הגישה החינוכית וטיפולית לילדים בעלי לקות שפתית עם בעיות בשיום ושליפה

ליצירת קשר עם תמורות לגבי לימודים ולקבלת עלון מידע צרו קשר

 

הגישה החינוכית וטיפולית לילדים בעלי לקות שפתית עם בעיות בשיום ושליפה
מאת: רונית גרבובסקי


מבוא:
תצפיות קליניות בילדים לקויי למידה-שפה מתארות מגוון של קשיים שפתיים האופייניים לילדים אלו ועלולים להשפיע על הישגיהם הלימודיים והחברתיים.
בין קשיים אלו תופס הקושי בשיום מקום מרכזי, כאשר הטענה היא שהילד המתקשה בשיום אינו משתמש במילים בקלות ובדיוק המצופים ממנו. תצפיות אלו מדווחות על שיום לא ספציפי (שימוש רב במילים כמו: זה, הוא, שם), החלפת מילת מטרה במילה אחרת מאותו שדה סמנטי או אף החלפתה במילה ´יצירתית´ שהילד ממציא (כמו: הוא ´דיגל´ את הדגל), שימוש במילות פקק, הפסקות בשטף הדיבור ואפילו הימנעות משימוש בשפה.
הבסיס לקשיים בידע מילים שמראים ילדים לקויי למידה נעוץ במערכת יחסי הגומלין בין אחסון מילולי (עומק ההטבעה הנוירולוגית) לאחזור מילולי (שיום או שליפה מילולית ).
בעיות שיום ושליפה אצל ילדים לקויי שפה ניתנות להסבר על ידי הקושי ההתחלתי שילדים אלו מפגינים בקידוד מילה חדשה בזיכרון.

מהו זיכרון?
זיכרון הוא הכלי שאנו שולפים באמצעותו מידע הנוגע לחוויות העבר שלנו, כדי להשתמש במידע זה בהווה.
הזיכרון מתחלק לשני חלקים עיקריים: הזיכרון לטווח קצר (זיכרון העבודה) והזיכרון לטווח ארוך, כאשר הגירויים הנכנסים ל´זיכרון העבודה´ עוברים תהליך של עיבוד, קבלת החלטות ופעולה.
הזיכרון מורכב משלוש פעולות עיקריות: קידוד, אחסון ושליפה.
קידוד היא הפעולה של קליטת המידע. מידע מילולי בדרך כלל מקודד לפי משמעותו.
אחסון זוהי פעולה של שמירת הגירויים בזיכרון לטווח ארוך.
פעולת השליפה היא העברת הזיכרון חזרה מהזיכרון לטווח ארוך אל זיכרון העבודה.
קושי בשיום הינו קושי באחזור מידע מזיכרון לטווח ארוך.

עוצמה אחסונית היא מידת הלמידה של הפריט כלומר: המידה שבה הפריט נלמד מבטאת את עוצמתו האחסונית.
עוצמה אחזורית היא מידת הנגישות אל הפריט כלומר: עוצמתו האחזורית נמדדת על פי הקלות שבה הוא יכול להישלף מהזיכרון.
קיימת מערכת של יחסי גומלין בין העוצמה האחסונית לבין העוצמה האחזורית.
מצד אחד, למידה נוספת או חוזרת מגבירה את העוצמה האחסונית וזו מפחיתה את האפשרות לאיבוד מהעוצמה האחזורית.
מצד שני , הפעולה של שליפה מוצלחת של פריט מהזיכרון, גורמת להגברת עוצמתו האחסונית וגם להגברת העוצמה האחזורית של פריט זה בעתיד.


קיימות שתי גישות להסבר קשיי השיום של ילדים לקויי שפה-למידה:
גישת הקושי בשליפה: גישה זו טוענת שהילד מתקשה בשיום מילים כי יש לו קשיים ספציפיים בשליפה - אחזור מילים מהזיכרון.
החוקרים התומכים בדעה זו מסתמכים על מחקרים שמצאו שילדים לקויי למידה מראים ציונים תקינים במבחנים הבודקים אוצר מילים הבנתי, אך מתקשים במבחנים הבודקים אחזור מילולי, כמו מבחן מציאת מילים.

