עקרונות בתזונה והדרכתם לנוער

ליצירת קשר עם תמורות לגבי לימודים ונושאים אחרים צרו קשר

 

עקרונות בתזונה והדרכתם לנוער
תוכן המאמר: על מה נדבר בתזונה?
מהם יסודות המזון החשובים וכיצד נכון לצרוך אותם?
מהי התועלת אך גם הסכנה בצריכת סוכרים ומזונות שמכילים אותם?
כיצד אנו מארגנים את הארוחות שלנו ביום יום?
מהי חשיבותה של ארוחת הבוקר והשפעתה על המשך היום?
אילו צבעים במזון טובים ובריאים ואילו צבעים יכולים להזיק לנו?
האם אפשר לאכול אוכל טעים ומגוון ועדיין לשמור על הבריאות?
כיצד משתלבת התזונה האנרגטית על פי הרפואה הסינית בכל מה שלמדנו?
אין ספק שללא מזון לא נוכל לשרוד. המזון הוא מרכיב חשוב להתפתחות האדם ולאספקת אנרגיה יום יומית. עם זאת, לא מספיק לקבל תזונה משביעה אלא צריך לנקוט גם בתזונה נבונה. למזון יש השפעה על חולי ובריאות, מצבי רוח, עמידות בפני מחלות, יכולת למידה וריכוז והשגת הישגים שונים בחיים.
כדי להשיג הרגשה טובה, לא רק לאחר שאכלנו את מה שטעים לנו אלא גם לאורך זמן, צריך להכיר יותר את המרכיבים שהמזון מכיל.

מהם יסודות המזון החשובים וכיצד נכון לצרוך אותם?

כל מזון יכול להכיל (אך לא בהכרח) אחד או יותר מאבות המזון. אבות המזון נחלקים לשלוש קבוצות עיקריות (פחמימות, חלבונים ושומנים) אך בנוסף אליהם קיימים מרכיבים חיוניים נוספים במזון שעליהם נפרט בהמשך.

פחמימות:
פחמימות הן צורות שונות של סוכרים. הסוכר השולחני שאנו מכירים מורכב למעשה משתי יחידות סוכר קטנות כשאחת מהן נקראת גלוקוז. הגלוקוז חיוני בגוף להפקת אנרגיה וכל התאים בגוף משתמשים בו כדי לייצר אנרגיה בדומה לחומר דלק המספק אנרגיה למכונית, למשל.
פחמימות שדומות בצורתן לגלוקוז הן פחמימות פשוטות. למשל סוכר להמתקה, אבל גם קמח! קמח לבן הוא חומר עמילני שמורכב בעצם מיחידות רבות של גלוקוז המחוברות זו לזו.
כאשר מפרידים את תוכן גרגר הדגן (חיטה, אורז, שעורה וכו´) מקליפתו אנו מקבלים למעשה עמילן טהור שכמעט חסר לחלוטין מרכיבים חיוניים לבריאות.
דווקא קליפת הדגן הפחות טעימה מכילה ויטמינים ומינרלים חשובים כמו גם סיבים תזונתיים אשר עליהם נדבר בהמשך.
פחמימה המכילה גם את תכולת הקליפה היא פחמימה מורכבת וחשובה יותר לבריאות. למשל לחם מחיטה מלאה, אורז חום ועוד.
למידע מפורט על פחמימות בראיה סינית ופירוט ערכים גליקמיים של פחמימות: אנרגטיקה של פחמימות - ערכים גליקמיים בראייה סינית

