התמודדות עם כאב בילדים בראיה משולבת- ר.מערבית רפואה סינית

ליצירת קשר איתנו

 

הגישה לילדים עם כאבים על פי רפואה הסינית מסורתית - TCM
מאת: ד "ר ניר עמיר
 מבוא
רפואה המשלימה מוכרת גם בשמות כמו רפואה הוליסטית, לא קונוונציונלית, טבעית או אלטרנטיבית, הולכת ותופסת לה מקום בחלקים נרחבים של הציבור. נמצא שכשליש מהציבור בארצות המערב צורך שירותי רפואה משלימה לשיטותיה והשימוש אף חדר לאחרונה לבתי החולים.
מעבר לבעיות המוכרות של חסר מידע מדויק בנוגע לשיטות הפעולה של הרפואה המשלימה והצלחותיה, קיימות כמה בעיות מרכזיות:

הכנסת כל שיטות הרפואה המשלימה תחת קורת גג אחת יכולה להטעות. המכנה המשותף לשיטות אלו הוא ההכרה החלקית או חוסר ההכרה מצד הממסד הרפואי. השיטות נבדלות זו מזו בתחומים רבים: ממסדיים, מדעיים, פילוסופיים ואחרים.

ילדים רבים פונים לטיפולים ברפואה משלימה  על רקע כאבים שונים: בגיל צעיר התלונות השכיחות הן כאבי בטן וכאבי אוזניים. בגיל בוגר יותר מופיעות תלונות של כאבי ראש, ´כאבי גדילה´ וכאבים טרום וויסתיים. גם כאבים על רקע טראומה ותהליכי שיקום, שכיחים לצערנו, בין הפונים.
רפואה הסינית עומדת לשירות הילד ומשפחתו במספר מישורים: טיפול במגע, טיפול בתזונה, צמחי מרפא, תרגילי נשימה ועוד. כל אילו מבוססים על ההנחה שגם ליקויים מוטוריים וגם ליקויים נפשיים נובעים כתוצאה מליקוי באיזון האנרגטי ברבדים עמוקים יותר.
לדוגמא: תנועה, מגע ונשימה מאפשרים לילד לחוות את עצמו דרך גופו ולפתח מודעות עצמית והרגלים נכונים. בילדים שאינם מורגלים בקשר עשוי הטיפול במגע להוות חוויה מתקנת וערוץ תקשורת חדש.

רפואה סינית המסורתית רואה בכאב סוג של חסימה אנרגטית (סטגנציה) היכולה להתבטא ברבדים פיזיים ונפשיים. הסרת החסימה היא שלב בתהליך הריפוי / שיקום של הילד, אך אין זה מספיק: לא כל כאב הוא בר ריפוי או הכחדה ועם סוגי כאב שונים אנו נתקלים לפרקים במהלך חיינו. כך שמטרת הטיפול היא לא רק לפתור את שורש הבעיה ובוודאי לא רק לתת מענה סימפטומאטי אלא להנחיל לילד ולמשפחתו כלים להתמודדות עם כאבים שהוא עלול להיתקל בהמשך. באשר לכאבים כרוניים, בנוסף לתהליך השיקומי והריפויי, יש לשאוף שהילד יוכל לקיים שגרת חיים טובה למרות הכאב.

שילוב של טיפול תרופתי קונוונציונלי עם פורמולת צמחים, טיפול במגע, דיקור והנחיה התנהגותית עשויה להביא לתוצאות הטובות ביותר. השיקולים למתן טיפול תרופתי יכולים להיקבע על פי האבחנה של הרפואה הסינית. בד´כ זו ניתן ליהנות מתוצאות ברורות של הרפואה הקונוונציונלית במינונים נמוכים ביותר, תוך איזון אנרגטי של נזקים אפשריים הנובעים משימוש לאורך זמן.

מאמר זה מתמקד במתן כלים הניתנים ליישום מידי בין כל דיסציפלינות הטיפול השונות ומבוססת על תוצאות מחקרים וניסיון קליני.


רפואה הסינית מתייחסת להתמודדות עם כאבים בשלושה צירים אפשריים:
התחתונה: אמורה לתת מענה סימפטומאטי למצבים שונים. שימוש למצבי חירום או מצבים אקוטיים. לשיטה זו משתייכת בעיקר הרפואה הקונוונציונלית ובעיקר ההתייחסות לטראומה.
ברמה זו הרפואה תתמקד בטיפול בסימפטום. למשל, היכולת להקל על עורף תפוס באמצעי פיזור או לדכא כאב ראש חזק על רקע עליה פתאומית של לחץ דם.

האמצעית: אמורה לפתור את הבעיה / מחלה על ידי איזון הגוף ברמה האנרגטית. כיום זה מה שרוב הרפואה הסינית מתעסקת. לשיטה האמצעית משתייכת הרפואה הסינית וכן כמעט כל שיטות הריפוי שלאחר המחלה. אם נדבוק בדוגמא הקודמת, הכוונה לטיפול בשורש הבעיה: למשל ברוח הבאה מן הכבד וגורמת לעורף תפוס או כאב ראש.

העליונה: רפואת מניעה שמטרתה למנוע יציאה ממצב איזון ולכן שמירה על בריאות. לשיטה העליונה משתייך ניהול אורח חיים בריא, התעמלות, תזונה נכונה, תרגילי נשימה, טאי צ´י ועוד.
הכוונה כאן למניעה: היכולת לחנך את הילד ומשפחתו כיצד להרפות ולמנוע חסימה פיזית או רגשית.

