אנו יודעים שחיידקים רבים גודלם מיקרון, קטנים פי עשר, לפחות מגודל תא הומאני קטן, אך מספרם גדול פי 10 ממספר כל התאים שלנו בגוף המונה "רק" 100 טריליון תאים. רוב החיידקים משתכנים במעיים וחלק גדול אחר על פני העור. כאשר החיידקים נמצאים בצפיפות (מושבה) הם מקיימים תקשורת כימית בניהם היכולה להשפיע על מספרם בהתאם לתנאי המחיה שסביבם. מסתבר שהחיידקים יודעים לשתף מידע וליצור זיכרון קבוצתי. זוהי מודעות לקיומם ולצרכיהם.
קשה לנו לחשוב על כל חיידק כתא מודע לעצמו, אך התופעה נצפית ונמדדת במחקרים מדעיים רבים: כאשר החיידקים גרים במושבה הם הופכים לגוף מודע. אם נשליך על הגוף שלנו את המידע הידוע לנו מהחיידקים נוכל לחשוב כך:
לכל תא ותא בגוף ישנה מודעות בזעיר אנפין. באופן תיאורטי, יתכן שכדורית אדומה עמלה 120 יום להעביר חמצן לתאים חשובים כמו תאי עצב. יתכן גם "שעוברות במוחה" מחשבות נוגות על מר גורלה.
"הנה, אני נאלצת לעבוד יומם ולילה כמו חמור ולהעביר חמצן ממקום למקום בעוד המוח נח על משמניו, נותן פקודות ומקבל את כל הקרדיט".
ברור שמדובר בתיאור קצת מצחיק, מה גם שלכדורית אין אפילו גרעין תא, כך שהמוח שלה לא בדיוק במקום ברור. אך אם נמשיך את האי-גיון הזה, נוכל לחשוב על כל תא כבעל מודעות מזערית. רק צירוף כל תאי הגוף נותן לנו את המודעות הגבוהה לקיומנו. הכדורית, ואף לא תא העצב, אינם מודעים לתודעה גבוהה מהם. הם אינם יודעים שהם חלק מתודעה גדולה שיוצרת גוף אחד.
הגוף מונה את כל התאים שלו ולאחרונה אף הצטברו ראיות בדבר האפשרות שגם החיידקים החיים אצלנו בגוף שותפים לחלק ממודעות זו.
הבה נלך צעד קדימה. ניתן לחשוב על האדם, על כל יצור חי בטבע ובעצם על כל חומר, כבעל תודעה ברמה כזו או אחרת. האם יתכן שכל האורגניזמים על פני כדור הארץ חווים תודעת על משותפת. אנו, "התאים הבודדים" לא מודעים לכך, אבל החיבור של כולנו הוא תודעה אחת גדולה?
ולמה שלא נרחיק עוד יותר. כל כדורי הארץ והכוכבים האחרים ביקום המוכר לנו, אולי גם הם מהווים תודעת על שהיא אוסף כל התודעות של הכוכבים (שהם מצידם אוסף תודעות היצורים החיים עליהם ואילו מהווים צירוף התודעות של כל התאים הבודדים שבתוכם)?
האם לזה התכוונו הסינים באומרם דאו? האם לזה התכוונו במערב באומרם אלוהים?
כשם שהמוח יכול להבין תופעות רבות, אך מתקשה לחקור את עצמו, כך יתכן שהתא הפשוט בגופנו מתקשה לחקור את הגוף כולו. האם אי פעם נבין את התודעה העליונה הזו, שכולנו חלק ממנה.
אני לא מתכוון לגישה הפשטנית והילדותית, לטעמי, שבה כל אדם מחליט מהי תודעת על זו, שם עצמו לייצג אותה ובשמה מכריח וכופה על אוכלוסיות אחרות אורח חיים (ואף מוות) שאינו מתאים להם.
אבל אני כן מתכוון להציג את גדולתנו יחסית לכל "היצורים" הזעירים שמרכיבים אותנו, וקטנותנו יחסית ליקום שמסביב.
טווח העולם נע בין 10-35 מטר שהוא קבוע פלאנק (שמתחת לו אין הגדרה פיזיקאלית) לבין 1027 מטר קוטר היקום המוערך. גובה האדם הוא מסדר גודל של 101 מטר שזה "מקום נחמד באמצע". מומלץ לטייל לאורך הסרטון כדי לקבל קצת פרופורציות על עצמנו...
למידע נוסף
חומר זה מוגש כשירות עי צוות הקליניקה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.