על עיסוי סיני עתיק גואה-שה

מבוא
לפני 80 שנה חי באוסטרליה אדם שכינויו היה . Iron Bar Bob הוא היה מסג´יסט שנהג לטפל בלקוחותיו בעזרת חתיכת מתכת שקצותיה עגולות. לתומו חשב כי העיסוי מרפא את המפרקים. לשמחתו התרבו לקוחותיו והוא נהפך למרפא מבוקש מאוד. אבל ארגון המסג´יסטים האוסטרלי שלל את רישיונו, זאת לאחר שהקולגות שלו לא ידעו את נפשם מרוב קנאה. התקופה, שפל הכלכלי של 1920 והוא חיפש דרכים להתפרנס.( 1)
בעצה אחת עם חברים החל לטפל עם חתיכת המתכת בכלבי מרוץ (כלבי רוח) שפרשו ממרוצים כי היו זקנים מדי. להפתעת מהמרים רבים, חזרו הכלבים למרוצים ואף ניצחו. הוא הצליח להתפרנס בכבוד ולכן שמר את שיטתו לעצמו ולא פרסם אותה ברבים. אלא שהוא לא ידע ששיטת עיסוי דומה קיימת בסין כבר אלפיים שנים...

עיסוי הגואה-שה = scraping
עיסוי הגואה-שה היא שיטה שבה "מגרדים" את העור באמצעות כלי פשוט. לעור תפקידים רבים: הוא נושם, הוא מפריש רעלים, מווסת טמפרטורה, מגן עלינו. מצויים בו כלי דם זעירים, בלוטות לימפה, רצפטורים ללחץ וגם קצות עצבים שמתחברים בין השאר לאיברים פנימיים.
ובכן, מה תורם הגרוד "הפשוט" הזה?
בעורנו או בתת העור שלנו מצטברים רעלים שהגוף לא מצליח להפריש (סטזיס של דם). הגרוד פותח סתימות, מסלק רעלים ומגביר את זרימת הדם לאזור הפגוע. הוא משפר את אספקת חמצן ברמת התא. איברים פנימיים זוכים לגירוי עצבי שמסייע להם.
כל הגורמים שהזכרתי עכשיו הופכים את עיסוי הגואה-שה לאמצעי יוצא מהכלל בהורדת כאב.
העיסוי נעשה לאחר מריחת שמן על האזור. יש להימנע מאכילה שעה לפני הטיפול.
רצוי לשתות משהו חם לאחר הטיפול. יש להימנע מרוח וקור בזמן ולאחר הטיפול.

הפחד והבורות מרתיעים
במחקר שנעשה ע"י Nielsen בשנת 1997 הוכח מה שידוע לסינים, לקמבודים ולוייטנאמיים כבר שנים רבות: הגואה שה איננו פוגע ברצף העור, איננו גורם לדמום חיצוני, אין כל סבל או חבלה, אין שטף דם - אלא שטף דם תת עורי קצר למספר דקות (2). במחקר עם דופלר ולייזר הוברר שהעיסוי מגביר את זרימת הדם באזור ב 400%
7 דקות לאחר העיסוי ונשאר משמעותי 25 דקות לאחר מכן, בעוד הדיקור מגביר זרימת דם 75% בלבד למשך 5 דקות (2).
צבע העיסוי שנוצר (ורוד, אדום ,סגול) מראה על משך הזמן שהבעיה קיימת ועל מידת חומרתה.

עיסוי רב תכליתי
עיסוי הגואה-שה הוא רב תכליתי ומפתיע בעוצמת הצלחתו. יש לתת כבוד לטיפולים שהוכחו כמוצלחים לפני אלפי שנים ועדיין נפוצים באסיה ומתפשטים במערב. עיסוי רב תכליתי כולל מגוון של טיפולים במערכת הנשימה, לחץ דם, מערכות פנימיות, דלקות למיניהן כמו גם בסוכרת וטיפולים במערכות חיצוניות: שלד-שריר מכף
רגל ועד ראש. (3)
כפיזיותרפיסט 26 שנים שמטפל בגואה-שה כבר 15 שנים, זכיתי לטפל באין ספור הקרנות ליד ולרגל והתוצאות היו טובות. לאחרונה הגיע אלי איש בן 84 עם כאבים חזקים שנגרמו מ herpes-zoster שנה ללא מענה ממשי מהממסד הרפואי. לאחר 6 טיפולי גואה-שה הוא טען לשיפור של 80%.
אישה שלא הצליחה לפתוח את הלסת במשך שנה (פתיחה של 1 ס"מ כאשר פתיחה נורמאלית 4 ס"מ ) למרות טיפולים במחלקת פה ולסת וסד לילה. לאחר 8 טיפולי גואה-שה פתחה את פיה באפן מלא.

השאלה המתבקשת, אם העיסוי כל כך מוצלח, מדוע ממעטים להשתמש בו? זאת ועוד, מדוע עמיתי הפיזיותרפיסטים נרתעים מהעיסוי הזה ומכל דבר שיש לו "ריח סיני"? אם אינני טועה לכולנו מטרה אחת להיטיב עם החולים והסובלים.
האם המחיצות בין רפואה מערבית למזרחית הגיוניות ולטובת החולה?!
האם רשאים אנחנו לשים גבולות בין מזרח למערב? נראה לי כי הבורות שולטת כשמדובר בשיטות לא מוכרות ואל לנו לפסול אותם על הסף!!
אשמח לתגובות



כותב המאמר: אריאל ברקלי - פיזיותרפיסט 26 שנים

הערה: ב 31 לחודש אוקטובר 2010 , יום ראשון שעה 20.00 , תתקיים הרצאה בנושא גואה-שה בבית יד לבנים, רח´ המגדל קרית טבעון בליווי מצגת.


מקורות:
1-   Bruce Bredley - פיזיותרפיסט אוסטרלי

2- Arya Nielsen "Gua Sha research and the language of integrative medicine"
volume 13´issue 1 pages63-72 Journal of Bodywork and Movement  - January 2009

3- ספר: Holographic Meridian Scraping Therapy Zhang Xiuqin
עמודים -282-272 , published 2000