מידע נוסף במאמר מיקומה של הרפואה הסינית העליונה בטיפולי שיאצו[1]



מהו כאב?
בראיה מערבית,סף כאב ( Pain Threshold )  מוגדר כגירוי החלש ביותר המזוהה ככאב בגוף.
כיוון שכאב הוא סימפטום סובייקטיבי, הרפואה נעזרת באמצעות שיטות מדידה שונות. למשל, דקירת עור עם מחט בלחצים מדודים, לחיצת גוף קשיח כנגד עצם בעוצמות מדודות, או בשיטה מעשית אחרת: חימום עור במידות חום מדודות ועוד.
כשסף הכאב יורד - דרוש גירוי חלש יותר כדי להשיג אותה תחושת כאב ( דלקת מקומית). כשסף הכאב עולה - דרוש גירוי חזק יותר כדי להשיג אותה תחושת כאב (הרדמה מקומית). מדידת סף כאב אינה נחשבת למדד מעבדתי מהימן משום שקיימים גורמים תרבותיים, פסיכולוגים ואחרים המתקשרים לכאב. הסבילות הוא גורם חשוב [2].

על ילדים מקובל להפעיל סרגל ´סמיילי´ (או סוגי סרגל אחרים) ובו הילד מגדיר את תחושת הכאב שלו מכאב רב עוצמה ובלתי נתן לסבול ועד כאב קל וטורדני שאינו מפריע לסדר היום. אלא שסף הכאב יכול לעלות או לרדת בגבולות מוגבלים. מדידות רגישות לחום לא הראו הבדלים משמעותיים בין תרבותיות וגזעים שונים.
דרך אחרת להעריך כאב היא לא על פי עצמתו (הסובייקטיבית) או הגורם לו (לרוב, האובייקטיבי) אלא לפי האופן בו הכאב ´מנהל´ את איכות החיים של הילד ומשפחתו. אם הילד נמנע מפעילות חברתית או מפעילויות פנאי שהוא אוהב, הרי שמספר אירועי ההימנעות יכולים להוות מדד מתאים להערכת עצמת הכאב. שינוי בתוצאות השאלון מספק תשובה אם הטיפול שאנו נותנים יעיל או לא.
ניתן להתאים את שאלון MIDAS המוצג להלן לכל סוג של כאב [רק צריך להחליף את המילה ´ראש´ במיקום כאב אחר].


שאלון MIDAS להערכת הילד
Migraine Disability Assessment score



מפתח Midas לדרוג כאבי הראש (לסמן את הדרגה המתאימה):
* דרגה I (סה´כ 0-5 ): לא דחוף. מגבלות הפעילות הן מינימאליות ואינן תדירות.
* דרגה II (סה´כ 6-10 ): נדרש טיפול. מגבלות הפעילות קלות.
* דרגה III (סה´כ 11-20 ): נדרש טיפול. מגבלות הפעילות בינוניות.
* דרגה IV (מעל 21): נדרש טיפול. מגבלות הפעילות חמורות.


סרגל סמיילים ושיטות הערכת כאב נוספות




סבילות = Tolerances
המרווח בין סף הכאב (כלומר, כשמתחילים להרגיש את הכאב) לבין הרגע בו לא ניתן לסבול את הכאב.
הסבילות היא גורם פסיכולוגי נפשי המושפע מגורמים פסיכולוגים כמו מצוקה, חרדה, רעב או נוירוזה.
ניתן להשפיע על הסבילות על ידי הסחה, סוגסטיה, היפנוזה, מודעות, צמצום חרדות ועוד.

קיימים סוגי כאב שונים:
* כאב אקוטי או כרוני.
* כאב נוירופתי - כאב ממקור עצבי פריפרי (למשל בחולי סוכרת או כשהדיסק הבין חולייתי פרוץ).
* כאב תלמי - כאב שמקורו ממערכת העצבים המרכזית.
* כאב פסיכוגני - כאב שמקורו פסיכולוגי. לעתים סוג זה של כאב משתלב ומעצים כאב מסוג אחר.
* כאב פנטום - תחושת כאב עזה בגפה שנכרתה ואינה קיימת יותר.



אבל מהו כאב בראייה של רפואה סינית?

כאב מסוג עודף:  Shi
כאב זה מבטא הפרעה בזרימת הצ´י, הדם והמרידיאנים המתבטאת בסטגנציה.
אטיולוגיה: פלישת רוח קור לחות חיצונית, טראומה, כשלון הכבד להניע את הצ´י.
מאפיינים: כאב חזק, מוחמר בלחיצה, מוטב בהנעה.

כאב מסוג חסר:  Xu
כאב זה מבטא הזנה לקויה לשרירים על רקע חסר צ´י ודם.
אתיולוגיה: שימוש יתר בגוף המתישים את הגוף, עבודת יתר, ספורט תחרותי. חסר צ´י ודם כמו מצבי כאב גב תחתון על רקע חסר צ´י בכליות, גיל מתקדם.
מאפיינים: כאב עמום, מוטב בלחיצה, מוטב במנוחה ובתרגלי נשימה.