חלבונים:
חלבונים הם שרשראות של חומרים קטנים הנקראים חומצות אמינו. ישנם 22 חומצות אמינו ובדומה לאותיות בשפה העברית, ניתן להרכיב מהם כמעט כל סידור של חלבון. מגוון גדול זה מאפשר לחלבונים להיות שונים זה מזה ולהשפיע בצורה שונה בגוף. לכן החלבונים מאפשרים את הפעולות הבאות:
בניית הגוף: החלק החשוב של הגוף עשוי מחלבונים. שומנים אמנם חשובים לתאי הגוף אך באופן כללי, החלק העיקרי אצל אנשים לא שמנים הוא חלבון. בגוף יש לנו מעט פחמימות שמשמשות כרזרבה לצרכי אנרגיה. כך שחוץ ממים, רוב הגוף שלנו מורכב מחלבונים.
אנזימים: אנזימים הם מעין רובוטים קטנים, העשויים מחלבון, ומשמשים כפועלים לבנייה והרס של חומרים רבים בגוף. האנזימים מאפשרים לנו לפרק שומנים וסוכרים ולנצל אותם לאנרגיה. האנזימים גם מאפשרים לנו להרכיב חלבונים מחומצות אמינו לצורות שונות הבונות לנו את הגוף.
מסרים: חלבונים שונים מתפקדים בהעברת מסרים חשובים במערכת העצבים (מעצב לעצב ומהמוח לשריר למשל). חלקם מתפקדים גם כהורמונים (חומרים שמופרשים במקום אחד בגוף, נודדים עם מחזור הדם ומשפיעים במקום אחר).
מערכת החיסון: הנוגדנים שנלחמים במחלות שונות הם בעצם חלבונים. ללא כמות מספקת של חלבון, כמו במצבים של תת-תזונה, למשל, הגוף שלנו ייחשף יותר בקלות למחלות.
ילדים ונוער בגיל ההתבגרות, נשים בהריון וקשישים צריכים לאכול יותר חלבון מאחרים כיוון שהגוף שלהם צריך להתפתח או לשמור על עצמו מפני הרס. גם אנשים העוסקים בספורט צריכים יותר חלבון.

כמה חלבון אנחנו צריכים ליום?
בערך גרם חלבון לכל ק´ג משקל גוף. אבל יש לזכור שמדובר באדם מבוגר ושנוער צריך הרבה יותר.
כך שאם משהו שוקל 30 ק´ג הוא צריך לפחות 30 גרם חלבון ובד´כ מדובר בהרבה יותר כי הוא גם עוסק בספורט וצריך להתפתח.


איזה חלבון אנחנו צריכים?
אז זהו, שלא כל חלבון מתאים לצרכינו. הגוף יודע לבנות חלבונים רק אם כל חומצות האמינו החיוניות לו נמצאות בו זמנית בתזונה. כלומר, אם אכלתי חלבון שחסרה בו חומצה אמינית אחת שחיונית לבניית החלבון הרצוי, הוא פשוט לא יבנה!
לכן, למרות שבלחם יש חלבון, גם כמותו קטנה וגם איכותו לקויה כי הוא בחסר של חומצה אמינית מסוימת. חומצה אמינית זו נמצאת למשל בחומוס. כך שאכילת לחם עם חומוס משלימה את החלבון החסר ומאפשרת אספקת חלבון תקינה לגוף.
חלבונים מאוזנים שלא חסר להם חומצות אמינו נמצאים במקורות מן החי כמו בשר, דגים, עוף, מוצרי חלב וביצים. למעשה מי שאוכל חלבון ביצה אחד ביום מסודר בד´כ מבחינת צרכי החלבון שלו ולא צריך לעשות חישובים מסובכים.
למידע מפורט על חלבונים בראיה סינית: אנרגטיקה של חלבונים בראייה סינית

מידע נוסף על נטורופתיה לילדים (מתוך האתר של הנטורופתית ענבל נתן בר).

