תמיר לשביעות רצון מהסביבה והלימודים ולא רק מ´הסיבה הרשמית´ בשלה הגיע לטיפול.

 הגישה הטיפולית באמצעות הרפואה התחתונה

רפואה תחתונה היא לא בהכרח רפואה נחותה. היא חשובה והיא ננקטת כל אימת שמדובר בברירה הטובה ביותר בין המצבים. כשמטופל מגיע עם כאב ראש אקוטי, יש להוציא אותו ממצב זה. מובן שעדיף להקל על ´ענפי הבעיה´ המתבטאים בכאבי הראש באמצעות כלים מעולם הרפואה המשלימה, אך במידה שאנו לא מצליחים להשיג זאת, ננקוט בכל שיטה רפואית בטוחה ומוכרת כדי לסייע לו.
כמו כן, חשוב לזכור שכל כאב ובכללם כאבי ראש מקשים על הצ´י לזרום בגוף. מכאן שאם אטפל בדיקור באדם המכווץ מרוב כאב (או פחד), תרומת הטיפול תהיה עלובה ביותר.
במקרה של תמיר נשתמש בטיפול מפזר ומרגיע. נעזר בנקודות מוכרות כגון LI-4 או St-40 ובנקודות מקומיות כמו Yin Tang . יש לזכור שמערכת המרידיאנים בילדים עדיין אינה בשלה לגמרי ולכן חלק מהנקודות היותר ´מתוחכמות´ פחות פעילות. פשטות בטיפול נותנת תוצאות טובות ביותר.
לרוב כדאי להשתמש בטיפולי מגע לפני החדרת המחטים. מעט שיאצו או טווינה, גם בידיים של מי שאינו אמון על השיטה, מניעים את הצ´י ומקלים על העודף, מרפים ומרגיעים ובעיקר – מחברים את הילד למטפל ומוסכים אמון בטיפול ובמבצעו.
בהתאם לתמונה שמציג תמיר, לא נוכל להקל על מצבו האקוטי באמצעות צמחים, שכן אילו אינם זמינים כרגע, ואף לא באמצעות תזונה שהשפעתה (החשובה ביותר) איטית. לכן, אם הטיפול האקוטי במגע ובדיקור לא הצליח, אין מניעה להשתמש בכל תרופה מקלה (אקמול וכו´). תפקידינו העיקרי יתמקד ברפואה האמצעית והעליונה!

 הגישה הטיפולית באמצעות הרפואה האמצעית
 

כאן עלינו להתמקד בתהליך טיפולי ממושך וחשוב יותר: בשורש הבעיה: בעיות התפקוד של המחמם האמצעי והלחות - ליחה הנלווים אליו.
סילוק לחות - ליחה הוא עניין עקשני. כאן לא מדובר ב´ליחה סטראוטיפית´ המאפיינת ילדים שמנמנים עם יציאות דביקות או ליחה נשימתית. מדובר בליחה המאטה את זרימת הצ´י דבר שבא לידי ביטוי בדפוסי החשיבה, ההתנהגות והמוטוריקה של הילד.
אסטרטגית הטיפול תכלול שילוב של תזונה, צמחי מרפא, טיפולי מגע (שיאצו / טווינה), התעמלות ודיקור. לעתים נבחר רק חלק מהטיפולים האפשריים, בהתאם למצב הילד וציפיות המשפחה.

להלן פירוט הטיפולים המוצעים:
תזונה - אחד הרכיבים החשובים ביותר בבריאות הילד הוא המזון. עם זאת, לילדים סדרי עדיפויות משלהם. ילד בעל משקל נורמאלי לא תמיד יבין מדוע עליו להימנע ממזון שאהוב עליו. גם ילד שמשוכנע בחשיבות הטיפול ימנע מלאכול מרק בטטות מוקרם או פתיתי דוחן אורגאניים אם הוא לא אוהב אותם (או סתם אם הצבע שלהם לא נראה לו). יותר מזה - אכילת מזון שלא נראה לילד מובילה לסטגנציה של מזון ויצירת ליחה!
על הילד לאהוב את המזון שהוא אוכל. אם הוא אוכל מתוך כפיה או שכנוע מסיבי (באמצעות לחץ או שוחד) הוא לא מעבד את המזון בצורה הנכונה. כיוון שהטחול של ילדים חלש ממילה, הטרנספורמציה נפגעת ואינה מאפשרת הפקת צ´י מהמזון. במקום זאת נקבל יותר ליחה למרות שהכוונה הייתה לפנות אותה.
כדי להשיג תוצאות אופטימאליות יש להתאים את התזונה המתאימה ביותר לפי יומן התזונה של הילד, לאפשר לו מרחב גמישות (בימי הולדת ואירועים משפחתיים) ולעצב את התזונה המשפחתית כך שהוא ייחשף לתזונה המתאימה לו (ולמשפחתו) במקום לפיתויים.
כמו כן, צריך להזהר שלא לפול למלכודת הקיצונות. ברוב המקרים, תזונה עתירת שומנים ומזונות עם ערכים גליקמיים גבוהים מובילה להרבה יותר ליחה מאשר תזונה על בסיס מוצרי חלב. לכן, לא בכל פעם יש לשלול מוצרי חלב (בעיקר רזים) או להחליפם במוצרי סויה לדוגמא המייצרים ליחה לא פחות [5].

