הגישה החינוכית וטיפולית לילדים עם הפרעות קשב והתנהגות

ליצירת קשר עם תמורות לגבי לימודים ולקבלת עלון מידע צרו קשר

הגישה החינוכית וטיפולית לילדים עם הפרעות קשב והתנהגות

מאת: מייקי שני

מבוא:
הפרעת קשב וריכוז או בשמה הלועזי : Attention Deficit and Hyperactivity Impulsivity Disorder (ADHD) היא בעצם הפרעה המורכבת משתי הפרעות נוספות:
1. הפרעת קשב המשולבת עם היפראקטיביות ואימפולסיביות: Attention Deficit and Hyperactivity Impulsivity Disorder (ADHD)
2. הפרעת קשב ´ טהורה ´ : Attention Deficit Disorder ADD- ׁ
ההפרעה הבסיסית היא אורגנית, ומבוססת על שינוי קטן במבנה המוח ובתפקודו. במחקרים הגנטיים נמצא,
כי ההפרעה עם העברה בין- דורית גבוהה ביותר, הנעה סביב 75% - 80% .
הפרעת קשב היא אחת מהפרעות הילד השכיחות ביותר והמאובחנות ביותר.
הפרעת ADHD מצויה בקרב 2%-12% מהאוכלוסייה, ומאפייניה באים לידי ביטוי לרוב כבר בגיל הילדות. הפרעה זו נמשכת אצל אחוז ניכר מהילדים גם בהיותם בגיל ההתבגרות.

על פי רוב, ילדים בעלי הפרעת ADHD מגלים קשיים בתפקודים לימודיים, חברתיים ורגשיים, בבית, בבית-הספר ועם החברים. סימני ההפרעה עשויים לבוא לידי ביטוי גם בחיי מבוגרים בתחומים אישיים, משפחתיים ובתעסוקה. להפרעה זו יכולות להתלוות הפרעות נוספות, אשר בחלקן נובעות באופן ישיר מהפרעת הקשב (כדוגמת בעיות חברתיות, רגשיות, לימודיות, קשיי שינה), או מהפרעות אחרות, פיזיות או התפתחותיות, המתקיימות יחד עם מאפייני הפרעת הקשב כדוגמת לקות חושית, לקות למידה ועוד.

אבחון הפרעות קשב וריכוז:
האבחנה היא אבחנה קלינית בעיקר ויש חשיבות גדולה באבחנה המבדלת של ההפרעה ממצבים שונים, חלקם
תקינים וחלקם פתולוגיים, ביניהם חריגות שכלית בשני קצותיה, הפרעות הסתגלות, הפרעות התנהגות,
ליקויי למידה, קשיים פיסיים שונים, כגון הפרעה בראייה או בשמיעה ועוד.
אין כיום מבחן אחד המאשר או שולל משמעית את האבחנה.
המאבחן יכול להשתמש בראיון הילד וההורים, תצפיות בילד ובהורים, סקאלות התנהגותיות, בדיקות
גופניות ונוירולוגיות וטסטים קוגניטיביים. בדיקות מעבדה, כגון ראייה ושמיעה, יכולות להיות יעילות בחלק
מהמקרים. במצבים מסוימים כדאי לבצע הערכת שפה ודיבור. שאלונים התפתחותיים המיועדים להורה
ולמורה יכולים להינתן במפגש הראשון.

הטיפול בהפרעת קשב וריכוז:
מטרת הטיפול היא ללוות את הילד או המתבגר, לאפשר לו להתפתח בצורה הטובה ביותר ולעזור לו לגלות את
היתרונות ואת הייחודיות שבו כיתרון ולא כפגם .
לאור מאפייני הפרעה זו הטיפול חייב להיות רב-תחומי: תרופתי ( ריטלין או אחרים), פסיכולוגי ( בעיקר
התנהגותי) וחברתי ( במסגרת בה הילד שוהה), תוך מתן דגש על חשיבות הדרכת ההורים.
הפרעת הקשב מציקה ביותר לילד ולמשפחתו אך נמצאת על גבול הנורמה מבחינת מאפייניה. ההפרעה דורשת
אבחון מוקדם ככל האפשר לצורך טיפול יעיל. תחת טיפול הולם, הפרוגנוזה של הילד הסובל מהפרעת קשב

תאור מקרה:
תאור הילד:
אלי , ילד חביב ונאה, בן 7 , לומד בכיתה א, נמוך קומה ורזה מאד. הבכור במשפחה ואח לעופרי , בת 5 .
האם מורה והאב גרפיקאי.