שומנים:
למרות שהשומנים זכו לשם רע והשמצות רבות, הרי שללא שומן לא נחייה. השומן חיוני גם כרזרבה לאנרגיה וגם כהגנה וריפוד לגוף אך יש לו תפקידים חיוניים נוספים:
שמירה על התאים: הגוף שלנו בנוי מתאים קטנים כשכל תא יש לו מערכת חיים משלו (כלומר הוא מייצר אנרגיה, בונה, מתחלק ומתרבה ומנסה להגן על עצמו). הקרום המצפה את התא חיוני להגנת התא ומאפשר לנוזלים שבתוך התא לא להישפך החוצה. הוא גם דואג שחומרים לא רצויים לא יכנסו פנימה. קרום זה בנוי משומן. דבר נוסף שהקרום השומני מאפשר זה שמירה על התא במצבי טמפרטורה קיצוניים. ללא שומן הורדת החום עלולה להקפיא את התא ולשבור אותו בדיוק כמו שתאים של צמחים קופאים ונשברים.
ספיגת ויטמינים: קיימים ויטמינים חשובים שאינם יכולים להיספג ללא שומן בתזונה. למשל ויטמין A החיוני לראיית לילה, ויטמין D החיוני לספיגת סידן ובניית עצם, ויטמין E האחראי לשמירת מפני נזקים לתאים וויטמין K האחראי לתהליך קרישת הדם.
הורמונים: ישנם הורמונים המורכבים משומנים. אילו כוללים את הורמוני המין, הגדילה והורמונים שמאפשרים לנו להתמודד עם מצבי דחק (סטרס).

אם השמן נוזלי בטמפרטורת החדר הוא נקרא שמן. אם השמן מוצק הוא נקרא שומן. סוג השומן קובע לנו מה יקרה בגוף. שומנים מוקשים הם שמנים שעשו להם תהליך כימי והפכו אותם לקשים בטמפרטורת החדר. הם הכי מסוכנים לבריאות הלב ועלולים להוביל גם למחלות נוספות. לא רבים יודעים שמרגרינה היא שמן מוקשה שמסוכן בהרבה מחמאה. אמנם בחמאה, להבדיל ממרגרינה, יש את הכולסטרול שמקובל לחשוב שהוא מזיק ללב, אך במרגרינה, יש סוג שומן שמגביר את הסיכון של הגוף להיפגע מהכולסטרול.
שמנים ממקור כמו שמן זית, שמן קנולה או מדגים של הים הצפוני (בגלל התזונה המייחדת אותם) הם שמנים שמסייעים לנו לבנות את רקמת המוח ולהגן על הגוף מפני נזקים של כולסטרול העלול לסתום לנו את העורקים.
בשמנים ממקור צמחי כמו שמן סויה, תירס או חמניות רצוי לא להגזים.
בשמנים ממקור מן החי כמו חמאה או שומן בעלי חיים רצוי להימנע ככל האפשר.
בשמנים מוקשים (המצויים בהמון סוגי מאכלים וחטיפים) רצוי לא לגעת.
כמובן שהכל בפרופורציה ואם אוכלים קצת ובכיף אז אין בעיות. הבעיה היא כשהמזון המכיל שמנים לא תקינים הופך להיות המזון העיקרי...
למידע מפורט על שומנים בראיה סינית: אנרגטיקה של שומנים
למידע מפורט על אומגה 3 בראיה סינית: אנרגטיקה של אומגה 3



סיבים תזונתיים:
אמנם סיבים אינם נחשבים לחלק מאבות המזון אבל הם מרכיב חיוני בגוף מאין כמוהו ורק היום אנו הולכים ומגלים כמה הם חשובים. הסיבים הם פחמימות כל כך מורכבות שהגוף (האנזימים) לא יודעים לפרק אותם (האנזימים של הפרה דווקא כן ולכן היא יכולה לאכול עשב). למשל בחסה וברוקולי יש המון סיבים ובמלפפונים ותפוחי אדמה פחות. את רוב הסיבים אנו מוצאים בפירות וירקות ולכן חשוב לאכול מהם מדי יום.
אף שאנו לא מעכלים את הסיבים הם חיוניים למספר מטרות:
מניעת עצירות: עצירות משאירה את תוכן המעי זמן ממושך במערכת וגורמת להתפתחות חיידקים רעים ולספיגת רעלים שונים. סיבים סופחים אליהם נוזלים ולכן מעבים את תוכן המעי (הצואה) ומאפשרים את מעברה בצורה תקינה יותר. למעשה, רוב האנשים שאוכלים מספיק סיבים אינם סובלים מעצירות.
תמיכה בחיידקים טובים: בתוך המעיים ישנם חיידקים רעים וחיידקים טובים. החיידקים הטובים מונעים את התרבות החיידקים הרעים וגורמים מסוכנים אחרים (כמו פטריות). כדי לעודד את החיידקים הטובים להתרבות אנו צריכים לספק להם מזון שהם אוהבים, כלומר סיבים. לא כל סיב הם אוהבים אך אילו המצויים בתפוחי עץ, בדייסת שיבולת שועל (קוואקר) ובגרנולה הם טובים במיוחד.
למידע מפורט על סיבים תזונתיים בראיה סינית: אנרגטיקה של פסיליום וסיבים תזונתיים בראייה סינית