במשך הזמן, בשל חוסר התנועה (אם מחמת חוסר הכרה ואם מחמת מגבלותיו הגופניות של המטופל) חלה הפחתה בזרימת הצ´י והדם למקום. כלומר, לא רק הכאב גורם לפגיעה בזרימת הצ´י אלא גם הפגיעה בזרימת הצ´י מובילה ליותר כאב. תופעה זו ניתן לראות, למשל, באנשים עם כתף קפואה. הכאב הראשוני משתק את הכתף אך חוסר התנועה מחמיר את התהליך עד לקיפאון של הכתף [5].
הרפואה הסינית טוענת שחלק מהנעת הצ´י הוא תהליך הנשימה ופעילות גופנית שאנו מבצעים. תנועת הדם תלויה לא רק בפעולת הלב אלא גם בתנועת הצ´י שמופץ על ידי הריאות. הנחה זו מקבילה לתפיסה המערבית שגם הריאות מסייעות ללב בהזרמת הדם לגוף. מכאן, כלי חשוב להתמודדות עם כאב היא הנעת צ´י האוויר, הנשימה. תרגילי נשימה (והרפיה - כדי שהצ´י יוכל לזרום בחופשיות) מאפשרים זרימה טובה יותר של הצ´י הכללי ומסייעים לגוף להתמודד עם כאבים שונים.




הצבת מטרות לטיפול
כדי להשיג את היעדים הטיפוליים יש להציב בתחילה מטרות ולהגדיר ציפיות.
חלק לא פחות חשוב מהטיפול עצמו הוא הגדרת היעדים. הצבת יעדים גבוהים מדי עלולה להוביל לאכזבה של המטופל ומשפחתו ולתחושת תסכול של המטפל. רצוי לבחור יעדים אפשריים ומציאותיים ולהגדיר להם זמנים.
למשל, יצירת וביסוס תקשורת ראשונית בפרק זמן של שבועיים, או למשל, הקניית טכניקות נשימה למטופל בהכרה בטווח של 2-3 מפגשים.
מטרה חשובה היא חזרה לתפקוד תקין למרות הכאב. יש לזכור כי במקרים רבים לא ניתן לבטל את הכאב כליל אך ניתן להגביר את הסיבולת שלו (כאמור, סף הכאב לא משתנה). ילדים, בדומה למבוגרים, עלולים לפול ´למלכודת הכאב´. הם יהפכו את הכאב למרכז עולמם וימנעו מדברים שאמורים למלא את זמנם בשמחה ועניין. בשל הכאב הם עלולים להימנע מחברה, חוגים, מפגשים או להתדרדר בלימודים. התמודדות נכונה עם הכאב מאפשרת חיים איכותיים למרות קיומו.
בילדים קטנים שאינם מקיימים איתנו קשר מילולי מלא אך נראה שהם מבינים את המתרחש סביבם ניתן להגדיר יעדים מדידים כמו שמירה או אף הגדלה של טווחי תנועה, שיפור תנועה, הרפיה מודעת ועוד.


שיטות טיפול במגע - שיאצו טווינא
* נמצאו תורמות להרפיה ולשיכוך כאבים.
* נמצאו מחזקות את הקשר בין ההורה לילד.
* נמצאו מרגיעות ומשפרות מיקוד וקשב.
* נמצאו מועילות לבעיות מוסקולו-סקלטליות כמו: היפוטוניה (טונוס מופחת), טונוס מוגבר, קונטרקטורות (קיצורי גידים), בעיות יציבה ועוד.


שלושת כללי הזהב לכל טיפול בשיאצו טווינא
אין עוררים כי שיטות טיפול במגע מצמצמות כאבים. מחקרים רבים מעידים על כך ובניהם גם מחקרים (כמו מחקרם של Brady LH, Henry K, Luth JF ) המעידים שטיפול באקופרסורה / שיאצו יעיל יותר מפיזיותרפיה במקרים של כאבי גב כרוניים. דוגמא אחרת היא מחקר שפורסם ב Journal of Clinical Rheumatology המציין שעיסוי יעיל יותר מהרפיה בחולי פיברומיאלגיה ונותן תוצאות חיוביות ארוכות טווח. העיסוי משפר שינה, מוריד רמות Substance P ולכן גם מפחית כאבים.

בכל טיפולי השיאצו טווינא  אנו שואפים להשיג מטרות אילו:
א - נשימה: אנו מנחים ילדים כיצד לנשום. הפעולה מבוצעת על ידי הנחת צעצוע על חזה ובטן הילד או הנחת כף יד (במבוגרים יותר) ותרגול קצוב והמשכי. באופן זה אנו מלמדים את הילד להניע את צ´י הראות ובכך את הצ´י כולו, נותנים תשתית לטיפול מקל סטגנציות ומקנים לילד כלים ראשוניים להשגת הרפיה.

ב - שחרור: זו המילה המקבילה להרפיה. כל ילד לומד תוך מספר פגישות כיצד להרפות שרירים וכיצד לצור הרפיה מכוונת גם לא בעת טיפול. שיטה זו מבוססת על תרגול ועל תקשורת לא מילולית. הילד לומד להרפות תוך כדי משוב על פעולתו.
דוגמא לשיטת עבודה: מבקשים מהילד לשחרר את היד כאשר הוא שוכב על גבו ומניעים אותה בחופשיות. אם היא רפויה, אומרים לו שהיא רפויה. אם לא - אז מציינים שכעת היא לא רפויה. לאחר מספר פעמים בהם הילד תורגל הוא לומד להבדיל בין זרוע רפויה למתוחה. בשלב זה ממשיכים עם תרגול זה אך הפעם הילד הוא זה שאומר מדי פעם (לבקשת המטפל) אם הזרוע שלו הייתה רפויה או לא.
אם הילד לא תופס את העקרון, ניתן לבקש ממנו לבחון את היד של המטפל. כלומר התפקידים מתחלפים. מדי פעם עוצר המטפל ושואל את הילד האם היד שלו (של המטפל) הייתה רפויה או לא.
במקרים לא שכיחים, הילד לא מתקשר או מבין את כוונת המטפל ואז ניתן לקוות (ולסמוך) על כך שעבודת שיאצו עקבית תשיג את היעדים הללו גם ללא ההבנה המודעת של הילד.
השאיפה להגיע למצב בו אומרים לילד לשחרר והוא, במודע, מצליח לשחרר כל חלק אפשרי מגופו.