צמחי מרפא - שילוב צמחי מרפא בילדים הוא אמנות בפני עצמה. מטפלים שונים בוחרים להקל על עצמם ועל הילד בנותנם טינקטורת פטנט מוכנה מראש. הדבר דומה להחלטה לתת טיפול קבוע בדיקור לכל סינדרום. לא ברור לי למה דווקא מטפלים שכל כך נרגשים מקביעת נקודת דיקור על פי קריטריון שסותר את אמונתם (למשל לפי תאריך לידה, עונת שנה או שעת יום) נוהגים בקלות דעת בנותנם מרקחת מוכנה מראש ללא התאמה אישית לילד.
כיוון שפורמולת צמחים עלולה להיות בעייתית בשל טעמה וריחה, יש להתאים את הפורמולה לבעיית הילד, משקלו, נכונותו לשתף פעולה, העדפותיו לטעמים וריחות ולמזונות הרגילים שהילד אוכל. במקרים רבים מקובל למזג את הפורמולה עם התזונה היום יומית וכך, ילד שצריך פורמולה לכבד יקבל אותה עם בירה שחורה וילד שצריך חיזוק יין יקבל אותה עם מעדן חלב או יוגורט [6].

 שיאצו / טווינה - מגע הוא החיבור הטבעי והבסיסי ביותר בין ילד להוריו. המגע מאפשר תקשורת אל-מילולית במקום שהשפה עדיין מגבילה. לכן תקשורת בין המטפל/ת לילד מתפתחים מהמגע. לא כל מטפל בקיא באמנויות המגע אך לכל אחד ניתנה הכשרה בסיסית במהלך לימודיו וניתן לנצל אותה לתקשורת עם הילד. המגע מניע צ´י ומחזק את השפעת הדיקור והצמחים. המגע משפר היענות הילד לטיפול ולכן מחזק את הטפול בתזונה ובפעילות גופנית. מעבר לכל אילו, המגע מאפשר רציפות טיפולית לאורך כל השבוע. אנו רגילים לראות את המטופלים שלנו פעם בשבוע, אך ´הזיכרון הטיפולי´ בילדים קצר מאוד. לכן חשוב להכשיר את משפחת הילד בכלים בסיסיים אשר ממשיכים את ההליך הטיפולי אותו התחלנו. טיפול פעם ביום (אפילו למספר דקות) באמצעות כלים בסיסיים מעולם המגע תורם גם לתקשורת בין הילד למשפחתו, מחזק את האמון בניהם ומעצים את יעילות הטיפול [7].

 דיקור סיני - הטיפול בדיקור בילד פשוט משום שהמערכת האנרגטית שלו פשוטה. רוב הילדים מגיבים טוב לפעולת המחט ואינם חרדים ממנה. מובן שלכך נדרשת גישה ידידותית מהמטפל, גישה חיובית מצד שני ההורים ודפוס אישיותי מתאים לילד. באופן כללי, אני לא ממליץ לדקור ילד שמסרב לכך. עדיף להמתין מספר טיפולים עד שירכוש את האמון ויהיה נינוח ומוכן לנסות. דיקור בדרך של ´תחמון´ עלולה להוביל להתכווצות הילד ולכן להפרעה בזרימת הצ´י במרידיאנים. רק כאשר הילד בשל לדיקור, יש לדקור אותו, וגם זאת במינימום האפשרי. בכל מקרה, יש לזכור שהדיקור הוא רק לבנה אחת מתוך בניין שלם [8]!

תנועה ונשימה - כל פעילות שתניע את הילד תשפר את זרימת הצ´י שלו ותסייע לפוגג ליחה. כיוון שתהליך זה קשור לאורח חיים והרגלים ארוכי טווח, התחום יפורט בסעיף הבא כחלק מהרפואה העליונה.