גישת הקושי באחסון: גישה זו מתבססת על הטענה שכדי שמילה תאוחזר עליה להיות מאוחסנת היטב בזיכרון. החוקרים התומכים בגישה זו הוכיחו קשיים של ילדים לקויי שפה בקידוד ראשוני של מילים חדשות ובאחסון מאפיינים לשוניים שונים ( פונולוגיים, סמנטיים, תחביריים והקשריים) של מילה חדשה בזיכרון.

מרבית הילדים והמבוגרים עם ליקויי קריאה חווים קשיים מובחנים כאשר הם מתבקשים לשיים במהירות את מערכת הסמלים הויזואליים המוכרים ביותר בשפה: אותיות, מספרים, צבעים וחפצים.



תיאור מקרה של גילי
רקע התפתחותי ומשפחתי - גילי בת 7 וחצי, לומדת בכיתה ב´. יש לה 2 אחים גדולים ממנה. נולדה במשקל ממוצע. התפתחותה המוטורית היתה מהירה (הלכה בגיל 11 חודש) והתפתחותה השפתית מעוכבת. החלה לומר מילים ראשונות בגיל שנתיים ובגיל 3 שפתה עדיין לא היתה מובנת. אובחנה על ידי קלינאית תקשורת כבעלת קושי בשיום ושליפה של מילים וקיבלה סיוע.
היא נגמלה מחיתולים בגיל 3 אך מספר חודשים אחר כך חלה נסיגה ומאז סובלת מהרטבה ביום ובלילה. בגיל שנתיים נכנסה למסגרת גנית. הסתגלותה היתה קלה. בגן טרום חובה וחובה תוארה כילדה חברותית ופעילה.
בכתה א´ התקשתה ברכישת קריאה וכתיבה. ניכרו קשיי הסתגלות וקשיים שפתיים.
הדיבור שלה מסורבל, איטי ומהסס ולעיתים אינה מובנת לילדים.
בולט הקושי בארגון השפה ובעיקר - קשיי שיום ושליפה! קושי בולט בהתבטאות - מתקשה לבטא את רעיונותיה.
כמו כן ניכר אצל הילדה תנודות בגיוס הקשב.

אופי הילדה - ילדה שקטה , עדינה וביישנית.

תקשורת עם ההורים בבית - ההורים מתארים את גילי כילדה נוחה, שקטה, עדינה וותרנית. היא רגישה מאוד, מודעת לקשייה ומשתפת את ההורים בקשייה.
אוהבת מגע וחום וזקוקה לתשומת לב מרובה מהוריה.


מבחינה חברתית - לגילי יש חברות והיא פעילה אחר הצהריים מבחינה חברתית, אולם בתחום זה נוטה להרגיש חוסר ביטחון ומרבה להיעלב ולהיפגע. בבית היא מביעה תסכול לגבי מיקומה החברתי ומגיבה בהתכנסות, הסתגרות ובכי. היא מסתדרת טוב יותר בחברת חברה יחידה מאשר בקבוצת ילדים.

הישגים לימודיים - קיים פער לימודי בין הישגיה של גילי לבין הישגי בני גילה. לגילי קשיים מהותיים בהבעה - קשיי שיום ושליפה בולטים, קושי בארגון הרעיון, שיבושים בהגייה וכן חסך באוצר מילים, קיים גם קושי בהתנסחות. גם במתמטיקה קיים פער בין הישגיה לבין ההישגים הנדרשים מבני גילה.

הישגים בספורט - גילי משתתפת בשיעורי התעמלות ומשתפת פעולה גם במשחקים קבוצתיים, גילי טובה במשחקי כדור אך נוטה להתלונן על חוסר שביעות רצון משיעורי חינוך גופני ועל הצקות מצד ילדי הכתה בשעורים אלה.

בעיות בריאותיות של הילדה - גילי סובלת מאלרגיות ומרכיבה משקפיים. כאמור היא סובלת מבריחת שתן ודימויה העצמי מושפע מכך ומקשייה הלימודיים.


