יש סיפור ישן על אדם מבוגר שמנוחתו הופרעה ע"י קבוצת ילדים שנהגו לשחק מתחת לחלון דירתו הקטנה שבקומה הראשונה. הוא העריך שלצעוק עליהם ולגרשם, לא יהיה נבון ואולי גם לא מועיל. אז הוא יצא אליהם החוצה ואמר להם שהוא נהנה לשמוע קולות של ילדים משחקים ולכן הוא מוכן לתת לכל אחד מהם 25 סנט אם הם ישחקו מתחת לחלונו. הילדים שמחו על הרעיון.
הוא שילם להם 25 סנט בכל יום משך כל ימי השבוע. בשבוע השני הוא יצא אליהם שוב, אחרי המשחק, והסביר להם שבגלל שאין לו כל כך הרבה כסף הוא ישלם להם מעתה רק 10 סנט לכל אחד. הילדים לא אהבו את ההפחתה בתשלום. חלקם עזב, אבל רובם נשארו.
בתחילת השבוע השלישי יצא שוב האיש הזקן אל הילדים והסביר להם שהוא ממש עני והוא לא יכול לאפשר לעצמו תשלום כזה. מעתה הוא ישלם רק סנט אחד ליום לכל אחד מהם. הילדים עזבו בזעם תוך שהם מפטירים לעברו שהם לא מוכנים לשחק תחת חלונו עבור פרוטות.
מתוך הספר "יִתְרוֹן הגמישות" של ד"ר אַל סיבֶּרְט
הערות לדיון
מתאים: לכל גיל
מצבים אפשריים: המחשה להורים שמנסים להטיל סנקציות על מעשים לא תקינים של ילדיהם, למורים שמחפשים דרך לשנות דרך של תלמידים מסוימים.
מטרות: לכל מעשה יש תוצאה. לעתים, חשוב שתהיה תוצאה טובה למעשה טוב. כך למשל, ניתן לתגמל ילד (לא בהכרח תגמול חומרי) על מעשה חיובי כמו השקעה, מעשה טוב או גילוי בגרות. כשהילד מרגיש מתוגמל, שלילת התגמול בעת שהוא מתנהג באופן לא ראוי (מעשה) היא דרך להמחיש גם את התוצאה הפחות טובה.