ויטמינים:
וויטמינים הם מרכיבים זעירים אשר הגוף אינו יכול לייצר מאבות המזון בעצמו ולכן אנו צריכים לקבל אותם מן המזון. וויטאלי פירושו חיוני. היום ידועים סוגים שונים של וויטמינים כמו וויטמין C החיוני לשמירת חלבון העור ולספיגת ברזל (אך כנראה אינו מועיל במיוחד להצטננות), או סוגים שונים של וויטמין B החשובים לבניית הדם ולקיום תקין של מערכת העצבים.
את הוויטמינים אנו מקבלים בעיקר מירקות ופירות אך חלק מהם מתקבלים מדגנים מלאים (כמו לחם מלא או אורז מלא) וחלק מהם מתקבלים מהמזון מן החי.
למידע מפורט על ויטמינים ותוספי תזונה שונים: אנרגטיקה תוספי תזונה בראייה סינית

מינרלים
ישנם חומרים שכמותם במזון מאוד זעירה. למרות זאת הם חשובים. למשל ברזל הנמצא במוצרים מן החי ובירקות עליים או אבץ או מלחים שונים. ברוב המקרים אין חשש לחסר, אבל אם אנשים נמנעים מתזונה מגוונת הכוללת פירות וירקות אז הם עלולים להגיע למצב שחסר להם מרכיב כזה או אחר. חסר במינרלים יכול לפגוע בכל מערכות הגוף כמו בעור, שיער, איכות הדם ואפילו ב DNA .

לסיכום:
אנו רואים שתזונת האדם מכילה מרכיבים חיוניים רבים ולכן יש לנקוט בגישה של גיוון ולא להסתפק במזון מסוג אחד בלבד.
חזרה לתוכן המאמר

מהי התועלת אך גם הסכנה בצריכת סוכרים ומזונות שמכילים אותם?

כבר אמרנו שסוכרים הם ספקי האנרגיה העיקריים של הגוף. הם חומר הדלק שמאפשר תנועה, חשיבה, צמיחה והסתגלות למצבים שונים. כשאנו צורכים כמות קטנה של סוכר, הוא נספג מהמעיים אל הדם ומשם נלקח אל התאים. בתוך התאים הוא יתפרק והאנרגיה שיש בו תשתחרר למקומות שצריך אותה.
כדי שהסוכר יכנס לתאים ויעבור תהליך זה צריך מעין משאית שתסייע לו לחדור דרך קרום התא. למשאית הזו קוראים אינסולין. האינסולין הוא הורמון שמופרש מהלבלב ועובר דרך הדם לכל תאי הגוף. בכל מקום שהוא פוגש סוכר (גלוקוז) הוא ´מרכיב´ אותו על גבו ומאפשר לו לחדור לתא. בתוך התא הגלוקוז הופך לאנרגיה.
אם נצרוך, למשל, שתי כפיות סוכר אז תשחררנה שתי ´יחידות´ אינוסולין. שלוש כפיות ישחררו שלוש ´יחידות´ אינסולין. אבל אם נצרוך כמות גדולה מדי של סוכר, למשל 10 כפיות בבת אחת, אז לא 10 ´יחידות´ אינסולין אלא אולי 100 יכולות להשתחרר. זה קורה כי הלבלב נכנס ללחץ ו´חושב´ שאנו הולכים לתת לו עוד כמות סוכר. הוא צריך להיערך למצב כזה ולכן משחרר יותר ממה שחיוני.

