העולם הסיני הניח שהאדם הוא מודל של היקום כולו. כלומר, אם נסתכל בעולם החיצוני, המאקרו, ונבין את הכללים לפיהם הוא פועל, נוכל להקיש משם על העולם הפנימי, המיקרו של האדם. גישה זו ליוותה אותו לא רק בתחומי הפילוסופיה אלא גם בתחומים מעשיים כמו אמנויות לחימה, אסטרטגיות לוחמה, אדריכלות ועיצוב פנים, מבנה שלטון, עולם המוזיקה וכמובן, כל עולם הרפואה הסינית.
תפיסת הדואליות שלטה עוד בשחר קיומה של הפילוסופיה הסינית. יין ויאנג, כוחות מנוגדים המשלימים זה את זה היוו עמודי תווך להבנת יסודות העולם שסביבנו ובתוכנו. אך גם תופעות מנוגדות לכאורה אינן יכולות להיות נפרדות זו מזו. כפי שלא נצליח להפיק מוזיקה הרמונית משני צלילים מנוגדים בלבד, כך גם לא נצליח להשיג הרמוניה בכל תחום אחר, לרבות באיזון הפיזי והנפשי שלנו, קרי – בריאות. רק שילוב של צלילי ביניים מוביל למוזיקה הרמונית. מכאן שהיין אינו יין מוחלט. יש בו אלמנטים יאנגיים וביאנג יש אלמנטים ייניים. הדינאמיקה בניהם היא המוזיקה ההרמונית.
לדינאמיקה זו קוראים צ'י. זהו הכוח הגורם לדברים להשתנות. מוזיקה חייבת להשתנות, שאם לא כן, היא רעש לא הרמוני (צליל אחד מעצבן הנמשך לאורך זמן).
העולם הסיני הבין שאין דברים סטטיים. אפילו אבן הנראית לנו קפואה מכילה צ'י, כלומר תנועה. התנועה היא בין האטומים והמולקולות ובתוך האטומים. זהו הצ'י של האבן. כדי להבין את תנועת הצ'י התפתחה במקביל (סביב המאה החמישית לפנה"ס) תפיסת ה Wu Xing . תפיסה זו תורגמה לחמשת האלמנטים או חמשת היסודות, אך המונחים הללו מעט בעייתיים: יסוד הוא גורם סטטי. למשל, בעולם היווני הקדום שלטה התפיסה שהעולם מורכב מארבעה אלמנטים או יסודות (אש, מים, אדמה, אוויר) ושכל חומר בטבע הוא תמהיל של שניים או יותר מחומרים אילו.
התפיסה הסינית לא מדברת על הרכב החומר אלא על מעבר בין חומרים ואנרגיות. מכאן שכל אלמנט מייצג תופעה או פאזת מעבר בטבע ולא את החומר עצמו. בדומה לשינוי פאזות של אותם חומרים (מוצק הופך לנוזל שהופך לגז), כלומר, חומרים דומים הנמצאים בפאזות שונות, כך גם חמשת התופעות המייצגות את הטבע:
אדמה 土 tǔ
מתכת 金 jīn
מים 水 shuǐ
עץ 木 mù
אש 火 huǒ
הדינאמיקה בין הפאזות:
הדינאמיקה הבונה: מכונה גם מעגל היצירה משום שכל פאזה מובילה ליצור (הולדה) הפאזה שאחריה. יחסי הפאזות הן של אם – בן.
האדמה אוצרת מתכות אשר יכולים להכיל מים. המים מרווים את העץ שיכול להזין את האש. תוצר האש הוא האפר, כלומר שוב, האדמה.
דרך נוספת שמתארת את מעגל הפאזות: האדמה מכבה אש. האש שורפת עץ. העץ סופג מים. המים מחלידים את המתכת. המתכת חורשת את האדמה. על פי דינאמיקה זו אנו רואים כי הבן מנצל את כוחותיה של האם אשר הניבה אותו.
