אין הורה שלא חווה את תחושת התסכול של התארגנות בוקר: הילד לא מתעורר, הילד קם ואינו מוצא את חפציו, הילד נזכר שעליו להגיש עבודה לבית הספר ועוד.
דפוס קבוע של התנהלות בוקר תאפשר, הן לילד והן להוריו, בוקר רגוע ששכר בצידו: הילד לא צריך להתעורר חצי שעה לפני הזמן, הוא מספיק לאכול ארוחת בוקר מסודרת, הבית רגוע וללא צעקות, ההורה לא מאחר לעבודה...
התארגנות בוקר היא רק אחת מהמשימות החשובות לכל ילד, קל וחומר
לילדים עם הפרעות קשב והתנהגות. לילדים אילו קיים קושי בהתארגנות. במקרים רבים הילד ירש את הפרעות הקשב מאחד ההורים (או משניהם) ויש להניח שגם להורה אין מספיק כלים כדי לאפשר לו סדר בוקר תקין.
בנוסף להתארגנות הבוקר, יש לתת את הדעת גם על נושאים כמו:
* נוהל שינה
* תזונה (בעיקר בבוקר)
* הסכמים מול חוקים
* חוזה משפחתי
מכאן שההתייחסות היא לסדר היום ו
לגבולות במשפחה ולא רק לילד.
מה ניתן לעשות? המצב האידיאלי הוא זה בו ההורים חוו (כל אחד בנפרד) מודל תקין לסדר יום וארגון בוקר בפרט. בהיעדר מודל כזה, יש להציג להורים כלים מעשיים בעלי תוצאה קצרת טווח.
שלב א – איסוף מידע
נבקש מההורים לארגן יומן בוקר. יומן בוקר כולל תיעוד כל שלבי הבוקר מרגע התעוררות הילד ועד רגע צאתו לבית הספר. במקרים בהם אנו חושדים בבעיות התארגנות של ההורה, נבקש יומן דומה ומקביל של ההורים (לפחות של אחד מהם).
אם הילד מבוגר ואחראי, הוא יכול לתעד בעצמו את שלבי הבוקר השונים. לפעמים הילד לא מסוגל לבצע תיעוד כזה ואז ניתן לבקש ממנו להקליט פעולה ושעה ולהעביר לניר אחרי כן. אפשרות אחרת, בעיקר כשמדובר בילד קטן, על ההורה לתעד את התהליך בעצמו.
ניתן לתעד על פני מספר ימים. לעתים עצם התיעוד מאפשר התארגנות נבונה ויעילה יותר.
שלב ב – עריכת מידע
מומלץ לערוך את המידע על פי הדוגמא הבאה:
שלב ג – הפקת מסקנות
למשל, בדוגמא לעיל אנו רואים התארגנות לא יעילה של ההורים ובעקבותיה, של הילד. ההורה מעיר את הילד ב 6:30 . עוברת כמעט שעה עד ליציאתו לבית הספר שבמהלכה הילד הספיק לארגן את עצמו ואת התיק שלו ובקושי לצחצח שיניים. על ארוחת בוקר ושתיה חמה אין מה לדבר.
התארגנות נכונה תאפשר לילד להתעורר חצי שעה מאוחר יותר ועדיין להספיק לאכול בנחת, לצחצח שיניים, לברך את הוריו לשלום ולצאת עם נשיקה או חיוך.
איך עושים זאת?
באמצעות היומן והמסקנות המופקות לאורך מספר ימים, יש לגבש דף פעולות בוקר עבור הילד (והוריו). דף זה יתלה בחדר הילד ובמקום בולט נוסף (במטבח למשל) ויש לנהוג לפיו בצורה מדוקדקת.
במידה ומוחלט לשנות את סדר הפעולות או תזמון הפעולות (למשל, אחרי התנסות ראשונה מול הדף מגלים שהתאמת הזמנים אינה מדויקת או אפשרית) יש להכין דף אחר במקומו.
קביעת הזמנים צריכה להיות נינוחה ומציאותית. במידה ורואים שישנם דברים שבלתי אפשרי לבצעם בבוקר באופן נינוח, יש לדאוג לבצעם ערב קודם. למשל: סידור תיק לימודים, הכנת בגדים לבוקר...
דוגמא לסדר יום מתוקן (לילד ולהורה)
שלב ד – יישום המסקנות
לעתים שלב התכנון קשה יותר. בעיקר כשהדברים אמורים לגבי ארגון זמני ההורה. אך לעתים הילד שמורגל לסדר יום לא איכותי מתקשה לשנותו למרות היתרונות הגלומים בתכנית החדשה. במקרים אילו יש להציג לילד את התכנית ולהבהיר שאין מדובר כאן במשא ומתן אלא בשיטה שנוקטים כדי שהבוקר יועבר באווירה טובה יותר.
ניתן להציע לילד פרס עבור שיפור משמעותי. למשל דרך ניהול טבלת סמיילים (על כל יום מוצלח מקבלים סמיילי ועל כל יום לא מוצלח מקבלים ´סדלי´. בסוף התהליך סופרים כמה סמיילים יש בנטו (כל סדלי מודבק על סמיילי ומבטל אותו). במידה שהילד השיג 10 סמיילים בטווח של שבועיים הוא מקבל פרס שהוסכם עליו מראש.
ומה לעשות כאשר הילד מתמרד ואינו מוכל לקבל הסכם?
על הילד להבין שהוא שותף לתהליך שאמור לייצר שינוי. חוסר שיתוף פעולה צריך להיות מלווה בסנקציה. בילדים קטנים ניתן להסביר שאם הוא יצא מאוחר מהמיטה סימן שהוא עייף ולכן ילך לשון חצי שעה (או יותר) קודם לשעה המתוכננת. בילדים יותר גדולים ניתן להודיע שלאור המצב, מחר יעירו אותם מוקדם יותר (ואף לציין את השעה בה הם יתעוררו). כאן ניתן להבהיר שלא מדובר בעונש אלא בצעדים שננקטים כדי למנוע איחורים.
במידה והחלטתם ´לאיים´ בסנקציה, חשוב לעמוד בה ולא לוותר, אחרת לסנקציה לא תהיה ערך. מאידך, לעתים עצם העלאת האפשרות של שימוש בסנקציה מונעת את הצורך להשתמש בה.
ומה לעשות אם עדיין הדברים לא מסתדרים?
במקרה זה מומלץ לפנות לאיש מקצוע שיאתר את הסיבה לאי הצלחת התהליך ושינחה אתכם כיצד לפעול.
להפניות