ציון איכות השינה - איכות השינה של גילי מופרעת ע´י תופעה פראסומנית (תוך כדי שינה) - הרטבת לילה (אנורזיס) .
אנורזיס בילדים מתבטא בשלפוחית מלאה שלא מאותתת להשתין. (מתוך ´הפרעות שינה בילדים - צוות מרפאת ילדים וולפסון´ http://www.tmurot.org.il/article.aspx?id=483

תיעוד תזונת הילד בדגש על ארוחת הבוקר - גילי שותה שוקולית לפני לכתה לבית הספר ולא מוכנה לאכול (לעיתים מסכימה לקחת עוגיה). לטענתה אין לה זמן וגם לא תיאבון
(היא מתעוררת כל בוקר בשעה 7 ורבע).

דוח על עיסוקים לאחר בית הספר - לאחר שגילי חוזרת מבית הספר היא אוכלת ארוחת צהרים, תוך כדי צפייה בטלוויזיה. לאחר מכן מכינה את שיעוריה , שלטענתה לוקחים הרבה מאוד זמן ומעייפים אותה. גילי רוקדת בחוג ג´אז ועושה שם חיל. בחוג זה היא פעילה פעמיים בשבוע ומרגישה בו ביטחון רב.
נפגשת עם חברה בממוצע של פעם בשבוע ושאר הזמן רואה טלויזיה.
בסביבות השעה 7 בערב היא אוכלת ומארגנת את ילקוטה, מתקלחת, רואה שוב טלוויזיה ובשעה 9 וחצי הולכת לישון.

ההשפעה על ההתנהגות בכתה ובבית - גילי בעלת מוטיבציה גבוהה, אולם בשל קשייה, התנהגותה בכתה ובבית תלותית וחסרת ביטחון. גילי נוטה לוותר ולהימנע מול חברות דומיננטיות.
הפער בין שאיפותיה וביצועיה מעורר בה תסכול ולכן פיתחה מספר דרכי התמודדות: הימנעות ממטלות, נטייה לשלוט בסיטואציה וניסיונות חוזרים לתיקון עצמי. כמו כן היא פיתחה תלות הן במורה במהלך השיעורים בבית הספר והן באמה בהכנת שעורי הבית. היא התרגלה לתיווך של מבוגר לצידה וכיום זקוקה למשוב מיידי ומתקשה לעבוד עצמאית. כמו כן נצפו תנודות ברמת הקשב של גילי ויכולת גיוס משאבים ללמידה.




דיון:
התמודדות עם בעיות רגשיות :
הבדיקות הרפואיות הנדרשות קודם למהלך הטיפולי הן :
- בירור אורולוגי בשל בריחת שתן ביום ובלילה.
- בדיקה אצל נוירולוג בשל החשד לבעיות קשב וריכוז.

בכל הנוגע לרפואה משלימה ניתן להמליץ להורים לנסות טיפולי שיאצו על מנת לתת לגילי כלים להתמודד עם בעיותיה החברתיות והרגשיות (שייתכן והרטבת הלילה היא חלק מהן) ולעזור לה להתמודד עם התסכול הרב הצבור בתוכה עקב כך.
ניתן להפנות מרפאה משולבת העוסקת בכלל התחומים המשלימים והקונוונציונליים.
ניתן להפנות למטפל מוסמך לטיפול בבעיות רגשיות - טיפול פרטני המלווה בהדרכת הורים.

הייתי מייעצת לגילי והוריה לקיים טבלה המארגנת להם את התוכנית השבועית ובה לשבץ כמה שיותר מפגשים עם חברות אחה´צ על מנת לשפר את ביטחונה עצמי של הילדה . עם זאת, צריך להזהר שלא תהיה נפילה במפגשים כאילו כי אז הנזק רב מהתועלת. לכן ההצעה צריכה להיות מיושמת במינון זעיר הולך וגדל.
כמו כן, ניתן לשלב חוג נוסף בו מתקיימת אינטראקציה חברתית קבוצתית כדי שגילי תלמד להסתדר טוב גם בקבוצות חברתיות גדולות יותר מה שהורגלה עד היום.
ניתן להמליץ לילדה לקחת חלק בפעילות בתנועת נוער.