הדינאמיקה המבקרת: מכונה גם מעגל הבקרה משום שכל פאזה מבקרת או מדכאת את הפאזה המתאימה.
האדמה סופגת את המים. המים מכבים את האש. האש מתיכה את המתכת. המתכת חותכת את העץ. העץ מנצל את (המשאבים של) האדמה.
תיאור הפאזות:
|
פאזה
|
אדמה
|
מתכת
|
מים
|
עץ
|
אש
|
|
איברים בגוף
|
טחול-לבלב / קיבה
|
ריאות / מעי גס
|
כליות / שלפוחית שתן
|
כבד / כיס מרה
|
לב / מעי דק
|
|
פתח מייצג
|
פה
|
אף
|
אוזניים
|
עיניים
|
לשון
|
|
רקמה
|
שרירים ושומן
|
עור ושיער גוף
|
עצמות ושיערראש
|
גידים ורצועות
|
כלי דם
|
|
צבע
|
צהוב, חום
|
לבן
|
כחול או שחור
|
ירוק
|
אדום
|
|
טעם
|
מתוק
|
מתכתי, מעקצץ, חריף שחולף
|
מלוח
|
חמוץ או מר (של ירק)
|
חריף (שנשאר בפה) או מר (של מזון שרוף)
|
מידע על כל פאזה בנפרד ניתן למצוא כאן:
אנו יכולים לראות שהתפיסה הסינית מייחסת לכל פאזה איבר או אנרגיה של איבר (הצ'י המצוי המרידיאנים ובאיברים עצמם). למשל פאזת האדמה מתייחסת המרידיאנים ולאיברים של הטחול-לבלב וכן של הקיבה (בן הזוג היאנגי). איברים אילו מתקשרים לתהליכים מטבוליים שונים כמו ספיגה והובלת רכיבי מזון ממערכת העיכול למחזור הדם (טרנספורמציה) ושינויים מטבוליים שונים הקשורים לפירוק והפקת אנרגיה, למשל על ידי אנזימים והורמונים שנמצאים בלבלב. על כן האדמה שולטת על השרירים והשומן. כאשר יש חולשה בפונקציות אילו, השרירים והשומן רופסים או מדולדלים. הצבע המתאים הוא צהוב חום, אך הכוונה לא לצבע השומן אלא לצבעים שמשפיעים על מרידיאנים אילו. למשל מזונות בעלי צבע דומה עשויים לתרום לחיזוק פאזת האדמה. גם מזונות מתוקים מחזקים פאזה זו אך אם נגזים, במקום ליצור אנרגיה – צ'י הם יצרו ליחהץ זו דרכה של האדמה. להניב, אך גם להכיל לחות.
המעגל הבונה:
באופן דומה אנו יכולים לאמור שהאדמה (טחול-לבלב) היא האם של המתכת (ריאות) שהיא האם של הכליות (מים) שהיא האם של הכבד (עץ) שהיא האם של האש (לב) שהיא האם של האדמה.
כאשר האם חלשה גם הבן שלה יפגע ויחלש. מכאן שחולשת המתכת – ריאות תביא לחולשת המים – כליות או חולשת העץ – כבד תוביל לחולשת האש – לב. היום ידועים קשרים כאילו גם בעולם הרפואה המערבית אבל חשוב לזכור שמדובר בתפיסה אנרגטית ולא בתפיסה חומרית. הן הגישה האבחנתית והן הגישה הטיפולית שונים מאוד.
המעגל המבקר:
המעגל הפנימי מצביע על תהליכי בקרה וריסון (ויש האומרים אף הרס). למשל, ידוע שמים מרסנים אש. לכן חיזוק הכליות יכול לרסן פעילות עודפת של הלב. אף שהקשרים ידועים, לא תמיד הם מתאימים לידוע ברפואה המודרנית ואפילו התפיסה ההרבולוגית הסינית לא תמיד מאמצת מודל זה. אבל זהו מודל מעניין שבא לידי ביטוי במגזרים רחבים של העולם הסיני, וכפי שציינו, לא רק ברפואה. באמנויות לחימה, תנועת המים מהירה וחמקמקה. היא מזכירה נחש. ה"קונטרה" יכול להיות אש שהוא מוגבל למקום ממנו התפרץ אך תנועתו חודרת כמו של דרקון.