אז מה הבעיה?
כמות גדולה של אינסולין מכניסה את כל הגלוקוז מהדם אל התאים. בדם נשארת כמות קטנה יחסית של גלוקוז ולכן היא לא מגיעה למוח. המוח מרגיש בחסר גלוקוז יותר מתאים אחרים ונכנס ´ללחץ´ כי אין לו מספיק אנרגיה.

ואז מתחילה שרשרת בעיות:
קודם כל המוח לחוץ לעוד סוכר. זה יגרום לבן האדם לחשוב על עוד סוכר. כך קורה שאחרי ארוחה עשירה בסוכר מתחשק לנו פתאום משהו מתוק. זה ברור, רמות הסוכר בדם ירדו ולא מגיע סוכר למוח.

נו - אז נאכל עוד סוכר, מה כבר יקרה?
אמרנו שהגלוקוז נכנס לתא כדי להפוך לאנרגיה. אבל אם יש מספיק אנרגיה אז הסוכר יהפוך לשומן. עודף שומנים רע לגוף ולא רק בגלל סיבות של מראה.

ומה עוד יקרה?
המוח ייתן הוראה לשחרר סוכר מכל מאגר אפשרי בגוף. כדי לעשות זאת הוא ישחרר הורמון בשם אדרנאלין. זהו הורמון הפועל במצבי לחץ ומאפשר לגוף לנצל את האנרגיה הטמונה במאגרים שלו. אלא שהורמון זה גם גורם למתח וחרדה, וכך קורה שאדם שאכל סוכר, גם יעדיף לאכול עוד סוכר, גם ישמין וגם יכנס למתח וחרדה מיותרים.
בנוסף לכל הצרות, היום מצטברות יותר ויותר עדויות שעודף אינסולין מפעיל חומרים המעוררים את מערכת החיסון של הגוף לתקוף את עצמו ולצור דלקת, דבר המתבטא במחלות אוטו-אימוניות שונות.

הצילו! מה לעשות?
קודם כל לא להפסיק עם הסוכרים. הם חיוניים למוח ולאספקת האנרגיה שלנו. מה שחשוב זה לאכול את הסוכר בצורה נבונה. אם הוא יתפרק לאט בגוף אז הלבלב לא ´ירגיש צורך´ לשחרר אינסולין ברמות גבוהות מדי ואז כל התהליך יהיה בדיוק כמו שהגוף מעוניין.

איך נעכב את ספיגת הסוכר לגוף?
נעדיף לאכול פחמימות מורכבות (למשל לחם שחור או קמח מלא במקום לבן).
נעדיף להוסיף מעט שמן למזון כיוון שהוא מרפד את הקיבה ומונע ספיגה מהירה של סוכר (למשל כף שמן למרק או לסלט לפני שמתחילים עם התפוחי אדמה, אורז ולחם. או למשל שמן זית לפסטה).
נעדיף לחלק את התזונה שלנו למספר ארוחות קטנות ביום במקום ארוחה אחת גדולה. מי שצם כל היום ומסתפק בארוחה גדולה בערב למעשה פוגע בעצמו ועלול להשמין עוד יותר! הרעיון הוא לקבל את הסוכר באופן מפוזר והדרגתי לאורך היום כולו.
למידע מפורט על פחמימות בראיה סינית ופירוט ערכים גליקמיים של פחמימות: אנרגטיקה של פחמימות - ערכים גליקמיים בראייה סינית

כיצד אנו מארגנים את הארוחות שלנו ביום יום?