בעייה אישית:
ברמה המוטורית – נמצא בתנועה מתמדת, בחוסר שקט תמידי , מרבה לזוז, לדפוק על חפצים ולהזיזם,
מתקשה לשבת לאורך זמן במקום אחד.
התארגנות - מתקשה לארגן את המרחב האישי שלו, על עצמו (בגדיו , גופו) ואת סביבתו (החדר, התיק, שולחן
העבודה בכיתה, המחברת..). בבית – מתלבש ללא תשומת לב לכיוון הבגדים ולהיגיינת פניו. אוכל באופן לא
מאורגן, מלכלך את עצמו והסביבה. בכיתה – חפציו פזורים והוא מתקשה לסדר את התיק בתום כל שיעור.
התנהגות - קשוב למוריו ומקבל מרותם אך במסגרת הצהרון, לאחר בית הספר, מתקשה לעיתים, לווסת את
התנהגותו. מרבה במלל ובמשפטים ארוכים. בהפסקה נמצא בכיתה לבדו , מרבה לצייר. מתקשה ביצירת
קשרים חברתיים, חסר ביטחון וסובל מדמוי עצמי נמוך. מתקשה לעקוב אחר החוקים במשחקי כדור
הדורשים מיומנויות חברתיות ופיזיות ועל כן לא משחק בהם.

השפעה על הכיתה:
אלי ילד חכם מאוד, בעל יכולת למידה טובה (אותר כילד מחונן) אך אי השקט הפנימי שלו מקשה עליו
להתמיד בפעילות. אלי יוצר אי שקט סביבו בשל התנועתיות הרבה והקולות שהוא משמיע, הוא משתלט
בחפציו על כל השולחן, שלו ושל חבריו לקבוצה. מדבר במשפטים ארוכים ומתקשה לתמצת את עיקר
רעיונותיו, לעיתים נראה מנותק ומכונס בתוך עצמו.
התנהגותו הלא עקבית אינה נהירה לילדי הכיתה ועל כן הילדים לא מרבים לפנות אליו או ליצור עמו קשר
ישיר. עם זאת , המורה מדווחת כי אינו ילד דחוי בשל יכולתו הלימודית הגבוהה , טוב ליבו ויופיו.


מחוץ לכיתה:
התנהגותו המשתנה ולעיתים הביזארית של אלי, מקשה על חבריו לכיתה להבינו וליצור עימו קשר במסגרת
בית הספר ואחר הצהריים מהווה המשך ישיר למצבו. ילדים אינם מזמינים אותו ולעיתים רחוקות נענים
להזמנות שלו. יחד עם זאת, כשהוא מארח בסביבתו הבטוחה (בביתו) הוא מסוגל ליצור קשר נעים וקל לו יותר
לווסת את התנהגותו.
חוגים – מתקשה להשתלב בחוגים של פעילות גופנית כמו: כדורגל או כדורסל בשל חוסר ההבנה של חוקים
חברתיים. בנוסף, מצהיר כי משתעמם מהם בקלות. יחד עם זאת, יש לציין כי לאלי יכולת מוטורית טובה.

התמודדות סימפטומטית:
1. מומלץ להושיב את אלי סמוך למחנכת בכדי שתוכל לתווך בעת הצורך.
2. כדאי שילדי הקבוצה לילדם הוא יושב יהיו ילדים רגועים ושקטים.
3. ניתן לתת לאלי תפקידים יזומים ( להעביר הודעה למזכירות, לחלק דפי עבודה..) בכדי לאפשר ´שחרור אנרגיה´ ושינויי תנוחה במהלך השיעור.
4. לאפשר לאלי יציאה מהכיתה להפסקות יזומות ( שרותים, שטיפת פנים ...).
5. לאפשר לאלי לעזור לילד אחר במשימה לימודית בה הוא טוב – יעלה את ביטחונו העצמי ויהווה בסיס, אולי, ליצירת קשר עם הילד .
6. ליצור עבודה בזוגות (ע´פ קביעה של המורה) במסגרת בה´ס ובמסגרת הבית.
7. להפוך את אלי לשותף – לשוחח עמו ולבדוק עד כמה הוא מודע לקשייו ועד כמה הם מפריעים לתפקודו. להעלות את המודעות ובמקביל לתת כלים להתמודדות עם הקושי בכיתה.
8. לבחור חונך או חונכת שילוו במהלך השבוע את אלי בהפסקה וינסו לשלבו עם ילדים אחרים. בנוסף יוכלו החונכים לנסות ולתרגל עימו משחקי כדור ( כדורגל או כדורסל..)
9. לבצע שיאצו כיתתי
10. הדרכה כיתתית על תזונה נכונה ושעות שינה.