השימוש בחמש הפאזות:
תורת היין והיאנג התאחדה במישורים רבים עם תפיסת חמש הפאזות. אך חדירתה לרפואה הסינית היתה בעייתית. מחדש, התפיסה הייתה קיימת בעיקר בתחום הדיקור. מאידך, תפיסת היין והיאנג, חום וקור, פנימי וחיצוני, עודף וחוסר (שמונה העקרונות) ייצגה את עולם הצמחים.
חלקים רבים התמזגו. כל אדם שעבר מסלול של לימודי רפואה סינית מכיר את התחום, אך לא משנה באיזו גישה נאבחן, האף תמיד ייצג את הריאות (פאזת המתכת) ששולטות על העור ושיער הגוף. השוני המהותי הוא בטקטיקה הטיפולית. מי שעבר הכשרה ב לימודי דיקור סיני, למשל, יתייחס למצבים בהם האם (האדמה) של הריאות חלשה או יתייחס אל הפאזה המבקרת (האש) ויטפל בהם. עם זאת, מי שירשום צמחי מרפא לא יעלה עלה על דעתו לטפל בטחול או בלב כאשר הבעיה קיימת בריאות בלבד.
אנו רואים כי גישת האבחנה דומה ואין בה סתירות אך הגישה הטיפולית מורכבת ומגוונת. בגישה המסורתית המשלבת ריפוי עם צמחים ותזונה, כאשר פאזה מסוימת נפגעה, נטפל ישירות בה!
ריפוי עם מוזיקה
עולם הריפוי הסיני יודע להיעזר בצלילים כדי לחזק או לבקר פאזה מסוימת כדי להביא את המרידיאן הפגוע לאיזון. השיטה אינה בשימוש רב משום שזוהי שיטת ריפוי הדורשת ידע מוזיקלי (סיני) ולכן לא חדרה לעולם הריפוי המסורתי, אך היא קיימת במקומות שונים ויש להניח שהיא היסוד למוזיקותירפיה במזרח.
המוזיקה הסינית הממוסדת התחילה את דרכה, ככל שידוע לנו, עוד במהלך שושלת Zhou , 1122-256 BC . המוזיקאי המיתולוגי היה Ling Lun שחיבר את היצירות שלו על צינורות במבוק שהפיקו חיקוי צלילים של ציפורים.
כמו כל דבר בעולם הסיני, גם המוזיקה היתה מחולקת לחמישה טונים ולכן אין להתפלא כי הסולם המוזיקלי שלהם מחומש, בניגוד לסולם הכולל שבעה תווים בעולם המערבי (אוקטבות). זהו הסולם הפנטוטני - Pentatonic (פנטה ביוונית פירושו חמש). סולם זה שכיח במקומות שונים כמו בפולקלור הקלטי, ההונגרי, באזורים אפריקאיים, בג'ז ועוד.