ג - איתגור: זהו היעד המבוסס על שני העקרונות שנרכשו קודם לכן. הנחת היסוד היא כי לחץ (פיזי או נפשי) יוצר קליפה ודחייה. בשיאצו אנו מלמדים את הילד להרפות ולנשום תוך כדי הפעלת הלחץ המבוקר. ההנחה שלנו היא שסיגול היכולת להרפות בעת לחץ מאפשרת העתקת הדפוס לחיי היום יום ובכך לצמצם אלימות ואימפולסיביות ולאפשר הרפיה גם בעת מצוקה וכאב.


דיקור
מקובל כי דיקור סיני הוא כלי חשוב לשליטה על כאבים. המנגנונים עדיין לא ברורים. בראיה סינית מדובר בהנעת צ´י ופתיחת חסימות (סטגנציות) ובראיה מערבית מניחים שמדובר בהפרשת אנדורפינים (מעין הורמונים פנימיים הפועלים כמו מורפיום ומשפיעים על מערכת העצבים המרכזית). עם זאת, מוכח לא פחות שטיפולי מגע ישיגו יעדים אילו בהצלחה מרובה. נראה שראוי לשלב דיקור עם טיפולי מגע להשגת היעדים בצורה הטובה ביותר.

שילוב דיקור סיני עשוי לשפר ולקדם את הטיפול [10]. ניתן להשתמש בגירוי באמצעות מכשיר אלקטרואקופונקטורה (או אם אין, לאלתר עם TENS ). האסטרטגיה כוללת גירוי מרידיאן GV ומרידיאנים אחרים הפועלים על המוח (דרך מרידיאני אקסטרה). הנעת צ´י במקביל לחיזוקו (דרך המרידיאנים הקלאסיים) וטיפול בבעיות שוטפות לפי פרוטוקולים מקובלים.


ויזואליזציה - דמיון מודרך
מחקרים שונים מעידים שביצוע תרגילים דרך הדמיה משפר את היכולת ואפילו את כוח השריר בפועל. נראה שתרגולי הדמיה אילו מאפשרים הפעלה חלקית של אזורים פגועים במוח ולכן מזרזים ארגון תפקודי מחודש. התרגול מאפשר למידה מחדש, זול ופשוט לפעולה, אינו דורש מכשור מיוחד ואינו מסכן את המטופל. הוא יכול להיעשות בכל תדירות ללא מעורבות של אנשים נוספים. כך הוא מגדיל את כושר הניידות והתחושה ומחזק את בטחונו העצמי של המטופל.

למידע נרחב על ויזואליזציה יש לקרוא את המאמרים הקודמים.
הגישה לטיפול בבעיות גב תחתון אקוטיות וכרוניות
למטפלי טווינה ושיאצו מתקדמים http://www.tmurot.org.il/article.aspx?id=635
הגישה לטיפול שיקומי במצבים נוירו-אורתופדיים למטפלי שיאצו וטווינה מתקדמים http://www.tmurot.org.il/article.aspx?id=747


חשיבה חיובית
ילדים פסימיים נוטים לתת משקל יתר לכאב שלהם. הוא סובב את עולמם והופך אותו לאפל וקודר. בנוסף, כאב כרוני יוצר פסיביות ודיכאון. הוא מכלה את האנרגיות של הילד וגורם לו להצטנף בעולם מכווץ וסגור. זהו מעגל הפסימיות ויש לשבור אותו.
ילד אופטימי ייטיב להתמודד עם הכאב, יענה טוב יותר להמלצות המטפל ולפיכך, סיכויי ההצלחה יהיו טובים יותר.
לא ניתן לשכנע ילד להיות אופטימי דרך שיחה בלבד. נחוצה כאן התערבות התנהגותית. פעולות אילו נעשות בדרך של למידה הדרגתית, כחלק מהטיפול הכולל (שיאצו, צמחים, הנחיות תזונה, דיקור או כל דבר אחר שמטפל מיומן מוצא לנכון לשלב).

א -  צחוק בריא לבריאות
מחקרים מעידים שצחוק מוביל להפרשת אנדורפינים. אך מסתבר שלא רק צחוק. גם חיוך בלבד יכול לשנות את התמונה. מחקרים מעידים שחיוך עשוי להשפיע את חשיבה אופטימית (כלומר, שאם אתה מחייך תוך כדי שיחה, השיחה נראית לך יותר נינוחה וחיובית מאשר אם אתה זועף).
לחיוך יש תועלת נוספת. הסביבה מתייחסת לאדם חייכן יותר בחיוב מאשר לאדם זעפן. ניתן להניח שאפילו מתן ציונים ויחס סלחני ל´שובבות יתר´ מתקבל בילדים שמחייכים יותר. סביבה אוהדת יוצרת אווירה של תמיכה ומשפרת דימוי עצמי ולכן חיונית בילד הפסימי.
אז מה ניתן לעשות? מסבירים לילד את חשיבות החיוך. ללמד את הילד לחייך (מול המראה ומול אנשים) בתרגולת יום יומית. לחייך אל הילד בהזדמנויות תואמות (לא כשכועסים עליו). לוודא שהחיוך שלו ´חמוד´ ולא מאיים או חושף שיניים ומלאכותי.