 הגישה הטיפולית באמצעות הרפואה העליונה

אין ספק שהרפואה העליונה היא אכן האצילית ביותר. גם הרפואה הממסדית כיום משכילה להניח ששיטות חינוך לפעילות גופנית, תזונה והיגיינה חשובות לא פחות ואולי אף יותר מרוב הטיפולים המוכרים ברפואה, ושהם המוקד להדברת התחלואה הציבורית הרחבה.

מכאן שעל המטפל להתמקד גם, ואולי בעיקר ברפואה העליונה. זו המשמעות של מטפל הוליסטי, מטפל בכלל. לא רק בהקלה זמנית או מקומית אלא בחינוך המטופל ובמתן כלים מעשיים שילוו את המטופל גם כאשר הוא לא בקשר ישיר עם המטפל או הרבה לאחר שהפסיק את הטיפולים.


החינוך לסביבה הרמונית
אנו עובדים כיום בסביבה בה המטופל מצפה מאיתנו ליד מכוונת. היותנו מטפלים נותן למטופל תחושה שניתן להתייעץ איתנו. לעתים מילה קטנה יכולה לעשות מעשה גדול (´למה שלא תלך להתייעץ עם רופא...? ´).
על המטפל לשאוף להביא את המטופל להרמוניה בשלוש סביבות שונות:
- הסביבה החיצונית (ילד בגן או בבית ספר, בחוגים או עם חבריו).
- הסביבה המשפחתית (ילד והורה, אחים והמשפחה המורחבת)
- הסביבה הפנימית (התמודדות עם רגשות כמו הכחשה, כעס, אבל והשלמה)

עלינו לזכור שהרפואה הסינית מעולם לא הטיפה לשיטה של טיפול בשיחות עם מטופל. תפקידנו להתמקד בתקשורת הלא מילולית. המטופל חשוף ביום יום לאין ספור גירויים מילוליים שחלקם בעלי אופי טיפולי (ולאו דווקא רק על ידי הפסיכולוג). התקשורת הלא מילולית מאפשרת את העיבוד של הרבדים האנרגטיים העמוקים בבן אדם והיא היא האינטגרציה האמיתית לגוף - נפש. 


הטיפול ברפואה העליונה עוסק במספר רבדים: 
הרגלי סדר יום: כדי לשפר היענות טיפול וסיכויי הצלחה בכל שאר המישורים
תזונה: למצב הבריאותי והאנרגטי ולאורח החיים.
איכות והרגלי שינה: שתספק ותתמוך בצ´י
פעילות גופנית תנועה ונשימה: לחיזוק והזרמת הצ´י (טאי צ´י, אמנויות לחימה וכו´). דו-אין לטיפול ממוקד.
חשיבה חיובית: למניעת חסימות ואובדן צ´י, לשיפור מיומנויות חברתיות ולשיפור מצב רוח כללי
דמיון מודרך והרפיה: להנעת צ´י ודם ולפתיחת סטגנציות
תמיכה בלימודים עיוניים: התמקדות בעיקר במתמטיקה
תמיכה בכישורים חברתיים: שיפור יכולות ספורטיביות ומשחקי חברה
שימורת תוצאות הטיפול והמשכיות גם לאחר תום טיפול.


במקרה של תמיר עלינו להתמקד באותם תחומים שישפרו את הדימוי העצמי, יאפשרו לו להשתלב חברתית, יקדמו אותו בלימודים ויטפחו מוטיבציה להגיע לבית הספר.
נסיון קליני של 12 שנה במרפאה המשלימה לילדים במרכז הרפואי וולפסון מראה שדימוי עצמי מתוקן באמצעות שילוב תיקון המצב האנרגטי על פי הסינדרום (למשל חיזוק דם או פיגוג ליחה) ובמקביל שיפור מיומנויות כדורגל ומתמטיקה.

למה כדורגל?
מבין כל מקצועות הספורט, המקצוע החברתי ביותר שנמצא מקדם את המעמד החברתי של הילד הוא כדורגל. ילד עם יכולות בכדורגל מסתדר, במקרים רבים, חברתית, גם אם בתחומים אחרים הוא מתקשה לתקשר עם חבריו.

למה מתמטיקה?
ילד שמצליח בכל המקצועות לבד ממתמטיקה מכונה ´דגרן´ בעוד שילד שמצליח במתמטיקה, גם אם לא מצליח במקצועות אחרים נחשב ל´גאון חפפן´. לדימוי זה יש השפעה ישירה על הצלחה חברתית והישגים נוספים בלימודים. בנוסף, המתמטיקה נחשבת לסוג של ´התעמלות מוחית´. כושר במישור אחד מוביל להצלחה במישורים רבים אחרים.