כפי שהזכרנו, צריך לארגן יותר ארוחות קטנות במשך היום. למעשה מדברים על 5-6 ארוחות קטנות ביום המאורגנות באופן הבא:
* ארוחת בוקר
* ארוחת ביניים (עשר)
* ארוחת צהריים
* (ארוחת ביניים (ארבע)
* ארוחת ערב
* ארוחת לילה (למי שממש לא יכול להתאפק)

ארוחות הביניים הן ארוחות קלות היכולות לכלול כריך, פרי או חטיף כלשהו.
ארוחת צהריים או ארוחת ערב חייבת לכלול את כל אבות המזון ובעיקר מנת חלבון היומית שלנו.
ארוחת ערב צריכה להסתיים כשעה וחצי עד שעתיים לפני השינה. אחרי זה אפשר ´לחטוף´ משהו קטן (שזו ארוחת הלילה)
ארוחת לילה לא ממש רצויה. אבל אנשים שמתעוררים באמצע הלילה ´לזלילת חטאים´, עדיף שיאכלו משהו קטן לפני השינה מאשר משהו גדול באמצע הלילה...
ארוחת בוקר היא ארוחה חיונית וחשובה ומיד נפרט עליה:

חזרה לתוכן המאמר

מהי חשיבותה של ארוחת הבוקר והשפעתה על המשך היום?

אם אנחנו נמנעים מלאכול משעה שמונה בבוקר עד שמונה בערב, בוודאי נחוש ברעב גדול. באותו אופן חש הגוף שלנו כאשר אנו נמנעים מלאכול משמונה בערב ועד שמונה בבוקר. היינו 12 שעות בצום ולכן יש להתחיל ולתדלק את המנוע (גוף האדם) שלנו.
לאחר צום אין לנו מספיק סוכרים בדם ולכן המוח יוצא מן הבית ללא חומר הדלק הנדרש לתפקודו. יחד עם זאת, צריך לזכור שמתן סוכר פשוט מספק למוח את צרכיו המידיים, אך כעבור זמן מה רמות הסוכר בדם ובעקבות כך במוח יורדות מתחת לנדרש. לכן יש להקפיד על פחמימות מורכבות בבוקר.

גם מכונית השכם בבוקר צריכה מעין חימום. זה אומר שלא כדאי לאכול אוכל קר מדי השכם בבוקר אלא משהו נוח וקל לעיכול שהמערכת שלנו יכולה לקבל ולספוג.

אז מה ניתן לאכול בבוקר?
פרוסת לחם (עדיף שחור = אחיד), פתית, צנים (טוסט), קרקר, פריכיות אורז, פריכיות שיבולת שועל עם -
ממרח כמו גבינה (לבנה או צהובה), אבוקדו, חומוס, טחינה, טונה, ריבה טבעית או ממרח אחר.
ואפשר גם: דייסה למי שאוהב (על בסיס שני שליש מים ושליש חלב עם המתקה קלה).
דגני בוקר (בעדיפות צ´ריאוס או פרי הטבע אך לא קורנפלקס או פרוסטיס שמכילים כמות סוכר גדולה ולכן מזעזעים את איזון הסוכרים בגוף).
חביתה או ביצה קשה.
ואפילו מרק! טוב ונוח לעיכול, בעיקר בחורף (למעשה הסינים ממליצים ומרבים בשתיית מרק בבוקר אפילו שלנו זה נראה מוזר).

ומה לא כדאי להגזים בבוקר?
ירקות טריים וסלט אינם מומלצים כארוחה ראשונה בבוקר. הם נחשבים לקרים מדי ובעיקר בתקופת החורף.
גם ממתקים או מוצרים כאילו בריאים אך למעשה מזיקים (כמו קורנפלקס שמתפרק בגוף לסוכר טהור בן רגע) אינם מומלצים.
מכיוון שהמגוון מאוד רחב ומכיוון שממילה רוב האנשים לא מקפידים על ארוחת בוקר, הבעיה היא לא מאיזה מזון יש להימנע אלא איך לפתח את ההרגל של אכילה.