ב - שינוי דפוסים מתחיל בפעולות קטנות
חשיבה חיובית היא עניין של תרגול. במקרים רבים נגלה שהילד הפסימי יכול לשחזר את כל האירועים הלא נעימים שהיו לו באותו שבוע. הוא גם ימצא רע בכל טוב. את הטוב יסייג ב´אבל´ (למשל, היה לי כיף בסרט אבל הפופקורן היה מגעיל, הסתירו לי ולכן זה היה לא כיף). ככל שהילד יזכור יותר אירועים חיוביים הוא ידע להיצמד אליהם ברגעים השונים שעוברים עליו.
אז מה ניתן לעשות? לבקש מהילד להביא רשימת דברים ´כיפיים´ וחיוביים שהיו לו בשבוע האחרון. עליו להתייחס לזה כמו פרויקט ולהעלות זאת על הניר מיד כשזה קורה (כי אחר כך התפיסה עלולה להשתנות). אילו יכולים להיות דברים פעוטים כמו ממתק או ביקור אצל הסבתא, למשל. לעתים נדרשת עזרה מההורים כדי לשחזר אירועים אילו.
בהדרגה יש להוביל את הילד לאתר אירועים חיוביים בכל יום ואפילו בכל שעה (למצות את הטוב מתוך כל מה שקורה). ספר מומלץ, גם להורים, הוא פוליאנה (קצת דביק אבל עם מסר ורעיונות מצוינים). ילד שלא קורא יכול לצפות בסרט.

ג - קשר עין
ילד (או מבוגר) שאינו מקיים קשר עין נחשב לביישן אך גם למתבודד, נבדל, לא מנומס ואפילו מנוכר. קשר עין מצביע על בגרות, ביטחון עצמי, דימוי עצמי טוב ומוכנות לצור תקשורת עם הצד השני. הישגי הילד ובטחונו העצמי ישופרו אם יצליח לקיים קשר עין שלא היה לו קודם. הישגים ומשוב סביבתי חיוביים מקלים על כאבים (ותופעות אחרות) כרוניים ונותנים לילד תחושה שהעולם פחות גרוע.
אז מה עושים? מלמדים את הילד ´לזייף´ קשר עין עד שיצליח לעשות זאת ללא חשש. תהליך הלימוד פשוט ולרוב גם קצר: מסבירים לילד את החשיבות בקשר עין. אם קשה לו ליצור קשר עין ניתן ללמד אותו להסתכל לנקודה שבאמצע המצח. במשך הזמן, תרגול זה יאפשר לילד להרגיש שמבט לעיניים לא מאיים על עצמו או הסביבה. חשוב לתרגל את הילד בסיוע הורים או סביבה תומכת כדי שיוכל לבצע זאת בתחילה על אנשים שאינו חושש מהם וכדי שיוכל לסגל הרגלי שיחה טבעיים ולא נעיצת עיניים (שעלולה להשיג תוצאות הפוכות).

ד -  חיזוקים חיוביים ותוצאות מידיות
חיזוקים חיוביים משפרים את הדימוי העצמי ונותנים לילד מוטיבציה להתמיד ולהצליח בתחומים שהתקשה בהם.
לכן חשוב לתדרך את הסביבה לצור אווירה טבעית של חיזוקים חיוביים. כלומר, לדאוג שהילד יקבל משוב גם על הצלחות (ואפילו קטנות) שלו. המשוב צריך להיראות טבעי ולעתים להתייחס למעשה של הילד ולא לילד עצמו (במקום להגיד: ´אתה מצייר נפלא´ רצוי להגיד: ´הציור שלך נפלא´). פעולה זו צריכה לעטוף את כל הסביבה התומכת.
אז מה עושים? פונים לאיש חינוך או פסיכולוג לקבלת הנחיה כיצד לתת חיזוקים חיוביים במועד הנכון.


 מה עושים עם מטופלים עקשנים המתמידים בחשיבה שלילית?
מתעקשים גם כן. לא תמיד קל לשנות דפוסים פסימיים. אמנם חלק מהדפוסים קונסטיטוציונליים (מולדים או שנחרטו בגיל צעיר מאוד וקשים לשינוי) אך במקרים רבים מדובר גם בסביבה דומה, ממנה הילד לקח דוגמא. לכן, כל שינוי צורך מעורבות והשתלבות של הסביבה הקרובה, או לפחות של מי שמוכן לשתף פעולה.
גם לאדם אחד בסביבה עשויה להיות השפעה. כך שכל אדם מסביב תורם. חשיבה חיובית ומשוב חיובי של סובבי הילד יכולים להאיר רגעים חשובים בחייו. הורה שמפגין את הסבל שלו (מהסבל של הילד) מול הילד כל הזמן גורם לילד להיות עגום יותר (כי אז הילד מרחם לא רק על עצמו אלא גם על ההורים). 