בכתה, ניתן לייעץ למורה לנסות ולחבר אותה לקבוצת ילדות נעימות שיכולות לשחק איתה בהפסקות ולעזור לה להשתלב חברתית עם ילדי הכתה. כמו כן הייתי מעלה את קרנה בעיני הילדים על ידי כך שהייתי נותנת לה תפקידים ´נחשבים´ כמו להיות העוזרת הצמודה של המורה או אחראית על נושא מסוים בכתה וכד´.
היות ולגילי קשיים מהותיים בהבעה, לא הייתי כמורה פונה אליה בשאלות מבלי שהיא מוכנה לכך, אלא אם כן הילדה הצביעה למתן תשובה. כמו כן הייתי משוחחת עם ילדי הכתה על חשיבות קבלת השונה בכלל, וזאת דרך סיפורים רלוונטיים ושירים, ומתגמלת ילדים בכתה שעוזרים לילדים שמתקשים בכל תחום שהוא (חברתי או לימודי).

בנוסף, ניתן לפנות למורה לספורט על מנת שתתן לגילי תפקיד הקשור למשחקי כדור, בהם היא חזקה, כגון: להיות ראש קבוצה במשחקים תחרותיים, אחראית על ארגון תחנות ספורט למיניהן בשיעור ובהפסקות הפעילות ובעצם כל תפקיד שהדרישה הביצועית בו חזקה יותר מהדרישה המילולית.

ניתן לשלב גם טיפולי שיאצו כיתתיים בהם המורה, באחת הפעמים, מדגימה על גילי את הטיפול. כך תזכה גילי למלוא תשומת הלב של ילדי הכתה. לאחר מכן ניתן לחבר אותה במהלך הטיפולים עם ילדות שונות במטרה לפתח חברות עמוקה יותר.

כמו כן היות וגילי כישרונית מאוד בריקוד, יש לאפשר לה להופיע בפני הכתה בהזדמנות אפשרית כגון: כישרונות צעירים, קבלות שבת, טקסים למיניהם וכד´. עם זאת, התהליך צריך להיות בנייה הדרגתית של אמון ואימון. צריך להזהר ולא לגלוש לאינטנסיביות.


התמודדות עם בעיות בתחומי לימוד:
1 - עקב בעיות השפה המהותיות של גילי הייתי מייעצת להורים לגשת עם גילי פעם נוספת לקלינאית תקשורת לשם ייעוץ וטיפול.

2 - דבר חשוב נוסף הוא קבלת הוראה מתקנת אינטנסיבית במסגרת שעות שילוב בבית הספר ואם יש צורך (ואפשרות כלכלית) גם עזרה בהוראה מתקנת אחר הצהרים. גילי זקוקה להפנמה של אבני היסוד לקריאה, דיוק וקצב קריאה ואסטרטגיות לבקרה. אם אין אפשרות כלכלית ניתן להשיג חונכת תיכוניסטית בהמלצת הנהלת ב´ס שעשויה לשמש גורם חשוב בשיפור תחומי קושי שונים של הילדה. פעולה זו תאפשר לגילי סיוע צמוד, מספר פעמים בשבוע בליווי מודל בוגר שיתפקד על תקן ´אחות בחירה´.

3 - בכתה, יש להתאים לגילי תוכנית לימודים אישית.
המורה בכתה צריכה להיות מודעת לקשייה ולסייע לה בכל דרך אפשרית בבחינות כגון: הערכת זמן, הקראת שאלונים, צמצום חומר לימודי וכד´.

4 - כמו כן חשוב ליידע את ההורים על קיומו של אבחון פסיכודידקטי לשם קבלת חוות דעת מקצועית ועדכנית - דו´ח שייתן המלצות אופרטיביות נוספות. עם זאת יש להזהר ולא ללחוץ בעניין, כי לעתים הנושא מתחיל ב 2000 ₪ ולא נגמר שם...ואין לדעת את מצב המשפחה ושיקוליה.

5 - חשוב להתייחס גם לשעורי הבית - יש להתחשב במתן שיעורי בית המותאמים מבחינת כמותם ורמתם ליכולות של גילי. במקרה ושעורי הבית לא דורשים עזרה מקצועית, ניתן להצמיד לילדה חונכת שתעזור לה בהכנתם.