אז איך אנו, כמטפלים, מסוגלים להביא את הילד להישגים אילו?
תפקידינו כמטפלים לראות את התמונה המלאה. אנו מייעצים להורים להסתמך על חונך אישי לכל תחום על מנת שההתקדמות תהיה אישית. השמת ילד במסגרת חוג כדורגל לא רק שלא תקדם את הילד אלא עלולה לקבע בו את הדימוי שכבר רכש לעצמו. חונך אישי יסכיל לקדם אותו שלב אחרי שלב עד שירכוש מוכנות וכישורים להתמודד בקבוצה.
באשר להתקדמות במתמטיקה, זהו תחום מעט מורכב יותר ולכן מתאים למאמר נפרד המתאר את הקשר בין איזון אנרגטי להישגים לימודיים [9].

לסכום:

הרפואה הסינית מתייחסת לילד כאל חלק מתוך עולם הכולל את סביבתו, משפחתו, שאיפותיו ודימויו העצמי. על המטפל לטפל ברמה האמצעית על מנת לבטל גורמים העלולים לפגוע בהתקדמות הילד (כמו במקרה של ליחתיות יתר) אך במקביל, אסור למטפל להסתפק רק בתהליך הריפוי הממוקד. אחריותו לשפר את איכות חיי הילד בכל המישורים האפשריים ולקדם אותו לחיים טובים יותר שאינם תלויים במטפל או בטיפול.


כותב המאמר: ד´ר ניר עמיר M.D Dip.Ac CH. , מנהל המרפאה המשלימה לילדים במרכז רפואי וולפסון ומנהל אקדמי של תמורות – בית הספר ללימודי רפואה סינית, שיאצו וטווינה.



למידע על הכשרת מטפלים: רפואה סינית לילדים
למידע על הכשרת מטפלים: מטפלי שיאצו בילדים


ביבליוגרפיה

1 – מתוך תיק רפואי ´תמיר´ (שם כיסוי´) / המרפאה המשלימה לילדים שבמסגרת היחידה הנוירולוגית לילד, מרפאת מג´ן, מרכז רפואי וולפסון.

2 – Validity and reliability of the Migraine-Treatment Optimization Questionnaire.
2009 Jul;29(7):751-9
Lipton RB, Kolodner K et al, Department of Neurology, Albert Einstein College of Medicine, New York, NY 10461, USA

3 - Differences in Chinese diagnoses for migraine and tension-type headache: an analysis of the German acupuncture trials (GERAC) for headache.
2009 Jul 13.
Böwing G, Zhou J, Endres HG et al, Acupuncture Research Group, Dusseldorf, Germany

4 - מיקומה של הרפואה הסינית העליונה
ד´ר ניר עמיר, אתר תמורות
http://www.tmurot.org.il/article.aspx?id=744

5 - Eating in harmony with daily energetics
Don Matesz, reprinted from ´Qi: The Journal of Traditional Eastern Health and Fitness´, Summer 1992.

6 - On the modification of drugs
Lei-kung P´ao-chin Lun, 420-478 Liu Sung era
Forgotten traditions of ancient Chinese Medicine, Paul U. Unschuld , Paradigm Publication p175-6

7 - Predictor variables for identifying patients with chronic tension-type headache who are likely to achieve short-term success with muscle trigger point therapy.
2008 Mar;28(3):264-75
Fernández-de-las-Peñas C, Cleland JA,.
Department of Physical Therapy, Occupational Therapy, Physical Medicine and Rehabilitation of Universidad Rey Juan Carlos, Madrid, Spain

8 - Acupuncture Better Than Medication For Chronic Headache
Anesth Analg. 2008 Dec;107(6):2038-47).

9 - Adolescent Psychological and Academic Adjustment as a Function of Discrepancies Between Actual and Ideal Self-Perceptions.
J Youth Adolesc. 2009 Oct 15.
Ferguson GM, Hafen CA, Department of Psychology, Bowling Green State University OH, USA.

 

למידע נוסף   

למידע אודות מסלול לימודי רפואה סינית  בתמורות

למידע אודות התכנית המשולבת ברפואה סינית (נטורופתיה סינית) לימודי רפואה משלימה

למידע אודות מסלול לימודי דיקור סיני   בתמורות

 

 

חומר זה מוגש כשירות ע´י צוות ההדרכה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.