שילוב צמחי מרפא בטיפול
על פי התפיסה של הרפואה הסינית, צמחים עובדים הן במישור הפיזי והן במישור הנפשי. למעשה, לא ניתן להפריד בין שני המישורים. הרפואה הסינית לא מפרידה בין גוף לנפש. מכאן שאין כאן עבודת פסיכולוג או עבודת רופא אלא עבודה טיפולית משולבת.
עם זאת, הסינים ממעטים בדיבורים, גם כאשר מדובר במישור הנפשי. אם יש כאב המחולל דיכאון אך גם מוחמר ממנו, יש לעבוד על הכאב והדיכאון בו זמנית, שכן שניהם נובעים מהפרעה ראשונית ברמה האנרגטית (למשל סטגנציה וחוסר דם).
מתן פורמולות הצמחים עשויה לשפר תנועת צ´י והזנת דם ולכן לצור תשתית להקלה משמעותית על מכאובי הילד ותלונתו העיקרית (כמו גם תלונות נלוות אחרות). 

יתרונות הטיפול ההרבולוגי
* היענות משופרת לטיפול (ביחס למטלות כמו פעילות גופנית או טיפולי הורים)
* צמצום תופעות לוואי של תרופות
* צמצום מינוני תרופות (משככות כאבים ואחרות)
* שיפור תחומים שהטיפול התרופתי לא מטפל בהם

 חסרונות הטיפול ההרבולוגי
* נדרשת מיומנות גבוהה של המטפל
* נדרש שיתוף פעולה עם הרופא המטפל (למעקב אחר ערכי מעבדה ולמניעת אינטראקציות עם תרופות)
* עלות כספית נלווית

להתמודדות עם כאב מקובל לשלב צמחים מקטגוריות שונות:
* צמחים נוגדי כאב- כאילו, אמנם יש רבים, אך רובם אסורים לשימוש בגלל רמות גבוהות של אלקלואידים. חומרים אילו ניתן למצוא במסגרת תרופות קונוונציונאליות שונות.
* צמחים המטפלים בשורש הבעיה - למשל שימוש בצמחים נוגדי דלקת או מרפי שרירים.
* צמחים נוגדי דיכאון וחרדה.
* צמחים לא אנלגטיים בעלי השפעה פסיכואקטיבית.
אתמקד בדוגמאות מתוך הקטגוריה האחרונה. קבוצת צמחים זו עושה פעילויות שונות אך אינן מטפלות בשורש הבעיה או בסימפטום - הכאב עצמו. צמחים שונים עשויים לשפר את איכות השינה ובכך להפנות יותר משאבי אנרגיה להתמודדות במהלך היום. חלק מאותם צמחים נחשבים לאדפטוגניים, כלומר, כאילו שמאפשרים להתמודד יותר טוב עם מצבי לחץ. צמחים אילו נמצאו כמעלים בזמן עקה את רמות הסטרואידים בגוף אך גם משיבים את הגוף למצבו הרגיל במהירות רבה יותר.
סוג שלישי של צמחים פסיכואקטיביים מתמקד בהרחבת גבולות. לעתים העולם של הילד הסובל צר והוא בוחר להימנע מהרחבתו. כלומר, הוא בוחר להתמקד בסבל שלו במקום במרחב האפשרויות שיש לו ליהנות למרות הסבל. הדבר דומה לאדם שחי בצינוק. הצמחים לא ישחררו אותו מהצינוק אך יגדילו את החדר בו הוא כלוא. יהיה לו יותר מרחב לביצוע פעולות מהנות. בהקשה מהדוגמא, הכוונה היא שלמרות הכאב הילד יגייס משאבים נפשיים / אנרגטיים להליכה לחוג או לפעילות פנאי אחרת.
אציין כי ילדים מסוגלים להתגמש יותר ממבוגרים בעניין זה, אך דפוס שלא הוטמע בגיל צעיר עלול להשפיע על גיל מאוחר (בתקופת ההתבגרות ואחר כך) גם אם המחלה המקורית חלפה.

דוגמאות לצמחים שיש להם גם השפעה פסיכואקטיבית (על ההרבולוג להכיר את השימושים השונים והדרך לשלב אותם בתוך פורמולה. הדוגמאות כאן הן להמחשה בלבד).

Ziziphi Spinosae Semen = Suan Zao Ren
קטגוריה: מזיני לב ומרגיעי רוח
אנרגטיקה: ניטראלי, מתוק, חמוץ. חודר לכיס המרה, לב, כבד, טחול-לבלב
פעילות:
* מזין את yin הלב. מזין את דם הכבד ומרגיע נפש - למגוון בעיות על רקע נפשי או רגשי כאינסומניה, פלפיטציות, עצבנות וחרדות כתוצאה מחסר דם אשר אינו מזין את הלב או מחסר Yin עם חום מחוסר.
* מונע ועוצר הזעות- בשל היותו צמח חמוץ הוא מסוגל לעצור הזעות ספונטאניות או הזעות ליליות או כשהן מתלוות להתקף חרדה. הטיפול סימפטומאטי אך בשילוב עם אסטרגלוס או סכיזנדרה יטפל בהזעות יום ובשלוב עם קורני, קונחה אוסטרה וסכיזנדרה יטפל בהזעות לילה.
* בעל פעילות לחלוח מעיים עדינה - בשל היותו זרע הוא מסוגל ללחלח את המעיים בצורה עדינה.
הערות: בראייה מערבית ה- Suan Zao Ren בטוח אך עדיין ה American Herbal Products Association לא ממליצה לצרוך אותו בזמן הריון. ככל הנראה בשל נטייתו לעודד התכווצויות ברחם. כמו כן, יש להיזהר בשילוב עם תרופות אנטי אפילפטיות או פסיכיאטריות.
כמו כן מומלץ להזהר במצבים הדורשים ערנות מרבית בעקבות שימוש בצמח. זאת על סמך השפעתו המרגיעה. קיימת אפשרות סבירה לאינטראקציה בין צמח זה לתרופות סדאטיביות כמו אנטי היסטמינים, ברביטורטים, בנזודיאזפנים, נרקוטיקה ועוד.