ואיך נפתח הרגל זה?
קודם כל במודעות: צריך לזכור שקיימים אנשים רבים שנשבעים שהם לא מסוגלים להכניס שום דבר לפיהם בשעות הבוקר. אותם אנשים, כאשר הם מבלים בבית מלון והסעה לטיול מחכה להם בשבע בבוקר, פושטים על ארוחת הבוקר של המלון ואוכלים כאילו אין מחר. אז זה עניין של מודעות והסכמה עצמית ולאו דווקא יכולת.
אבל לפעמים מאוד ממהרים, ואין זמן אפילו למשקה החם של הבוקר. אז אם מתקשים להתארגן בבוקר (כלומר קמים ברגע האחרון ומאשימים את אמא שלא העירה אותם בזמן) יש פיתרון ביניים אפשרי: לצאת עם משהו קטן לכרסום.
למשל: אפשר לארגן שקית סנדוויץ קטנה ובתוכה 2-3 פריכונים מלוחים או מתוקים. אחרי כרסום הראשון התאבון נפתח ואפשר לאכול את השאר. 2-3 יכולים להספיק ולספק אנרגיה למוח ולגוף עד שמגיעה הארוחה של 10. חוץ מזה הם ימנעו מאיתנו לזלול ממתק כשנגיע לבית הספר ונרגיש רעבים.

רגע - אסור ממתקים?
חס וחלילה. ממתקים עושים לנו כיף ונעים. אבל לא צריך להגזים ובעיקר לא לאכול אותם כי אנחנו רעבים, כי אז אנחנו לא שולטים על הכמות ומתרגלים לחשוב עליהם כתחליף לאוכל. צריך לאכול אותם כהנאה ולא כהתמכרות!

חזרה לתוכן המאמר

אילו צבעים במזון טובים ובריאים ואילו צבעים יכולים להזיק לנו?

היום מפרסמים שמומלץ לאכול מזונות מחמישה צבעים. אפילו הצבא אימץ אמרה זו ובמטבחים הצבאיים מתחילים לחלק בכל ארוחה ירקות ופירות בחמישה צבעים. כדאי לדעת שהסינים המליצו על העיקרון הזה עוד לפני אלפי שנים. היה ברור להם שכל צבע במזון משרת מטרות אחרות בגוף. למשל אדום מזין את הלב וצהוב את הלבלב, ירוק מנקה את הכבד מרעלים וסגול וכחול מחזקים את הכליות. הלבן חיוני לרקמת הריאה ולכן למערכת הנשימה.
מפתיע שרק בשנים האחרונות התגלה שצבעים טבעיים (נקראים פיגמנטים) במזון אכן מבצעים פעולות אילו. בתוך העגבניות מצאו חומר שמועיל לבריאות הלב (לייקופן) ולכן ממליצים לאכול קטצ´ופ (עדיף אוסם שמכיל הרבה פחות סוכר מהיינץ).
בתוך ירקות עליים מצאו חומר ירוק (לוטאין) שמשפר את הראייה ותומך בפעילות הכבד. גם במזונות לבנים כמו צנון וקולרבי מצאו חומרים חריפים (ממשפחת המצליבים) הפותחים את מעברי הנשימה. וכן הלאה.
מכאן שפירות וירקות לא רק מגוונים לנו את התזונה אלא שומרים על בריאותנו.

היום מנסים להפיק צבעים טבעיים ממזונות שונים ולהחליף בהם את צבעי המאכל המלאכותיים. לפעמים זה לא כל כך משתלם מסחרית ולכן אנו מוצאים עדיין צבעים מסוכנים רבים בתוך מזונות שונים. למשל צבע מאכל צהוב בשם טרטרזין מתחבא עדיין בסוגי קרטיבים וממתקים שונים. זהו צבע מזיק ביותר ומייחסים לו מחלות שונות ואפילו שינויים התנהגותיים לא רצויים.
יחד עם זאת, ישנן חברות שעשו מהפך בגישה הבריאותית שלהם. למשל שטראוס החליפה את כל הצבעים הרעים בצבעים טבעיים בגלידות ובקרחונים שלהם. חברות אחרות הולכות בעקבות תהליך זה כיוון שהן מבינות שהציבור לומד ורוצה לאכול בריא יותר.
הדרך הנכונה היא להסתכל בתוויות המזון. אמנם ברוב המקרים לא נבין מה המשמעות (את המשמעות אנו לומדים בקורס דומה, אך בכיתות מתקדמות יותר), אבל עצם ההסתכלות תרגיל אותנו לבדוק ולהיות חשדניים, ובעתיד גם להבין.