התמודדות פרטנית:
1. לקבוע שיחה עם הוריו של אלי:
2. לשקף את מצבו בכיתה: לימודי, חברתי , התנהגותי – ריגשי.
3. לקבל תמונת מצב של אלי בבית ובשעות אחה´צ, בדגש על :
- תזונה, שעות שינה וסדר יום כללי. להדריך את ההורים במידת הצורך.
- להעלות את הצורך באבחון של קשב וריכוז ( דרך קופות חולים ) תוך מתן כתובות וטלפונים, הפנייה לרופא משפחה והמלצה על מכון שיש בו טיפולים הוליסטים לילדים.
- בניית תוכנית התנהגותית משותפת עם ההורים – לגבי התנהגות בכיתה ובבית והתארגנות ( ההתחלה תהייה כמובן, במשימה אחת בלבד מלווה בפידבקים חיוביים ופרסים)
- להעלות את הצורך בייעוץ עם מומחים לתמיכה רגשית או משפחתית תומכת.
- שמירה על קשר רציף עם ההורים : טלפונית , מחברת קשר , מפגש פעם בתקופה קבועה מראש.
- חברתית: א. לעודד הזמנת חברים לביתו של אלי בשעות אחה´צ . כך יתרגל את מיומנויותיו במסגרת סביבה בטוחה ויאפשר לילדים להכיר את אלי ´ האחר´ , בתקווה שתהייה לכך המשכיות גם במסגרת בה´ס . ב. לבדוק אפשרות של שילוב במסגרת קבוצות השמות דגש על לימוד מיומנויות חברתיות.
- אירגון: לסדר יחד עימו את תיק בה´ס בערב, ללמד אותו אסטרטגיות יעילות לסידור. ניתן לפנות, (בהמלצת רופא ) למרפאה בעיסוק המיומנת בלימוד אסטרטגיות התארגנות והדרכת הורים בנושא זה.
- חוגים: להמליץ על חוגים במסגרת קבוצתית קטנה יותר בכדי לאפשר השתלבות חברתית.
- להמליץ על שיאצו או מגע עמוק לשם הירגעות ויכולת התארגנות טובה עם הגוף.


סיכום:
אלי, ילד בן 7 בבית ספר יסודי, מראה קשיים בהתארגנות, אי שקט מוטורי, קשיים ביצירת קשיים חברתיים
וקושי התנהגותי – רגשי.
מומלץ טיפול במכלול הקשיים, בראייה מערכתית ובשיתוף פעולה עם הגורמים המעורבים ילד - הורים -
מחנכת - מטפלים.
יש צורך להתייחס הן לבעיות הקשב, הן לחיזוק החלק הרגשי והן לפן ההתנהגותי. מומלץ אף להתאים לו
טיפול ותזונה מתאימים, ע´פ הרפואה הסינית.


ביבליוגרפיה:
1. לחיות עם הפרעת קשב וריכוז/ איריס מנור ושמואל טיאני , הוצאה לאור ע´י דיונון , מהדורה שניה משנת 2005.
2. הפרעת קשב והיפראקטיביות / טלי היימן , הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2007 .
3. פרופ´ שגיא וד´ר עמיר: הערכת התפתחות הילד
4. הפרעות קשב והתנהגות – פרופ´ שגיא : הפרעות קשב והתנהגות
5. רפואת ילדים – פרופ´ אשכנזי ופרופ´ שוחט , הוצאת דיונון
6. למאמרם של צוות מרפאת ילדים וולפסון : הפרעות שינה בילדים
7. למאמר: הגישה המשולבת לטיפול בילדים עם בעית גבולות


עבודה זו הוגשה במסגרת קורס בארגון המורים על ידי: מייקי שני מרפאה בעיסוק
Miki.shany@gmail.com


 

חומר זה מוגש כשירות ע´י צוות ההדרכה של תמורות. © Tmurot
חומר זה אינו מהווה המלצה או הנחייה רפואית והוא נועד לשירות המטפלים והרופאים ולידע כללי בלבד.