Bai Shao Yao = Paeoniae Lactiflorae Radix
קטגוריה: מחזקי דם
אנרגטיקה: קריר. חמוץ, מר. חודר לכבד, טחול-לבלב
פעילות:
מזין דם. מסדיר מחזור. למצבי חסר דם עם הפרשות וגינאליות או דימום מהרחם.צמח שכיח מאוד בטיפול בבעיות נשים. מרגיע יאנג עולה של הכבד ומפסיק כאב. לתקיעות צ´י הכבד או דיסהרמוניה טחול כבד. לכאבי ראש של יאנג הכבד. משמר יין ומשפר את רמת ההזנה. למצבי חיצון של רוח קרה שלא מוקל בהזעה או לחסר יין עם יאנג שבורח לחיצון.
הערות: מרגיע ספזם שרירי על רקע חסר דם שלא מזין את השרירים. מוריד לחץ דם ומשתן. לאולקוס. לטנזמוס במינון גבוה. מאזן את המחמם האמצעי.

Gan Cao = Glycyrrhizae Uralencis Radix
קטגוריה: מחזקי Qi
אנרגטיקה: ניטראלי. מתוק. חודר לטחול-לבלב, ריאה, לב
פעילות:
* מחזק את Qi הטחול והמחמם האמצעי - למצבים של עייפות. חולשה. יציאות רכות. קוצר נשימה ולכל התופעות של חסר ב Qi הטחול והקיבה. מתאים גם לדופק לא סדיר ופלפיטציות על רקע חסר Qi ודם.
* מלחלח ריאות ומפסיק שיעול - בשל היותו בעל טמפרטורה ניטראלית הוא מתאים למצבי קור או חום בריאות ולכל סוג שיעול (פרודוקטיבי או לא).
* משחרר התכווצות ומשכך כאב - כאב בטן ורגליים על רקע התכווצות שרירים. תפקוד זה מתאפשר כאשר הצמח משולב עם Bai Shao.
* מנקה חום ורעילות - אך ורק כ Raw. לפצעים, קרבונקלים וכן לרעילות בגרון. ניתן להשתמש בו הן בשימוש פנימי והן בשימוש חיצוני.
* ממתן ומאזן פעולות של צמחים - זוהי הפעולה השכיחה ביותר בשל היותו ניטראלי ומתוק לצד יכולתו לחדור לכל המרידיאנים.
הערות: הצמח אינו מומלץ לשימוש במטופלים עם נפיחות ומלאות בטנית או בחזה וכן כאשר ישנה הקאה מלחות המחמם המרכזי. בראיה המערבית, ידוע כי החומצה הגליצרינית, במינונים גבוהים, גורמת לעלייה של רמות נתרן ולירידה של רמות אשלגן בדם. מצב זה יכול להתבטא באגירת נוזלים, עלייה בלחץ דם, כאבי ראש ואף הפרעות קצב לב. לכן, כאשר לוקחים את הליקוריץ´ הרגיל, רצוי לשלב עם תזונה עשירת אשלגן ולהיות בפיקוח של מטפל, בעיקר אם מדובר בשילוב עם תרופות הפוגעות במשק האשלגן בגוף. הליקוריץ´ הרגיל אינו מומלץ במצבי לחץ דם גבוה,מחלות לב, אנשים שלקו בעבר בשבץ, נשים הרות ובחולי גלאוקומה.

Dang Gui = Angelicae Sinensis Radix
קטגוריה: מחזקי דם
אנרגטיקה: חמים. מתוק, חריף, מר. חודר ללב, כבד, טחול-לבלב
פעילות:
מחזק דם, לחיוורון, טשטוש ראיה, טיניטוס ופלפיטציות. מסדיר מחזור באמנוריאה או דיסמנוריאה. צמח חשוב למניעת כאב על רקע סטזיס. לכאב בטן או טראומות על רקע קור. לכאב על רקע חסימת רוח ולחות. מלחלח את המעיים. ליובש על רקע חוסר דם.
הערות: מניע תקיעות מים. מסדיר רחם ומחזור. לשחמת - צירוזיס, הפטיטיס, נפריטיס כרוני ואקוטי ולמחלת ברגר. משפר זרימת דם בעורקים כליליים. לטיפול בפיברוזיס של הגלומרולים. מגן על הממברנות של הגלומרולים. מניע את המעיים.

Chai Hu = Bupleuri Radix
קטגוריה: משחררים חיצוניים קרירים וחריפים
אנרגטיקה: קריר. מר, חריף. חודר לכבד, מרה.
פעילות:
הנעת צ´י הכבד במצבים של סחרחרות, ורטיגו, לכאבים בחזה או במותן. אי יציבות ריגשית או בעיות מחזור. לבעיות Shao Yang והורדת חום וצמרמורות. בדיסהרמוניות של כבד-טחול. מעלה יאנג צ´י בחסר בטחול או בקיבה כמו טחורים וצניחות.
הערות: מפחית כולסטרול בפלזמה. מטפל בכבד שומני. משפר תפקודי כיס מרה. מווסת את חיסוניות הגוף. לתקיעות כרונית בכבד עם דיכאון. מוריד פעילות מערכת חיסונית במצבים אוטואימוניים. משפר פרמאביליות של כלי דם ולכן יעיל במצבי אלרגיות. עלול לעורר בחילות.