חמש הפאזות בעולם המוזיקה הסיני
|
פאזה / אלמנט
|
אדמה
|
מתכת
|
מים
|
עץ
|
אש
|
|
איבר/מרידיאן
|
טחול-לבלב
|
ריאות
|
כליות
|
כבד
|
לב
|
|
אזור פתיחה
|
פה
|
אף
|
אוזניים
|
עיניים
|
לשון
|
|
הצליל הסיני
|
Gōng 宮
|
Shāng 商
|
Yǔ 羽
|
Jué 角
|
zhǐ 徵
|
|
תו
|
do
|
re
|
La
|
mi
|
so
|
|
עונת שנה
|
עונת מעבר
|
סתיו
|
חורף
|
אביב
|
קיץ
|
|
אופי או תכונה
|
מדיטטיביות הנבה
|
גבולות והגדרות
|
עומק
ופנימיות
|
תעוזה ויצירתיות
|
התלהבות ודמיון
|
|
רגש מוקצן
|
מחשבות יתר
|
צער/יגון
|
פחד
|
כעס / חוצפה
|
התרגשות/חרדה
|
לרוב האנשים קיים ייצוג של כל הפאזות בתוכם, אך במקרים רבים ישנו דגש על פאזה אחת יותר משל האחרים. למשל, כאשר העץ חורג מאיזונו, האדם יכול להיות אימפולסיבי וכעסן. אם הפאזה תקינה אך בשפע, זה יתבטא ביכולת להעיז וליצור משהו חדש למרות הסיכונים. פאזת האדמה מייצגת יכולת להניב ולהעניק (כמו אמא אדמה וכמו אמא מניקה) אך פגיעה באיזון עלולים להוביל למחשבות יתר (גם אובססיביות) ועודף ליחה.
לכל פאזה יתרונות המאפיינים אותה. הבלטה של תכונה מסוימת מצביעה על השתייכותו של אותו אדם לפאזה הרלבנטית. עודף או חסר משמעותיים באותה פאזה מובילים לפגיעה בהרמוניה ולמחלות. כלים כמו דיקור סיני, צמחי מרפא, שיאצו, טווינה ותזונה הם הכלים המקובלים להחזרה לאיזון, אך גם המוזיקה יכולה לשפר ולסייע באיזון המטופל. נושא זה נחקר רבות בעולם הקונוונציונאלי והוכח ברבדים שונים.
לכל צליל בחמשת הטונים הסיניים יש השפעה על המרידיאנים ואברי הגוף המשתייכים לאותה פאזה. לכן, קיימות יצירות המתייחסות בעיקר לצליל זה. אילו יכולים להשפיע גם על פתחי האיברים (איזורי הפתיחה, כפי שמופיע בטבלה לעיל).
לדוגמא:
יצירות Gōng 宮 נחשבות לאצילות, מניבות ומנחמות כמו בפאזת האדמה. לכן הן מאזנות את אנרגית הטחול-לבלב ובעיקר פועלות על תהליכי ספיגה והמרה במערכת העיכול. האזנה ליצירות אילו משפיעה על היכולת להיות במצב מדיטטיבי ומשפרת את תכונת הנדיבות ויכולת הענקה.
יצירות Shāng 商 פועלות על פאזת המתכת. הן חדות, כבדות ובעלות מבנה קשיח כמו מתכות ולכן הן משפיעות על המרידיאן השייך להן, הריאות. האזנה חוזרת ליצירות אילו מאפשרת למטופל להיות יותר ידידותי וצודק, לשפר את יכולתו להגדיר גבולות וקבלת החלטות "חותכות" ומקלה על צער.
יצירות Yǔ 羽 נוטות להיות יותר זורמות ושקטות כמו פאזת המים. השפעתן ממוקדת בכליות ומכאן יכולתן לאזן את המטופל, להובילו לתובנות פנימיות יותר וצמצם את פחדיו.
יצירות Jué 角 מבשרות את בוא האביב. זו עונת התעוררות ולבלוב, עונת יצירה של חיים חדשים. מכאן שהן משפיעות על פאזת העץ , כלומר על תעוזה ויצירתיות, אך גם על הרגעת כעסים ואימפולסיביות, כאשר אילו שוכנים באופן כרוני במטופל.
יצירות zhǐ 徵 שייכות לפאזת האש ולכן הן יותר מרגשות ומלהיבות. מכאן השפעתן על הלב להיות יותר שמח, מתלהב וטוב לב.
ניתן לראות כי למוזיקה השפעה משמעותית לא רק על ההנאה והרגיעה שהיא מעניקה לנו בזמן ההאזנה אלא גם על בריאותנו הן ברמה הפיזית והן ברמה הנפשית. זהו היבט שונה על תובנת המוזיקותירפיה, כפי שהיתה ידועה לנו עד כה.
למידע נוסף