6 - רצוי לקיים עם ההורים תקשורת יומיומית בעזרת יומן או מחברת קשר ובה המורה תכתוב כל יום דבר טוב אחד, או יותר, בנוגע להתקדמותה ומאמציה של גילי וכל זאת על מנת לעודדה להמשיך במאמציה.

הערה: ההמלצות ממוספרות על מנת שניתן יהיה לעקוב אחרי הביצוע שלהן.


המלצות כלליות לארגון ארוחת הבוקר והתזונה בכלל:
מומלץ לשנות את הרגלי ארוחת הבוקר של גילי.
ראשית , יש להמליץ על השקמה מוקדמת ב 20 דקות, על מנת שתוכל להספיק לאכול את ארוחתה. יש להסביר ולהדגיש לגילי ולהוריה את חשיבותה של ארוחת הבוקר.
ניתן לקדם הצעות והמלצות לתזונת בוקר במסגרת הכיתה ולראות איך זה משפיע עליה...
במידה והתוצאות דורשות התייחסות אישית אפשר לנקוט במהלכים הבאים:
ניתן לבקש מהילדה למלא טבלה שבועית ובה לכתוב את כל הדברים אותם היא אוכלת במהלך היום, כולל שעות מדויקות. לאחר מכן אפשר להמליץ, במסגרת הרפואה המשלימה לבנות תוכנית תזונה אישית . כך יוכלו גילי והמטפל בכוחות משותפים לשנות את הרגלי האכילה שלה ובו זמנית לשפר את איכות חייה.



לסיכום:
חשוב מאוד להבין את הקשר העמוק בין זיכרון לקשיי שיום.
הקשר הוא שאחסון מילולי אצל ילדים משפיע בצורה ישירה על שיום מילים ולכן יש לעבוד עם גילי על הרחבת אוצר המילים על מנת שתוכל להשתמש באותן מילים בסיטואציות שונות במהלך הלמידה ובחיי יומיום.

מניסיוני בעבודה עם ילדים בעלי ליקויים בשיום ושליפה, אני יכולה להעיד על שיפור ביכולתם לאחסן את המילים הנלמדות ולשלוף אותן בצורה מהירה יותר בשעת הצורך.
אולם אני חייבת לציין שעבודה זו אינה קלה לילדים, ´ זוללת מהם אנרגיה רבה ´ ודורשת התמדה לאורך זמן !

לכן מסקנתי היא שהתאמת תוכניות הלימודים, אינטראקציה מורה - תלמיד, בדיקות רפואיות רלוונטיות בשילוב רפואה סינית הינה משמעותית ביותר ללמידה וגילי זקוקה לכל אלה גם יחד!!!



ביבליוגרפיה:
1. ´...ולא הכל הוא עניין של אחזור - על קשיי שיום אצל ילדים לקויי שפה-למידה´ - דש- דיבור כרך 17
2. הקריאה פנים רבות לה ,לקויי מהירות שיום בקריאה:השלכות לקריאה בעברית - תמי קציר-כהן דר´ מריאן וולף אוניברסיטת בוסטון
3. שטף והבנת נקרא בילדים דיסלקטים - תמי קציר , הפקולטה לחינוך אוניברסיטת חיפה
4. דיסלקסיה והיפותזת החסר הכפול -
Nathalie A.Badian /Annals of Dyslexia Vol 47 1997
5. הדרך שלא הלכו בה-מודל תיאורטי אינטגרטיבי לתיאור קשיים בקריאה - לואיס ספיר סוורלינג ג´ , סטרנברג מתוך 91-103 Joarnal of learning disabilities( 27)
6. למאמרם של צוות מרפאת ילדים וולפסון : הפרעות שינה בילדים
7. למאמר: הגישה המשולבת לטיפול בילדים עם בעית גבולות

עבודה זו הוגשה במסגרת קורס בארגון המורים על ידי: רונית גרבובסקי: מורה ללקויות למידה ומחנכת בשרון
doronit@netvision.net.il


להפניות
לעלון המידע המפורט של תמורות
למידע אודות תמורות ומייסדיה ניתן ללחוץ כאן: אודות תמורות
לסיור מודרך עם מצגת על תמורות
לעמוד הראשי של אתר תמורות


חומר זה מוגש כשירות ע´י צוות ההדרכה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.