למידע על צמחים נוספים מומלץ לפנות למדריך הצמחים שבאתר


תדירות הטיפולים:
* בכאבים אקוטיים מומלץ לבצע את הטיפול בתדירות של לפחות 2-3 פעמים בשבוע למשך 1-2 חודשים או עד עבור הכאב. בכאבים כרוניים ניתן לבצע את הטיפול פעם בשבוע. לאחר סיום תקופת הטיפולים האינטנסיביים ניתן לעבור לטיפול אחת לשבוע.
* ניתן לשלב טיפולים משלימים שונים (למשל שיאצו / טווינה עם דיקור או צמחים) במקביל לכל טיפול אחר.
* על המטופל להגיע למקסימום תרגול עצמאי.
* בימים שבהם לא מבוצע טיפול יש להנחות את המטופל להקפיד על תרגילים וללמד את בני משפחתו לבצע פעולות הנעה ולחיצה פשוטות.
* יש להקפיד לעקוב מדי טיפול על מדדי הכאב שנרשמו לאותו שבוע.




מקורות:
1 - מיקומה של הרפואה הסינית העליונה בטיפולי שיאצו, ד´ר ניר עמיר
מיקומה של הרפואה הסינית העליונה בטיפולי שיאצו

2 - Effect of stress on pain perception in young women.
Alghamdi KS, Al-Sheikh MH.
Saudi Med J. 2009 Apr;30(4):478-84.

3 - Validity and reliability of the Migraine-Treatment Optimization Questionnaire.
Lipton R, Kolodner K, Bigal M, Valade D, Láinez M, Pascual J, Gendolla A, Bussone G, Islam N, Albert K, Parsons B.
Cephalalgia. 2009 Feb 23.

4 - Depression in chronic pain patients: prevalence and measurement.
Poole H, White S, Blake C, Murphy P, Bramwell R.
Pain Pract. 2009 May-Jun;9(3):173-80. Epub 2009 Mar 3.

5 - Frozen shoulder. Diagnosis and therapy
Schultheis A, Reichwein F, Nebelung W.
Orthopade. 2008 Nov;37(11):1065-6, 1068-72. Review. German.


6 - Acupuncture for Treating Acute Attacks of Migraine: A Randomized Controlled Trial.
Li Y, Liang F, Yang X, Tian X, Yan J, Sun G, Chang X, Tang Y, Ma T, Zhou L, Lan L, Yao W, Zou R.
Headache. 2009 Apr 27.



מקורות על צמחים נוגדי כאב
מטפלים בשורש הבעיה (נוגדי דלקת, למשל)
7 - Systemic inflammatory reaction & its prevention with integrative Chinese & Western medicine]
Wang WJ, Wang YY. Zhongguo Zhong Xi Yi Jie He Za Zhi. 2005 Jan;25(1):68-71. Chinese.

8 - A pharmacological study of the anti-inflammatory activity of Chinese herbs. A review.
Cyong J, Otsuka Y. Acupunct Electrother Res. 1982;7(2-3):173-202. Review


מטפלים בסימפטומים (אנלגטיים, אופיאטיים)
9 - In vivo effects of Pain Relieving Plaster on closed soft tissue injury in rabbit ears.
Wang YZ, Guo CY, Zhong HG, Zhang WN. BMC Complement Altern Med. 2008 Sep 15;8:51.

10 - Effect of chinese herbs in enhancing prednisone for treatment of refractory rheumatoid arthritis
Liu W, Liu XY, Wang Y. Zhongguo Zhong Xi Yi Jie He Za Zhi. 2007 Aug;27(8):742-4. Chinese.

11 - Experimental study of analgesic effect of combined Radix Aconiti and Radix Stephaniae Tetrandrae
Li X, Zhang S, Qin L. Zhongguo Zhong Xi Yi Jie He Za Zhi. 2000 Mar;20(3):202-4. Chinese.


מטפלים במצב הנפשי (נוגדי דיכאון וחרדה)
12 - Antidepressant effect of three traditional Chinese medicines in the learned helplessness model.
Xu C, Luo L, Tan RX. J Ethnopharmacol. 2004 Apr;91(2-3):345-9.

13 - A controlled trial of Chinese herbal medicine for premenstrual syndrome.
Chou PB, Morse CA, Xu H. J Psychosom Obstet


טיפול הרבולוגי פסיכואקטיבי
14 - Saikosaponin-d attenuates the development of liver fibrosis by preventing hepatocyte injury.
Fan J, Li X, Li P, Li N, Wang T, Shen H, Siow Y, Choy P, Gong Y.
Biochem Cell Biol. 2007 Apr;85(2):189-95.


15 - Effects of the Chinese traditional prescription Xiaoyaosan decoction on chronic immobilization stress-induced changes in behavior and brain BDNF, TrkB, and NT-3 in rats.
Chen JX, Li W, Zhao X, Yang JX.
Cell Mol Neurobiol. 2008 Aug;28(5):745-55. Epub 2007 Jul 24.


חומר זה מוגש כשירות ע´י צוות ההדרכה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.