חזרה לתוכן המאמר

האם אפשר לאכול אוכל טעים ומגוון ועדיין לשמור על הבריאות?

איזו שאלה! ככל שהאוכל יהיה מגוון יותר הוא יהיה טעים יותר.
אבל אני שונאת ירקות...
במחקרים שונים גילו שאם חושפים את הילד לפחות 15 פעם למזון מסוים אז הוא יהיה מוכן לנסות אותו. זה אומר שעל הילד לראות על שולחן הוריו מזונות מגוונים והוא יחליט בעצמו מתי להתחיל לאכול. ההורים לא צריכים לכפות אבל צריכים להגיד: אם לא בא לך אז אל תאכל, אבל תטעם ואז תחליט. כשתהיה גדול אולי תשנה הרגלי טעם ואז תבחר לאכול משהו נוסף?
הבעיה היא אותם הורים שמתלוננים שהילדים לא אוכלים ירקות ואומרים לתזונאי: אנחנו לא קונים ירקות כי ממילה הילדים שלנו לא אוכלים אותם. זה ישר מראה שהם בעצמם לא אוכלים ירקות, אז

יש דוגמא?
כמובן שאפשר לעשות את האוכל למושך ומעניין יותר. חלקו גלידה מסוימת לשתי קבוצות ילדים. לאחת הוסיפו צבע מאכל צהוב ובשניה השאירו את הגלידה (באותו טעם) ללא הצבע. הילדים בקבוצה של הגלידה הצהובה אהבו אותה בעוד שהילדים בקבוצה של הגלידה ללא צבע טענו שהיא לא מספיק מתוקה וטעימה.

זה אומר שהמראה קובע לנו לא מעט את הטעם. קישוט המזון בצורה משעשעת (למשל הוספת קטצ´ופ כדי לשוות מראה של מיקי מאוס למזון) או צלחת פירות או ירקות מסודרת בטוב טעם מעוררת תאבון. גם שימוש בתבלינים עשוי לשפר את הריח ולכן את הטעם של הארוחה. תמיד טוב לשלב דברים שאוהבים עם דברים חדשים.

חזרה לתוכן המאמר

כיצד משתלבת התזונה האנרגטית על פי הרפואה הסינית בכל מה שלמדנו?

על פי הרפואה הסינית לכל מזון יש אנרגיה חומנית משלו. כך, למשל, צ´ילי, גם אם הוא יונח במקפא למספר ימים, בליעתו תגרום לצריבה, חום, סומק וטכיקרדיה. מכאן שהאנרגיה החומנית שלו חמה, גם אם טמפרטורת ההגשה הייתה קרה.
התפיסה הסינית מקפידה על איזון אנרגטי של המזון בהתאם לחוקי היין והיאנג. לאדם הסובל מקור רוב ימי השנה מומלץ להרכיב דיאטה המכילה מזונות חמים וחמימים, ולהפך.
טבלה זו מרכזת קבוצות מזון עיקריות והאנרגיה החומנית שלהם.




חזרה לתוכן המאמר

להפניות
לעלון המידע המפורט של תמורות
למידע אודות תמורות ומייסדיה ניתן ללחוץ כאן: אודות תמורות
לסיור מודרך עם מצגת על תמורות
לעמוד הבית של תמורות

חומר זה מוגש כשירות ע´י צוות ההדרכה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.